פרשות השבוע

מים ראשונים: חלוקת התורה לפרשות השבוע כמקובל היום בכל קהילות ישראל היא חלוקה בבלית שמטרתה המרכזית לסיים את קריאת התורה במחזור שנתי ולחוג את חג שמחת תורה בשמיני עצרת. בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד, הייתה נהוגה שיטה שונה של חלוקה לסדרות,¹ 154 סדרות (בשיטה האמצעית) ולסיים את מחזור קריאה התורה פעם בשלוש וחצי שנים, או פעמיים בשבע שנים במעמד הַקְהֵל של מוצאי שנת השמיטה (כך משערים). ראה סקירה תמציתית בסידרא באתר מחלקי המים ומידע רב ברשת.² השוואה של הסדרות מול הפרשות (הבבליות) מראה שברוב המקרים הסדרות 'מסתדרות' בתוך פרשה, או שנאמר ההפך, שהפרשות מכילות סדרות שלמות בתוכן (כ 3-4 סדרות בתוך פרשה אחת). אך ב-12 מקומות בתורה הסדרות 'חותכות' את הפרשות, היינו סדרה משתרעת על סוף פרשה אחת ותחילת פרשה הצמודה לה. מקרה אחד כזה מצוי בפרשתנו, כאשר סדרה יט של ספר בראשית מחברת את פרשת העקדה החותמת את פרשת וירא עם מות שרה המסופר בתחילת פרשת חיי שרה. ויש דברים בגו.     

 

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ: (בראשית כג א-ב).³

 

מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כג – השטן המתחזה ליצחק מספר לשרה

"וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את יצחק בנו". אמר לו: אבא, לא תודיע את אמי כשהיא עומדת על הבור או כשהיא עומדת על הגג, שמא תפיל את עצמה ותמות. … וכיון ששלח ידו לקחתה, יצאה בת קול ואמרה לו מן השמים: "אל תשלח ידך אל הנער" ואילולי כן כבר היה נשחט.⁴ באותה שעה הלך השטן אצל שרה ונזדמן לה כדמות יצחק. כיון שראתה אותו אמרה לו: בני, מה עשה לך אביך?⁵ אמר לה: נטלני אבי והעלני הרים והורידני בקעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר המערכה והעריך את העצים ועקד אותי על גבי המזבח ולקח את הסכין לשחטני. ואילולי שאמר לו הקב"ה: אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי נשחט. לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתה. זהו שכתוב: "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". מהיכן בא? מהר המוריה.⁶

פסיקתא דרב כהנא פרשה כז אחרי מות – יצחק הוא שמספר לשרה⁷

… נטל את יצחק בנו ועלה לראש ההר, ובנה את המזבח וסידר את המערכה והעריך את העצים והעקידו על גבי המזבח. נטל את הסכין בידו לשוחטו, אילולי שאמר לו הקב"ה: "אל תשלח ידך אל הנער" – כבר היה שחוט. וכיון שבא אצל אמו,⁸ אמרה לו: בני, מה עשה לך אביך?⁹ אמר לה: נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות והעלני לראש הר אחד, ובנה מזבח וסידר את המערכה והעריך את העצים והעקידני על גבי המזבח ונטל את הסכין בידו לשחטני. אילולי שאמר לו הקב"ה: אל תשלח ידך אל הנער – כבר הייתי שחוט. אמרה לו: ווי לך ברא דעלובתא [בן העלובה]. אילולי שאמר הקב"ה: אל תשלח ידך אל הנער, כבר היית שחוט.¹⁰ לא הספיקה לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתה. זהו שכתוב: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". מהיכן בא? מהר המוריה.¹¹

