מים ראשונים: דף זה הוא מין 'נספח' לדף עשרה ניסיונות ניסו אבותינו את המקום, שם דנו בנושא בהיבט הכללי. בדף זה, נצלול לשיטות השונות שמנסות לפענח מה הם עשרה הניסיונות שניסו אבותינו את המקום במדבר והאם מנייה זו חשובה? בדף הכללי הצגנו דעות שאפשר שעשרה כאן הוא מספר טיפולוגי בדומה לשבע, שתים עשרה, עשרים וארבע, ארבעים, שבעים ועוד. ראה למשל שיטת רשב"ם ואבן עזרא שהבאנו שם. אבל חז"ל וברבים מחכמי הדורות ראו עניין כן למנות ולדקדק מה הם בדיוק עשרה הניסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר. ויש לדייק, עשרה עד כאן, עד חטא או ניסיון המרגלים, לפני הניסיונות והחטאים של יתרת ספר במדבר: קרח, בעל פעור ומי מריבה.
כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: (במדבר יד כב).1
וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (שמות טו כה).2
וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל … וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת ה': וּבִשְׁלֹחַ ה' אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ … וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם וכו': (דברים ט כא-כג).3
בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד: וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ: יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה: וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם: וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה: וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם: וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר: (תהלים פרק עח).4
אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר: אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי: (תהלים פרק צה).5
וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ: מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ: וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן: … וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה': תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם: … יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב: שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם: … וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ: … וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים: … וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם: (תהלים פרק קו).6
מסכת אבות פרק ה משנה ד – אזכור I במשנה
עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים. עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים ועשרה על הים. עשר ניסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (במדבר י"ד).7
מסכת ערכין פרק ג משנה ה – אזכור II במשנה
במוציא שם רע להקל ולהחמיר. כיצד? אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה. שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (במדבר י"ד).8
גמרא ערכין דף טו עמוד א – שיטת הגמרא בערכין
תניא: אמר ר' יהודה, עשר ניסיונות ניסו אבותינו להקב"ה: שנים בים, ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל, ואחת במדבר פארן.9
שנים בים – אחת בירידה ואחת בעלייה. בירידה …10
שנים במים – במרה וברפידים. במרה, דכתיב: "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים וכו' " (שמות טו כג), וכתיב: "וילן העם על משה";11 ברפידים, דכתיב: "ויחנו ברפידים ואין מים לשתות" (שמות יז א), וכתיב: "וירב העם עם משה" (שם שם ב).12
שנים במן – דכתיב: "אל תצאו"13 – ויצאו,14 "אל תותירו" – ויותירו.15
שנים: בשליו ראשון ובשליו שני. בשליו ראשון: "בשבתכם על סיר הבשר";16 בשליו שני: "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה".
בעגל – כדאיתיה.17 במדבר פארן – כדאיתיה.18
אבות דרבי נתן נוסח א פרק ט
עשרה ניסיונות נסו אבותינו את הקב"ה ולא נענשו אלא על לשון הרע, ואלו הן: אחד על הים, ואחד בתחילת המן ואחד בסוף המן, ואחד בשליו הראשון ואחד בשליו האחרון, אחד במרה ואחד ברפידים ואחד בחורב ואחד במרגלים. זה של מרגלים קשה מכולם, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (במדבר י"ד כ"ב). כיוצא בו: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' " (שם שם לז) – והלא דברים קל וחומר: ומה ארץ שאין לה לא פה לדבר ולא פנים ולא בושת, ביקש הקב"ה עלבונה מן המרגלים, המדבר דברים כנגד חבירו ומבייש אותו, על אחת כמה וכמה שיבקש הקב"ה עלבונו.19
