מסכת מנחות פרק ט משנה ה – מדות גדושות במקדש
כל המדות שהיו במקדש היו נגדשות.1
מסכת בבא בתרא פח ע"א, פט ע"ב – לא יגדוש
משנה: … מקום שנהגו למוד בדקה לא ימוד בגסה בגסה לא ימוד בדקה למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק:
גמרא: מנין שאין מוחקין במקום שגודשין, ואין גודשין במקום שמוחקין? תלמוד לומר: "איפה שלמה". ומנין שאם אמר הריני מוחק במקום שגודשין ולפחות לו מן הדמים, והריני גודש במקום שמוחקין ולהוסיף לו על הדמים, שאין שומעין לו? תלמוד לומר: "איפה שלמה וצדק יהיה לך".2
ירושלמי שבת פרק א הלכה ד – סאה גדושה או מחוקה
מתניתין: אילו מהלכות שאמרו בעלית חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו וכו'. אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. רבי ליעזר אומר: בו ביום גדשו את הסאה. רבי יהושע אומר: בו ביום מחקו אותה. אמר לו ר' ליעזר: אילו היתה חסירה ומילאוה – יֵאוֹת. לחבית שהיא מליאה אגוזין, כל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת.3 אמר לו ר' יהושע: אילו היתה מליאה וחיסרוה – יֵאוֹת? לחבית שהייתה מליאה שמן, כל מה שאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן.4 תנא רבי יהושע אוֹנִיָיא: תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני: ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים.5
אחרית דבר: נראה שמשמעות כפולה וסותרת זו לביטוי "הגדיש את הסאה", לא נעלמה גם מעיני חכמי הדורות האחרונים. ראו למשל השימוש השלילי שעושה בביטוי זה רש"ר הירש, בשמות כב ח: "כי הטוען טענת גנב הגדיש את הסאה בנאצו את עקרון שמירת החוק הכללית", אך בפירושו לבמדבר כז כב בסמיכת יהושע הוא כותב: "ויסמך את ידיו עליו … משה קיים את המצוה בשמחה ובשתי ידיו. הוא עשה את יהושע – כלשון הספרי – "ככלי מלא וגדוש": הוא אצל לו מרוחו ונתן עליו מהודו במידה גדושה".
ביטוי דומה אגב שיכול להידרש לשני פנים הוא "עבר על המידה". "מעביר על מידותיו" הוא ביטוי חיובי של סליחה ומחילה, אך "עבר על המידה", נשמע כדבר שלילי.