רמב"ן בראשית פרק כג פסוק ב – מהיכן יצא אברהם לעקידה ולהיכן חזר

"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" – לשון רש"י: מבאר שבע.¹² ואין זה לומר שהיה עומד שם ממה שכתוב: "וישב אברהם בבאר שבע" (לעיל כב יט), כי איך תהיה שרה בחברון? אבל הכוונה לומר שהלך שם ביום לצרכו, ושמע במיתת שרה, ובא משם לספוד לה ולבכותה. ולשון רבותינו (בראשית רבה נח ה) "מהר המוריה בא". וכן הוא לפי המדרש שכתבו הרב (רש"י כאן) כי שמעה בעקידה ופרחה נשמתה.¹³

והנראה בעקידה שהיתה הצוואה בה¹⁴ בבאר שבע, כי שם היה דר ושם חזר … ועל כן שהה בדרך שלושה ימים, שארץ פלשתים רחוקה מירושלים, שאילו חברון בהר יהודה הוא … וקרוב לירושלים. ובשובו מן העקידה לבאר שבע חזר … ואם כן לא מתה שרה באותו זמן, כי לא היה אברהם דר בבאר שבע ושרה דרה בחברון … אבל אחר ימים רבים נסע מארץ פלשתים ובא לחברון ונפטרה שם הצדקת.¹⁵

אבל לפי המדרש צריכין אנו לומר כי אברהם ושרה בזמן העקידה היו דרים בחברון ושם נצטוה. ומה שאמר ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (לעיל כב ד), כי לא נגלה לו ההר חמד אלהים עד היום השלישי, והיה בשני הימים הולך בסביבי ירושלים ולא היה הרצון להראות לו.¹⁶ ואברהם אחר העקידה לא שב למקומו לחברון, אבל הלך תחילה אל באר שבע מקום האשל שלו לתת הודאה על נסו, ושם שמע במיתת שרה ובא. ומי שאמר מהר המוריה בא ומי שאמר מבאר שבע בא הכל טעם אחד.¹⁷

מדרש הגדול בראשית כב יט פרשת וירא – אברהם פוגש את שרה

"וישב אברהם אל נעריו" (בראשית כב יט). ויצחק היכן הוא? אלא שהכניסו הקדוש ברוך הוא לגן עדן וישב בה שלוש שנים.¹⁸ וכיון שבא אברהם אבינו לבדו, ראת שרה ואמרה: עכשיו דבר השטן אמת שאמר שנהרג יצחק ופרחה נשמתה ומתה. ויש אומרין הלך לו אצל שם בן נח ללמוד תורה.¹⁹

ויקרא רבה פרשה כ סימן ב – צווחתה של שרה כנגד תקיעות השופר

… כיון שחזר יצחק אצל אמו²⁰ … אמר לה: נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות … ובנה מזבח … ועקדני ונטל את הסכין לשחוט אותי … אמרה: וי על בן הדויה! אילולי מלאך מן השמים כבר הייתה שחוט?²¹

באותה שעה צווחה [שרה] ששה קולות ווי כנגד שש תקיעות. לא הספיקה לגמור את הדבר עד שמתה.²²

פרקי דרבי אליעזר, פרק שלושים ושניים – בכי כנגד התקיעות, יבבה כנגד היבבות

… חרה אפו של סמאל שראה שלא עלתה בידו תאות לבו לבטל קרבנו של אברהם,²³ מה עשה? הלך ואמר לשרה: אי שרה, לא שמעת מה שנעשה בעולם! אמרה לו: לאו. אמר לה: לקח אישך הזקן לנער יצחק להקריבו לעולה והנער בוכה ומילל שלא יכול להינצל. ²⁴

מיד התחילה [שרה] בוכה ומיללת. בכתה שלוש בכיות כנגד שלוש תקיעות, שלוש יבבות כנגד שלוש יבבות²⁵ ופרחה נשמתה ומתה.²⁶

מסכת ראש השנה דף לג עמוד ב – תקיעות השופר הם מאם סיסרא?