משנת רבי אליעזר פרשה ט
ר' אלעזר בן פרטא אומר: קשה היא לשון הרע יתר מעשרה ניסיונות שניסו אבותינו את המקום, ובכולן לא נחתם עליהן גזר דין אלא על לשון הרע. ואלו הן עשרה נסיונות: שנים בים, אחת בירידתן, אמרו: "המבלי אין קברים", ובעלייתן אמרו: כשם שעלינו מצד זה, כך עלו המצרים מצד אחר, שנאמר: "וימרו על ים בים סוף". ושתים במרה,20 שנאמר: "וילנו העם", וברפידים: "וירב העם עם משה". ושתים במן: "אל יצא איש ממקומו",21 "איש אל יותר", ויותירו. ושנים בסליו: ראשון במדבר סין: "בשבתנו על סיר הבשר", שני: "והאספסף אשר בקרבו וגו' ". ואחת בעגל. ואחת במרגלים. ולא נחתם גזר דין לכלותן אלא על לשון הרע, שנאמר: "וינסו אתי זה עשר פעמים".22
אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד
עשרה ניסיונות ניסו אבותינו להקב"ה במדבר ואלו הן: במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן, ובין תפל, ולבן, וחצירות, ודי זהב (דברים א א). במדבר שעשו את העגל … בערבה על המים … ויש אומרים זה פסלו של מיכה. מול סוף על שהמרו על ים סוף. רבי יהודה אומר: המרו על הים, המרו בתוך הים … בין פארן – במרגלים … ובין תופל אלו דברי תפלות שתפלו על המן. ולבן – זה מחלוקותו של קרח. וחצירות על השליו, הרי שבעה.23 ובמקום אחר הוא אומר: "ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה" (דברים ט כב). ודי זהב … שהבאתם לעגל. רבי אליעזר בן יעקב אומר: די הוא עון זה שילקו בו ישראל מכאן ועד שיחיו המתים.24
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לח – הניסיון הראשון כבר במצרים
עשר נסיונות נסו אבותינו להקב"ה במדבר, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים" (במדבר יד כב). מה תלמוד לומר "זה"? אלא זה האחרון קשה מכולם היה.25 רבי יהודה אומר: אחת עשרה הוא.26 רבי אלעזר בן יהודה אומר: אמר הקב"ה: אילו עשו ישראל תשובה לפני הייתי מוחל להם על עשרה ניסיונות. ואלו הן: הראשון ב"מאז", שנאמר: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך" (שמות ה כג).27 ואחר על הים, שנאמר: "וימרו על ים בים סוף" (תהלים קו ז). רבי יהודה אומר: אחד על הים ואחד בים סוף.28 ואחד ברפידים, שנאמר: "מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' " (שמות יז ב).29 ואחד במרה, שנאמר: "שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו" (שם טו כה).30 ואחד בשליו, שנאמר: "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים" (שם טז ג) ואחד במן, שנאמר: "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" (במדבר כא ה). ואחד בתבערה ואחד במסה ואחד בקברות התאוה, שנאמר: "ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה וגו' " (דברים ט כב). ואחד במדבר פארן שמרגלים את הארץ.31
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צה
"אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר אשר נסוני אבותיכם". אתה מוצא, עשר ניסיונות ניסו ישראל להקב"ה, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים" (במדבר יד כב). שנים בים סוף, שנאמר: "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" (תהלים קו ז).32 ושתים בשליו, ואחד במן, ואחד בעגל, ואחד בפארן, (ואחד במרגלים), והוא קשה שבהן. עשר ניסיונות אמרת והן אינן אלא שבע, והיכן עוד שלוש? "בתבערה ובמסה ובקברות התאוה מקציפים הייתם את ה' " (דברים ט כב). ולמה לא סמך אלו לאלו? לפי שאלו שלושה היו קשים יותר משבעה ראשונים, לכך נאמר: "אשר נסוני אבותיכם במדבר בחנוני גם ראו פעלי. ארבעים שנה אקוט בדור … אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי". זה ארץ ישראל, שנאמר: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב ט), וכתיב: "זאת מנוחתי עדי עד" (תהלים קלב יד).33
רשב"ם במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק כב
עשר פעמים – הרבה. כמו עשרת מונים, ואפו עשר נשים, עשר פעמים תכלימוני.34
פירוש מגן אבות לרשב"ץ על המשנה במסכת אבות35
עשרה ניסיונות נסו אבותינו להקב"ה במדבר … הודיענו שהוא מספר מדוקדק ולא נאמר שלא בדקדוק, כמו: "זה עשר פעמים תכלימוני" [איוב יט ג], שהוא שלא בדקדוק, אלא לשון ריבוי, כלומר הרבה פעמים תכלימוני.36
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ה משנה ג
