מועדי ישראל

כי הנה כחומר ביד היוצר. ברצותו מאריך וברצותו מקצר. כן אנחנו בידך: (פיוט מתוך תפילת ערבית לליל יום כיפור, המחבר לא ידוע).

הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא־אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־ה' הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן־אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו יח ו).¹

וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: (ישעיהו פרק סד פסוק ז).²

זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי: (איוב פרק י פסוק ט).³

בראשית רבה כד א

"זה ספר תולדות אדם" – רבי הושעיה רבה פתח: "הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו?" (ישעיה כט טו) – לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות. לאחר ימים נעשה גבאי, היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות. אמר להם: אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהם? כך: "הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם … הפככם אם כחומר היוצר יחשב" (שם פסוק טז), מדמין צורה ליוצרה נטיעה לנוטעה, "כי יאמר מעשה לעושהו לא עשני ויצר אומר ליוצרו לא הבין" (שם) … זה ספר תולדות אדם.⁴

מדרש תהלים (בובר) מזמור ז

וכן אמר ישעיה: "הוי רב את יוצרו … היאמר חומר ליוצרו מה תעשה …" (ישעיה מה ט).⁵ וכשבא חבקוק אמר: "על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור" (חבקוק ב א). מהו מצור? מלמד שצר צורה ועמד בתוכה ואמר: איני זז מיכן עד שתודיעני דבר זה.⁶ אמר לו הקב"ה: אני מחזיר לך תשובה, לכל מי ששבר קרדומו בשבילי.⁷ התחיל צווח: "עד אנה ה' שועתי ולא תשמע" (חבקוק א ב), "למה תראני און ועמל תביט" (שם שם ג), אמר ליה הקב"ה: לא עם הארץ אתה, אלא אתה בן תורה, לך כתוב בלוח אל"ף בי"ת, ואחר כך תאמר הודיעני הקץ …⁸ כיון ששמע חבקוק כך, מתחיל ליפול על פניו, מתחנן ואמר לפניו: ריבונו של עולם, אל תדון אותי מזיד אלא שוגג, זהו שכתוב: "תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות" (חבקוק ג א).⁹

איוב פרק י פסוקים ח-ט

יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי: זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי:¹⁰

פירוש אלשיך איוב י ח-ט

על כן הנני משיב ואומר: כי למה זה תהביל מה שעליו חרדת את כל החרדה הגדולה? כי הלא ידיך הם שתי מדותיך, נתאחדו ימין ושמאל רחמים ודין לגבל העפר ולציירו, וזהו "עצבוני ויעשוני". והיו שתי הידים, כאומרו: "וייצר ה' אלקים". ואחרי כן: "עור ובשר תלבישני, ובעצמות וגידים תשככני". ואחר כל אלו ההכנות, תבזה את החומר הלז לבלעו חנם? חלילה לך.¹¹

מסכת סוכה דף נב עמוד ב¹²

אמר רבי יוחנן: אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל.¹³ חד – דכתיב: "ואשר הרעותי" (מיכה ד ו).¹⁴ וחד – דכתיב: "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (ירמיהו יח ו).¹⁵ ואידך: "והסרותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו כו).¹⁶

שמות רבה מו ד

זהו שכתוב: "ועתה ה' אבינו אתה, אנחנו החומר ואתה יוצרנו" (ישעיה סד ז)¹⁷ – אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני אביכם! כשראיתם עצמכם בצרה קראתם אותי "אבינו" … אתמול הייתם עובדים עבודת כוכבים וקוראים אותה "אבי", שנאמר: "אומרים לעץ אבי אתה"  (ירמיה ב כז) … "ועתה ה' אבינו אתה".¹⁸

מהו "אנחנו החומר ואתה יוצרנו"? אמרו ישראל לפניו: ריבון העולם, אתה הכתבת לנו: "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל". לכך, אע"פ שאנו חוטאים ומכעיסים לפניך, אל תסתלק מעלינו. למה? שאנחנו החומר ואתה יוצרנו. בוא וראה, היוצר הזה אם יעשה חבית ויניח בה צרור, כיון שיוצאה מן הכבשן אם ייתן אדם בה משקה מנטפת היא ממקום הצרור ומאבדת את המשקה שבתוכה. מי גרם לחבית לנטף ולאבד מה שבתוכה? היוצר שהניח בו את הצרור! כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולם, בראת בנו יצר הרע מנעורינו שנאמר: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח כא), והוא גורם לחטוא לפניך ואין אתה מסלק ממנו את החטיה.¹⁹ אלא בבקשה ממך, העבירהו ממנו כדי שנהא עושים רצונך ולא חוטאים. אמר להם: כך אני עושה לעתיד לבוא, שנאמר: "ביום ההוא נאם ה' אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי"  (מיכה ד ו). מהו "ואשר הרעותי"? זה יצר הרע, שנאמר: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".²⁰

מסכת מגילה דף כה עמוד א

אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים. חוץ מיראת שמים.²¹

רש"י: חוץ מיראת שמים – אותה מסורה בידי אדם, שיהא הוא עצמו מכין לבו לכך, אף על גב שהיכולת בידו להכין לבבנו אליו, דכתיב: "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (ירמיהו יח), ואומר: "והסירותי את לב האבן מבשרכם" (יחזקאל לו כו).²²

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה מדרש שכל טוב (בובר) בראשית נ כו פרשת ויחי שמזכיר מנהג שלאחר אמירת פסוקים של צידוק הדין והספדים בטקס הלוויה והקבורה, ולאחר אמירת קדיש המיוחד: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא, בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא ולאחאה מיתיא, ולאסקא לחיי עלמא, ולמבני קרתא דירושלים, ולשכלולי היכליה בגוויה, ולמעקר פולחנא נוכראה מארענא וכו', לוקחים עפר ומנקים בו את ידיהם ואומרים: "ועתה ה' אבינו אתה אנחנו החומר ואתה יוצרינו ומעשה ידיך כולנו כי היכי דנתמלא קודשא בריך הוא רחמי ומיעצר מותנא (ותיעצר המגיפה)".