שיעור תרועה כשלש יבבות. והתניא: שיעור תרועה כשלשה שברים! – אמר אביי: בהא ודאי פליגי, דכתיב יום תרועה יהיה לכם, ומתרגמינן: יום יבבא יהא לכון. וכתיב באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. מר סבר: גנוחי גנח, ומר סבר: ילולי יליל.²⁷

ספר המנהגות (ר' אשר מלוניל) דף יח עמוד ב – חכמי פרובנס הכירו והזכירו²⁸

למה תוקעין בשופר של איל? ומדרש אגדה, בראש השנה נעקד יצחק על גבי המזבח ואותו היום שמעה שרה אמו ותזעק ותיבב ותילל. ועל כן אמר הכתוב יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום  יבבא יהא לכון, כדי שתזכור יללת שרה אמנו, ותכפר לנו.²⁹

מדרש הגדול חיי שרה כג ב

"ותמת שרה בקרית ארבע" – בשביל ארבע קריאות שקראוה במיתתה, ואלו הן: עוצב ששמעה שאירע לבנה, ויללה שיללה על בנה, ומרירות מיתתה, ושלא הייתה שמחה שלימה.³⁰

מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כב – אברהם גונב את דעתה של שרה

אמר אברהם: מה אעשה? אם אגלה לשרה – נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן, כל שכן בדבר גדול כזה. ואם לא אגלה לה ואגנבנו ממנה, בעת שלא תראה אותו תהרוג את עצמה. מה עשה? אמר לשרה: תקני לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח. אמרה לו: מה היום מיומיים? ומה טיבה של שמחה זו? אמר לה: זקנים כמותנו נולד להם בן בזקנותם כדי לאכול ולשתות ולשמוח. הלכה ותקנה המאכל.³¹ כשהיו בתוך המאכל אמר לה: את  יודעת, כשאני בן ג' שנים הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך. ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים. אקחנו ואחנכנו שם. אמרה לו: לך לשלום. מיד: "וישכם אברהם בבוקר". ולמה בבוקר? אמר שמא שרה תחזור בדיבורה ולא תניחני. אקום בהשכמה קודם שתקום היא.³²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: השטן הוא שגרם לבכי שרה ממנו נגזרות התקיעות והיבבות של השופר. השטן הוא גם זה שאנו חוששים לו בתקיעתנו ומשקיעים מחשבה ומנהג לבלבל אותו על מנת שלא יבלבל את תקיעתנו? האם יש קשר בין שני "שטנים" אלה? האם מפריע לשטן שבתקיעתנו אנחנו מזכירים מה שעשה לשרה?

מים אחרונים 2: ראה פירוש חזקוני בתחילת הפרשה ש"ויהיו" של חיי שרה הוא בגימטריה שלשים ושבע השנים "מיום שנולד יצחק עד יום העקידה שמתה שרה. אבל התשעים שנה שחיתה קודם לכן אינן חשובין חיים שמי שאין לו בנים חשוב כמת". שני חיי שרה התמקדו באותו חלק של שני חיי יצחק שזכתה לראות. ולאחר העקידה שוב לא היו חיים לשרה.

מים אחרונים 3: ראה מסכת ראש השנה טז ע"ב: "כל המוסר דין על  חברו הוא נענש תחילה. שנאמר: ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך, וכתיב: ויבא אברהם לספוד לשרה  ולבכותה". שרה נפטרה ראשונה מן העולם כי היא באה בדין על אברהם. דין זה היה בעטיה של הגר. שרה היא שהציעה את הגר לאברהם. ואח"כ גרשה אותה פעמיים ובפעם השנייה גם עם ישמעאל בנו של אברהם. ראה דברינו הגר שרה ואברהם בפרשת לך לך והמשך הדברים בדברינו גירוש ישמעאל והגר בפרשת וירא. אח"כ בא לקיחת שרה לבית אבימלך, הולדת יצחק, סיפור העקידה ומשם למות שרה. הכל התחיל מהעקרות והכמיהה לבן.