ואמנם עשרה ניסיונות שניסו אבותינו את המקום – הרי כולם כתובים גם כן. הראשון – על ים סוף, באומרם: "המבלי אין קברים במצרים וכו' " (שמות יד יא). והשני – במרה, הוא אומרו: "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה" (שמות טו כד). והשלישי – במדבר סין, כשביקשו המן, הוא אומרם: "מי יתן מותנו ביד ה' וכו' " (שמות טז ג). והרביעי – מרותם בהנחת המן לבוקר, כמו שאמר: "ולא שמעו אל משה ויותירו וכו' " (שמות טז כ). והחמישי – מרותם בבקשם אותו ביום השבת, "יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו" (שמות טז כז). והשישי – ברפידים, על המים גם כן. והשביעי – בחורב, במעשה העגל. והשמיני – בתבערה, בעוררם במקום ההוא ספק באמיתות ובמרדם, והוא אומרו: "ויהי העם כמתאוננים וכו' " (במדבר יא א). והתשיעי – בקברות התאוה, בבקשת הבשר, אמר: "והאספסוף אשר בקרבו התאווה תאווה וכו' " (במדבר יא ד). והעשירי – במדבר פארן, במעשה המרגלים, ושם נאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים" (במדבר יד כב).37
תורה תמימה הערות שמות פרק יד הערה ה
בגיליון פירוש רש"י בעין יעקב כתב וזה לשונו: ניסיונות לשון נסיון, ואית דמפרש לשון כעס כמו: "והנם זועפים" (פ' וישב) כתרגומו נסיסין, עכ"ל.38 ופירוש זה נראה, יען דלשון ניסיון כפשטיה לא יונח בפסוק שלפנינו שלא ניסו רק דאגו מפחד הבא, וכן לקמן בפסוק: "מי יתן מותנו ביד ה' וגו' ". א"כ לא היה שם ניסיון רק צער ודאגה וכו'.39
מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב
תנו רבנן: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יִתַּמּוּ ושם ימותו" (במדבר יד לה). יִתַּמּו – בעולם הזה, ושם ימותו – בעולם הבא. ואמר: "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי" (תהלים צה יא), דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: באין הן לעולם הבא, שנאמר: "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח" (תהלים נ ה), אלא מה אני מקיים "אשר נשבעתי באפי" – באפי נשבעתי וחוזרני בי. …
רבי שמעון בן מנסיא אומר: באים הן לעולם הבא, שנאמר: "ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה" (ישעיהו לה י). אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה,40 שנאמר: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר… זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב ב). ומה אחרים באים בזכותם – הם עצמן לא כל שכן?41
שבת שלום
מחלקי המים
רשימת עשרה הניסיונות של עם ישראל במדבר – טבלה השוואתית
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | |
| רשימת הניסיונות | ערכין דף טו עמוד א | אבות דרבי נתן נוסח א פרק ט | אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ד | משנת רבי אליעזר פרשה ט | אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד | אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לח | אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לח לשיטת רבי יהודה | מדרש תהילים (שוחר טוב; בובר) מזמור צה | פירוש המשנה לרמב"ם אבות פ"ה מ"ג |
| מאז – במצרים אצל פרעה | — | — | — | — | — | 1 | 1 | — | — |
| על הים בירידתם | 1 | 1 | 1 | 1 | 3 | 2 | 2 | 1 | 1 |
| בים או בעלייתם | 2 | — | 2 | 2 | — | — | 3 | 2 | — |
| על המים במרה | 3 | 6 | 3 | 3 | — | 4 | 5 | — | 2 |
| שליו – בשבתנו על סיר הבשר | 7 | 4 | 7 | 7 | — | 5 | 6 | 3 | — |
| מן – מי יתן מותנו | 5 | 2 | 5 | — | 5 | 6 | 7 | 5 | 3 |
| מן – ולא שמעו ויותירו | 6 | 3 | 6 | 6 | — | — | — | — | 4 |
| מן – ליקוט המן בשבת | — | — | — | 5 | — | — | — | — | 5 |
| על המים ברפידים | 4 | 7 | 4 | 4 | 2 | 3 | 4 | — | 6 |
| מסה (רפידים?) | — | — | — | — | 9 | 8 | 9 | 9 | — |
| עגל – חורב | 9 | 8 | 9 | 9 | 1 | — | — | 6 | 7 |
| תבערה – המתאוננים | — | — | — | — | 8 | 7 | 8 | 8 | 8 |
| שליו – האספסוף, קברות התאווה | 8 | 5 | 8 | 8 | 10/7 | 9 | 10 | 4/10 | 9 |
| מרגלים – מדבר פארן | 10 | 9 | 10 | 10 | 4 | 10 | 11 | 7 | 10 |
| מחלוקת קורח ועדתו | — | — | — | — | 6 | — | — | — | — |
| סה"כ | 10 | 9 | 10 | 10 | 10 | 10 | 11 | 10 | 10 |
הערות לטבלה:
- מספור הניסיונות בכל שיטה (טור): 1, 2, 3 וכו' הוא בסדר שהם מנויים ונזכרים עפ"י אותה שיטה. אין זה אומר שהם סבורים שכך היה הסדר ההיסטורי. זו בדיוק הייחודיות של שיטת הרמב"ם בטור מס' 9. שאר השיטות מונים לפי סדר ענייני, כל אחת ועניינה.
