וילך

פרשת וילך, פרשת שובה, מוצאי שביעית, תשס"ב

מעמד הקהל לאורך הדורות

מים ראשונים: דף זה נכתב בפרשת וילך תשס"ב, במוצאי שנת תשס"א שהייתה שנת שמיטה. הקריאה בשבת זו בפרשת הקהל, שמצוותה במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות שבמוצאי שביעית (השנה השמינית), היא סמיכות פרשיות ממש. הצירוף בלוח השנה, של פרשת וילך שאינה מחוברת לפרשת נצבים ולפיכך חלה ב"שנה החדשה" (פרשת נצבים לעולם חותמת את השנה הקודמת), בשנה שהיא לאחר שנת שמיטה (מוצאי שביעית), בין ראש השנה ליום הכיפורים (וממילא היא גם שבת שובה), אינו נדיר ואירע גם בשנת תשנ"ה, תשס"ט, תשע"ו ובע"ה גם בשנת תשפ"ג הבעל"ט. ואנו נבקש להתמקד בהיבט ההיסטורי של מצווה זו לא בפרטי דיניה – הקהל לאורך הדורות.

וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת־הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (דברים לא י-יג).1

משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ח

פרשת המלך כיצד?2 מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה, שנאמר: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות וגו'". חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד, ושבחוהו חכמים. וכשהגיע ל"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" – זלגו עיניו דמעות. אמרו לו: אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה אחינו אתה אחינו אתה.3 וקורא מתחילת "אלה הדברים"4 עד "שמע", ו"שמע", "והיה אם שמוע", "עשר תעשר", "כי תכלה לעשר" ופרשת המלך, וברכות וקללות, עד שגומר כל הפרשה …5

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ז הלכה יג

במה של עץ6 היו עושין לו בעזרה ויושב עליה. ר' ליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית, שנמר: "ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור ועד מחצית היום וגו' ויעמד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לו לדבר וגו' ויפתח עזרא הסופר לעיני העם וגו'".7

הקהל של משה, מעמד הר סיני ועוד. דברים פרקים ט, י, יח

ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל.8

הקהל של יהושע? פרק אחרון ביהושע, פרק כד

ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים: ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים.9

הקהל של שלמה (ודוד), חנוכת בית המקדש, מלכים א פרק ח

אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום.10

הקהל של יאשיהו, מלכים ב פרק כג, דברי הימים ב פרק לד

וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם: (ב)  ויעל המלך בית ה' וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה':

(ג)  ויעמד המלך על העמוד ויכרות את הברית לפני ה' ללכת אחר ה' ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית:

הקהל של עזרא ונחמיה, נחמיה פרק ח

ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל: ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחודש השביעי: ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה:  ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר … ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם:

הקהל של משה, בכל שבת ומועד – ילקוט שמעוני ראש פרשת ויקהל

רבותינו בעלי אגדה אומרים: מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה "ויקהל", אלא זאת בלבד. אמר הקב"ה: עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני. מכאן אמרו: משה תקן להם לישראל שיהיו דורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות החג בחג.11

 

