פרשות השבוע

לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: (דברים יט יד).¹

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ: (משלי כב כח).²

 

אלשיך דברים פרק יט פסוק ו – ירחיב אם לא תסיג³

אמר, הלא אמרתי לך "כי ירחיב כו' את גבולך", כי הוא יתברך מעתה חושב מחשבות להרחיב גבולך. אל תהיה אתה מסיג גבול רעך. כי איך ירחיב ה' גבול המסיגו? כי אדרבה, כאשר תעשה כן יעשה לך. ואשר אמרתי לא תסיג כו', היא בין "בנחלתך אשר תנחל" – בימי יהושע, בין "בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה" – בבית שני.⁴

אבן עזרא על הפסוק – מהסגת גבול לשפיכות דמים

לא תסיג גבול רעך – תסיג – ידוע. וכן: "אל תסֵג גבול עולם" (משלי כב כח), והוא קרוב מהשחית. ראשונים – שחלקו הארץ. ונסמכה פרשה זו, כי הסגת גבול מביא לידי ריב ומכות ורציחה. על כן כתיב אחרי זאת: "נפש בנפש עין בעין שן בשן" (כא).⁵

מסכת פאה פרק ה משנה ו – גבול עולים

… מי שאינו מניח את העניים ללקוט, או שהוא מניח את אחד ואחד לא, או שהוא מסייע את אחד מהן, הרי זה גוזל את העניים; על זה נאמר: "אל תסג גבול עולים" (משלי כב כח).⁶

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קפח – בנחלה בחיים ובמיתה  ובדברי תורה

"לא תסיג גבול רעך", והלא כבר נאמר: לא תגזול (ויקרא יט יג) ומה תלמוד לומר: לא תסיג? מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוים. יכול בחוצה לארץ? תלמוד לומר: "בנחלתך אשר תנחל" – בארץ ישראל עובר בשני לאוים, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד. מנין לעוקר תחומים של שבטים שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך.⁷ מנין למחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע בדברי רבי אליעזר ולאומר על טמא טהור ועל טהור טמא שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תסיג גבול רעך.⁸ מנין למוכר קבר אבותיו שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך. יכול אפילו לא נקבר בו אדם מעולם? תלמוד לומר "בנחלתך אשר תנחל". הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשות, עובר בלא תעשה.⁹

רמב"ן פרשת שופטים יט יד – בחלוקת הארץ

לא תסיג גבול רעך – אזהרה שלא ישנה תחום החלוקה שחלקו הנשיאים את הארץ לשבטים או ליחיד מהם, ועל כן אמר אשר גבלו ראשונים – הם אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיאי המטות, ולכך הזכיר "בנחלתך אשר תנחל וגו' " – וטעם המצוה הזאת, שלא יחשוב אדם לומר אין חלקי אשר נתנו לי שוה כמו חלק חברי כי טעו החולקים, או שיוציא בלבו לעז על הגורלות, ולא יהיה זה בעיניו גזל כלל.¹⁰ על כן צוה בכאן שלא יחלוק אדם על החלוקה ההיא ולא ישנה הגבולין כלל, לא בסתר ולא בגלוי. וזו מצוה מבוארת ממה שצוה (במדבר כו נו) על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט, ואמר (שם לד יז) אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם וגו'.¹¹

מסכת בבא בתרא דף נו עמוד א – תיחום יהושע והחצב

יתיב רב אחא בר עויא קמיה דר' אסי, ויתיב וקאמר משמיה דר' אסי בר חנינא: חצובא מפסיק בנכסי הגר.¹² מאי חצובא? אמר רב יהודה אמר רב: שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. ואמר רב יהודה אמר רב: לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבולין.¹³

מסכת שבת דף פה עמוד א – מי הם הראשונים שגבלו?

… וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי מהדדי.¹⁴ ומנלן דהא דקים להו לרבנן דחמשא בשיתא מילתא היא – דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים" (דברים יט יד) – גבול שגבלו ראשונים לא תסיג. מאי גבלו ראשונים? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ" (בראשית לו כ); אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו?¹⁵ אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים: מלוא קנה זה – לזית, מלוא קנה זה – לגפנים, מלוא קנה זה – לתאנים. וחורי – שמריחים את הארץ, וחיוי – אמר רב פפא: שהיו טועמין את הארץ כחויא.¹⁶

פירוש עלי תמר לירושלמי כלאים פרק ד הלכה ד¹⁷

"ארץ כנען לגבולותיה סביב" (במדבר לד ב) גבולות שבדו להם הכנענים. בשבת פרק ה: מנא לן הא דקים להו לרבנן דחמשה זרעונין בערוגה כל ששה טפחים לא ינקי מהדדי – מילתא הוא? דכתיב: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים" … ופירש רש"י: ראשונים – אמורים וחווים¹⁸ שהיו בקיאים בכך וכו' … ¹⁹