- הטור הימני ביותר, 'רשימת הניסיונות' הוא הסידור שלנו, שגם הוא בסדר ההיסטורי, הוא 'הסרגל' מולו בנינו את השיטות השונות. הוא מכיל 15 אירועים, איחוד של כל השיטות.
- הגמרא במסכת ערכין, טור מס' 1, מבוססת על כמה מקורות ובעיקר על ספרי ומדרש תנאים על ספר דברים (לא על פרשתנו). מתבקש לשים לב לדמיון ולהתאמה שיש בין טורים 2-4 לנוסח הגמרא בערכין בטור 1. סימנו את טורים 1-4 כקבוצה אחת.
- במקור של טור 2 ישנם רק תשעה ניסיונות ולא עשרה אבל סביר להניח שמדובר בטעות שטור 3 מתקן. טורים 3, ו-4 חוזרים כמעט לגמרי לנוסח הגמרא.
- טור 5 הוא המקור הפותח של הקבוצה השנייה, טורים 5-8, המתבססים על הפסוק בדברים (א א): "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת–וְדִי זָהָב". הוא לומד על ניסיון בכל מקום אשר מוזכר בפסוק. ומאחר שמוזכרים בפסוק רק שבעה מקומות הוא משלים מפסוק נוסף בספר דברים (ט כב, פרשת עקב): "וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת ה' " – משם הוא לומד על שלושה ניסיונות נוספים. (אנחנו החלטנו שקברות התאווה והשליו של פרשת בהעלותך שקראנו בשבת שעברה הם היינו-הך למרות שזוהי לא ההבנה הפשוטה כל כך לפי חלק מהמקורות שמביאים את זה כשני ניסיונות שונים, וצריך עוד עיון). לגבי זיהוי מסה, ראה הערה 8 להלן.
- המקור בטור מס' 5 מיוחד גם בחידוש של חטא המתאוננים בתבערה, בניסיון מסה, במניית מחלוקת קורח ועדתו כחלק מעשרה הניסיונות (!) ובעיקר, במקום המרכזי שהוא נותן לחטא העגל.
- טורים 6 ו-7, שהם בעצם אותו מקור, משונים מאוד. החל בשיטתו של רבי יהודה שהיו אחד עשר ניסיונות, וכלה בניסיון הראשון, שהיה לשיטתם כבר במצרים אצל פרעה (שמות ה כג). הכבדת נטל השעבוד בעקבות פגישתו הראשונה של משה עם פרעה היא לשיטה זו הניסיון הראשון. אבל יש לומר, גם ניסיון של משה.
- בקשר לקבוצה השנייה, טורים 5-8 אשר מונים את מסה ותבערה, יש אפשרות שהניסיון על המים ברפידים והניסיון הנקרא במדרשים אלה מסה הם בעצם אותו ניסיון. אך מקור 6-7 מתייחס לזה כאל שני ניסיונות נפרדים.
- ילקוט שמעוני, שלא הקדשנו לו טור, מתחלק בין המקורות האחרים. ילקוט שמעוני על התורה: פרשת בשלח רמז רכה ודברים רמז תשצב הם בשיטת הגמרא בערכין (טור 1). ילקוט שמעוני בתהלים רמז תתנב הוא מקרה מיוחד שמונה רק שמונה ניסיונות.
- אחרי כל זאת מצאנו שיטה נוספת במדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת שלח יד כב: "וינסו אותי זה עשר פעמים. ואלו הם: שנים בים סוף … אחד על מי מריבה … ואחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובשליו. ובמחלוקתו של קרח … ואחד: וילונו כל עדת בני ישראל וגו' (בסוף מחלוקת קרח) … ובמרגלים, הרי לך עשרה". ואנחנו ספרנו שם רק תשעה ונראה שזו שיטה שונה מכל הנ"ל ולא הספקנו להכניסה לדף ולטבלה.
- האם כיסינו את כל המקורות המתעסקים בנושא? לא בטוח. כל היודע אודות מקור שהשמטנו, אנא יודיענו בהקדם ויבוא על שכרו מן השמים.
- הערה חשובה אחרונה: "החורים", המשבצות הריקות בטבלה, חשובים לא פחות מהמשבצות המסומנות. אי הכללת אירוע ברשימה יכול להיות לקולא ולחומרה. לקולא, משום שלפי שיטה זו לא היה שם ניסיון, כי אם דאגה, חשש או חרדה אנושיים מוצדקים, כפי שמעיר בעל תורה תמימה. ולחומרא, משום שמעשה זה היה בגדר הכעסה במכוון, הקצפה כדברי משה או אפילו מרי והמריה, לא ניסיון.