שבת שלום וגמר חתימה טובה

מחלקי המים

עדכון אחרון: 04/09/2016

הערות שוליים

  1.  "ויצו משה" זה (מנינו שבעה ויצו משה בתורה) נתון בין השלמת כתיבת התורה, ככתוב פסוק קודם: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל־ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" ובין נתינתה של התורה בארון, ככתוב בהמשך הפרק בפסוקים כה-כו: "וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־ה' לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית־ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה־שָׁם בְּךָ לְעֵד". בין כתיבת התורה (שלושה עשר ספרי תורה כתב משה ערב מותו ונתן אחד לכל שבט ואחד הפקיד בארון הברית, דברים רבה ט ט, פסיקתא דרב כהנא נספחים א – וזאת הברכה ועוד) ובין נתינתה לארון מתקיים גם לימוד התורה (היא השירה), ככתוב בפסוק כב שם: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". נראה שמשה מקיים מעין הקהל חד-פעמי הכולל הן התוועדות פרטית שלו עם יהושע באוהל מועד והן לימוד התורה והקראת השירה באזני כל ישראל.
  2.  ראה משנה קודמת "ברכות כהן גדול כיצד?". לאחר שהסבירה המשנה את פרטי קריאת הכהן הגדול בתורה ביום הכיפורים, דנה משנתנו בקריאת התורה ע"י המלך במעמד הקהל. אלה הן שתי קריאות התורה המרכזיות במעמד כולל של העם.
  3.  רש"י אומר שם שאמו הייתה מישראל, אבל בגמרא שם לא אהבו קטע זה שבמשנה ואמרו: "תנא משמיה דרבי נתן: באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כליה שהחניפו לו לאגריפס. אמר ר' שמעון בן חלפתא: מיום שגבר אגרופה של חנופה, נתעוותו הדינים ונתקלקלו המעשים ואין אדם יכול לומר לחברו מעשי גדולים ממעשיך". פירוש קהתי מביא בשם המאירי שאמרו זאת משום שלום מלכות. וכבר זכינו להקדיש דף לאגריפס המלך בפרשת שופטים.
  4.  כך נפסק להלכה שבמעמד הקהל קוראים פרשיות מספר דברים. אבל רש"י בתחילת פרשת קדושים מביא דעה אחרת המבוססת על מדרש תורת כהנים: "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה". וכבר דנו בעקיפין בנושא זה בפרשת קדושים בדברינו עשרת הדברות בפרשת קדושים והצענו שתי אפשרויות: האחת, שאכן יש מחלוקת בדבר; והשנייה שיש סוגי הקהל שונים - לא כל התכנסות והתקהלות הן "מצוות הקהל".
  5.  וברמב"ם הלכות חגיגה פרק ג הלכה א הוא אומר: "מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו'". ראה גם ספר החינוך בפרשתנו מצווה תריב. המצווה האחת לפני האחרונה. והמצווה האחרונה תריג מהי? שכל אחד מישראל יכתוב ספר תורה לעצמו! מצוות הקהל – התורה בפומבי מול מצוות כתיבת ספר תורה לעצמו – כל יחיד וקהילה בנפרד.
  6.  למה דווקא בימה של עץ? כנראה משום שלא היו בונים מבנים בתוך בית המקדש ובנין של עץ נחשב כבנין ארעי. ראה שטיינזלץ בגמרא סוטה שם. ו ראה גם רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ו הלכה י ובהשגות הראב"ד שם. ובאבות דרבי נתן נוסח ב פרק ח למדנו שהראשון שישב על בימה של עץ היה אדם הראשון כאשר דן (לא ברור שם מה בדיוק הוא דן. נתן שמות לבעלי החיות?)
  7.  התוספתא מקשרת את קריאת התורה במעמד הקהל (שעל זה דנים שם במסכת סוטה) עם קריאת התורה של עזרא שנראה להלן.
  8.  שם אמנם הקו"ף בקמ"ץ ולא בשו"א כמו אצלנו. ביטוי זה חוזר גם בפרק י פסוק ד (לוחות השניים!) וכן בפרק יח פסוק טז והוא מיוחד, כך נראה, לספר דברים.אין זה כמובן הקהל הראשון של משה. לפניו מופיעה פרשת ויקהל בספר שמות שעוד נראה בהמשך.
  9.  ב"הקהל" זה של יהושע לא מופיע השורש קה"ל וגם אין קריאה בתורה (במקום זה יש את הטקסט שאנו אומרים בליל הסדר: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וכו'"). נראה שמדובר יותר בפרידה של המנהיג מאשר בהקהל של קריאת התורה ולימודה (בתחילת ספר יהושע יש כתיבת התורה על אבנים, ראה דברינו האבן תשמור את האבן בפרשת כי תבוא). כך עולה מפשוטם של פסוקים וגם ממדרש תנחומא בפרשת נצבים סימן א: "מפני מה עשאן משה מצבה? מפני שמשתמשין מדעת לדעת. מדעת משה לדעת יהושע, מדעת יהושע לדעת הזקנים. ואף יהושע עשאן מצבה שנאמר: ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל שכמה". אבל מצאתי בכל זאת קשר מעניין של יהושע למצוות הקהל, לפחות במדרש, מדרש תנאים לדברים פרק לא וזה לשונו: "אמר משה: ריבון העולמים, אהיה קיים ואשב בעבר הירדן ולא אעבור לארץ. אמר לו הקב"ה: משה, מה את מבקש? לעשות תורתי פלסטין (פלסתר)? כתבתי בה על ידך: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך! אם ישראל עולין לרגל ואין אתה עמהם, יאמרו: מי אמר דבר זה, משה? אם כן מפני מה לא עלה? כשם שלא עלה הוא, כך אין אנחנו עולין. ונמצאת תורתי בטילה. ועוד כתבתי בה על ידך: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בבוא כל ישראל תקרא את התורה הזאת. יאמרו זה לזה: ממי למד יהושע דבר זה? הלא ממשה רבו! עד שאנו למידין מן התלמיד, נלך ונלמד מן הרב. ונמצאת מבזה תורתו ושעתו של יהושע". מדרש זה שייך לקבוצת המדרשים הדנים בתחנוניו של משה להיכנס לארץ ישראל, לא למות ולחיות כאדם פשוט לצידו של יהושע. כאן משה מבקש להישאר בעבר הירדן (יחד עם שבטי ראובן, גד וחצי מנשה עליהם כל כך כעס כאשר לא רצו לנחול בארץ הירדן המערבית ולבנות את ביתם במזרחית ...) והקב"ה מעלה טיעון מיוחד שאם כך יהיה, תבלוט היעדרותו משה מעליה לרגל בכלל, מצוות הקהל בפרט, ותהיה בבחינת פלסתר וביזוי של התורה שהוא עצמו הנחיל לבני ישראל.
  10.  בהקהל של שלמה, בדומה לזה של יהושע, אין קריאת התורה, אלא תפילה נשגבה. הקהל זה הוא המשך להקהל של דוד אשר מעלה את ארון הברית לירושלים (דברי הימים א יג ה). אבל בהקהל של שלמה יש שני היבטים מיוחדים. ראשית, הקשר לחג הסוכות (ראה גמרא מועד קטן ט ע"א, בראשית רבה לה ג, שלא עשו יום הכיפורים באותה שנה) אשר מתאים למצווה שבפרשתנו ושנית, שלמה נקרא גם קהלת: "למה נקרא שמו קהלת? שהיו דבריו נאמרין בהקהל ... משמר נכנס משמר יוצא, לשמוע חכמת שלמה, והוא שמלכת שבא אמרה לו אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה" (קהלת רבה א ב).
  11.  חזרנו למשה, ל"יקהל" הראשון שבתורה שבסוף ספר שמות. לדורות, זהו ההקהל שנוהג בכל שבת וחג, כולל דרשות שבת שובה. ראה מדרש זה גם במדרש הגדול (התימני) בתחילת פרשת ויקהל, בלשון ציורית ורחבה יותר. גם הקשר לשבת הוא ברור שהרי בתחילת פרשת ויקהל של ספר שמות חוזרת ומודגשת מצוות השבת: "ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה' " (שמות לה ב). הקשר לחג הוא שנהגו לכלול בדרשת שבת שובה מענייני החג הקרוב, דיני פסח בשבת הגדול ודיני סוכות בשבת שובה. (מגן אברהם, או"ח סימן תכט).