פרשות השבוע

מים ראשונים: קשה למצות את הדרמה הגדולה של סיפור יוסף ואחיו, שנכון אולי יותר לקרוא לה: סיפור יעקב ובניו – יוסף ואחיו. כבר דנו בנושא זה מנקודות מבט והיבטים שונים בדברינו בפרשת ויגש ולא יכול יוסף להתאפק, היו דבריו של יהודה נראים לכל צד, יהודה יוסף ובנימין, הסיפור שלא סופר; ועוד בפרשות וישב, מקץ וויחי והדברים מרגשים כל פעם מחדש. אך עדיין ראויים הדברים להישמע ולהידרש גם תחת הקריאה "עוד יוסף בני חי", שהיא ללא ספק אחד משיאי הסיפור. האם זו צעקת שמחה המלווה בהתפרקות והשתחררות גדולה של מי שְׁשַׂר עם אל ויכל לו ולפגעי קורות העתים, או אמירה רפויה בכניעות ונמיכות קומה, של אבא דואב ומיוסר שכבר ראה הכל ושמע הכל וזכה לכאורה לסוף טוב ולקץ סיוטיו בעת שכבר כלו כוחותיו. שים לב לשימוש הן בשם "יעקב" והן בשם "ישראל" בפסוקים שלהלן.

וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי־הוּא מֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא־הֶאֱמִין לָהֶם: וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל־דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת־הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר־שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד־יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת: (בראשית מה כו-כח).¹

פירוש רס"ג לבראשית מה כח – די של חיים

רב – די לי שעוד יוסף חי.²

פירוש רש"י על הפסוק – די של שמחה

רב – רב לי עוד שמחה וחדווה, הואיל ועוד יוסף בני חי.³

פירוש חזקוני על הפסוק – מה אכפת מהממשלה

רב עוד יוסף בני חי וכי הוא מושל – רב עוד לי אם הוא חי. איני חושש בממשלתו.⁴

פירוש דעת זקנים מבעלי התוספות על הפסוק – רב החובל, ריבוי דברים

רב עוד יוסף בני חי – פירוש: יעקב קרא "רב" למביא העגלות כמו רב החובל, ושאל לו: עוד יוסף בני חי? כי אותך אני מאמין יותר מהם.⁵ דבר אחר: בניו היו מאריכים בדברים ומספרים לו גדולתו של יוסף, לכך אמר להם: רב לכם לספר בזה. אך אִמְרוּ אם בני חי באמת. ואם אמת, אלכה ואראנו בטרם אמות.⁶

בראשית רבה פרשה צד סימן ד – כוחו של יוסף, מה רב טובך

"ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי" – רב הוא כוחו של יוסף בני, שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקו. הרבה ממנו הוצאתי שאמרתי: "נסתרה דרכי מה' " (ישעיה מ כז), ובטוח אני שיש לי ב"מה רב טובך".⁷

בראשית רבתי פרשת ויגש, בראשית מה כו, עמוד 221 – אין מתנחמים על המתים

"כי לא האמין להם". את מוצא אעפ"י שאמר יעקב: "טרוף טורף יוסף" (לז לג), לא האמין להם שהוא מת. שלכך לא חפץ להתנחם לפי שאין מתנחמין על החיים. וכיון שהגידו לו עוד יוסף חי, הפך לבו לטובה וידע והכיר כי אמת אמרו, לפי שבתחילה לא האמין לקבל תנחומין, כדכתיב: "וימאן להתנחם" (לז לה) לפי שבלבו היה חושב שהוא חי.⁸

רשב"ם בראשית פרק לז פסוק יא – חיבור העגלות והחלומות

ואביו שמר את הדבר – מה צורך לכתוב זה? אלא כשבאה לו הבשורה ולא האמין לבניו שהוא חי, "וירא ישראל את העגלות אשר שלח פרעה", כי לא נשלחו כי אם על פי המלך כמו שכתוב שם "עגלות על פי פרעה", אז האמין על ידי החלומות שמוכיחין שסופו להיות מושל ועגלות הללו על ידי מלכות וממשלה באים, ומתוך כך אמר רב עוד יוסף בני חי. כי תימה גדולה היה היאך האמין אחרי שראה כותנתו מלאה דם?⁹

פירוש הדר זקנים בראשית מה כו – סרח בת אשר¹⁰

"ויגידו לו לאמר". מדרש: מהו לאמר? לפי שסרח בת אשר יצאה לקראתם ושמעה שהיו מדברים מן יוסף וכי הוא חי רצתה והקדימה והגידה ליעקב. ואמר לה: כן תחיי. ומברכתו של צדיק עדיין היא חיה והיינו דאיתא בסדר עולם סרח בת אשר חיה לעולם.¹¹

רשב"ם בראשית פרק מה פסוק כח – חזרה לדי שהוא חי

רב – די בפוגת לבי שלא האמנתי, אלא ודאי עוד יוסף בני חי.¹² פשטות אחרים של ערמומיות אומרים והנם הבל.¹³ ואני הצעיר שמעתי: רב עוד יוסף בני חי, אתם אומרים עוד יוסף חי וכי הוא מושל, רב לי במה שהוא עדיין חי אפילו אינו מושל. אלכה ואראנו בטרם אמות וגו'.¹⁴

בראשית רבתי פרשת ויגש, בראשית מו ל – אמותה הפעם

"אמותה הפעם" (ראשית מו ל).¹⁵ א"ל יעקב, יוסף בני כששמעתי עליך שאתה חי, אני אמרתי "אלכה ואראנו בטרם אמות" (בראשית מה כח). ולפי שאין אדם יודע את עתו, הייתי מתירא שמא לא אזכה לראותך, הלכתי לבאר שבע והתפללתי לפניו שלא יגזור עלי מיתה עד שאזכה לראותך. ועכשיו שראיתיך, מכאן והלאה איני חושש למיתה, אלא כל זמן שירצה הקב"ה לגזור עלי יגזור.¹⁶

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה צה – עוד רגע ולא הייתי בין החיים

"ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם" – ראוי הייתי למות באותה הפעם, אילולי ששלחת ואמרת לי כי עודך חי.¹⁷

פירוש ספורנו על הפסוק – בקשה למות?

יהי רצון שאמות בזאת התשועה ולא יוסיף עצב עמה.¹⁸

מדרש תנחומא פרשת ויחי סימן ד – לא תמות כאבותיך, תחיה טו"ב שנים במצרים

… ואף אברהם תבע מיתה בפיו, שנאמר: "ואנכי הולך ערירי" (בראשית טו), לכך א"ל הקדוש ברוך הוא: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (שם). יצחק תבע מיתה בפיו, שנאמר: "ואברכך לפני ה' לפני מותי" (בראשית כז), לכך כתיב: "ויגוע יצחק וימות" (בראשית לה). יעקב תבע מיתה, שנאמר: אמותה הפעם. אמר לו הקב"ה: אתה אמרת אמותה הפעם – תשב י"ז שנה.¹⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בהמשך לדברינו האחרונים על התביעה או הכמיהה או הבקשה למות ולסיים את החיים בנקודת זמן מסוימת, ראה דברינו מעשה בזקנה אחת בדפים המיוחדים.