ועוד נראה להטעים כי במסכת שבת לא שואל: ולמדין מן הכנעניים? ואפילו הירושלמי אינו סותר העקרון שלמדין מהכנענים … וא"כ צריך לבאר ולהסביר איך זה שמהכנענים אנו למדין? אולם הדבר יבואר עפ"י בראשית רבה לך לך ל"ט י"ט: אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור ראה אותן אוכלין ושותין ופוחזים. אמר: הלוואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה: לזרעך אתן את הארץ הזאת עכ"ל. ובוודאי שגם בארם נהריים היו עסוקין בחרישה בזריעה ובקצירה, אלא שהיו עצלים בעבודת האדמה ולא הוציאו תבואת הארץ כראוי, שהיה מחוסר ניכוש ועידור ושאר עבודות חקלאות. אולם הכנענים היו חקלאים חרוצים ועמלים והיו בקיאים בחקלאות ובטבע הארץ, עד כדי כך שהיו אומרים: מלוא קנה זה לזית וכו'.²⁰ ולא עוד, אלא שהיו טועמים את העפר וגבם מריחים בארץ וידעו טבעם בגלל בקיאותם וחריצותם המופלגת בחקלאות. ולפיכך אמר אברהם: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, שחקלאיה עמלים ויודעים טבע הארץ ידיעה מופלגת … אם כן, שיטת החקלאות ועקרונותיה נתאמתו בהסכמה (הסכמת) אברהם. וא"כ לא מהכנענים לבד אלא גם מאברהם אנו לומדים ולפיכך נקבע שיטת חקלאות הכנענים כהלכה.²¹

תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ד – הלכות שונות

לא ישא אדם מעוברת חבירו ומיניקת חבירו ואם נשא עליו הכתוב אומר [משלי כג י] אל תשג גבול עולם אשר גבלו ראשונים ובשדה יתומים אל תבוא.²²

מדרש אגדה (בובר) דברים פרק יט פסוק יד – מנהגים

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. מכאן אמרו שלא ישנה אדם ממנהג שנהגו ראשונים.²³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים – בדברי תורה

"לא תשיג גבול רעך". והלא כבר נאמר (ויקרא יט) ולא תגזול, מה תלמוד לומר: "לא תשיג"? מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוין.²⁴ וכן אמרו: המחליף דברי חכמים של זה בזה של ר' אליעזר בר' יהושע ושל רבי יהושע בדברי רבי אליעזר עובר משום לא תשיג.²⁵

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 379 – משה, אל תסיג גבול²⁶

השיב משה ואמר לפניו: ריבון העולמים תן לי רשות שאהיה כעוף השמים בכח שם המפורש שלך ואעשה את שתי זרועותי ככנפי השחר ואפרח בהן באויר העולם למעלה מן הירדן ואלך ואראה את הארץ. א"ל הקב"ה: אם אתה עושה כן, חשוּב²⁷ עליך כמו שעברת את הירדן ונמצאת שבועתי בטלה. אמר לפניו: ריבון העולמים, אהיה כדג בכח שם המפורש שלך ואעשה שתי זרועותי כשני סנפירים וכל שערות גופו קשקשים ואקפוץ בתוך הירדן ואעבור בתוך התהום ואלך ואראה את ארץ ישראל. א"ל הקב"ה: אם אתה עושה כן, חשוּב כמו שעברת ונמצאת שבועתי בטלה. ועוד, התהום של יונה הוא שנאמר: "תהום יסובבני". אמר לפניו: רבש"ע, אשב על כנפי עננים ותפריחני באויר העולם כשיעור ג' פרסאות למעלה מן הירדן, כדי שיהיו עננים מלמטה ואני מלמעלה ואלך ואראה את הארץ.²⁸ א"ל הקב"ה: אם אתה עושה כן חשוב עליך כאילו עברת, ונמצאת שבועתי בטלה. ועוד כתבתי על ידך בתורתי: לא תסיג גבול רעך, והאויר והעננים כבר כתובים הם לאליהו, שנאמר: ויהי כהעלות ה' את אליהו, ואומר: ויעל אליהו בסערה השמים, והיאך אתה מבקש דבר שאינו שלך?!²⁹

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: התשובה לשאלה בהערה 5 על ריב במקרא על קרקע או חמידתו שהביאה לשפיכות דמים, היא כמובן כרם נבות, נושא לו הקדשנו דף מיוחד בדפים המיוחדים (המדרש, מוסיף את קין והבל שרבו על הקרקע והמטלטלין – ריב שמתחבר לסיפור כרם נבות, ראו בראשית רבה כב ט). בהקשר זה, ראו המדרש הבא:

מדרש הגדול דברים כז טו פרשת כי תבוא – ארור מסיג גבול רעהו

"ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה". אמרו חכמים: בשעה שעמד משה רבינו וראה שיעמוד מיכה ויעשה צלם ויתעה את ישראל, אמר: "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה".³⁰ ראה בניו שלעלי אינן שומעין לקול אביהם, אמר: "ארור [מקלה] אביו ואמו". ראה אחאב שחמד כרם נבות וגזלו, אמר: "ארור מסיג גבול רעהו".³¹