פרשות השבוע

וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ: וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: (במדבר יג לא-לב).¹

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: (משלי י יח).²

כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ: (ירמיהו כ י).³

במדבר רבה טז ה פרשת שלח לך – אנשים וצדיקים שנהפכו

זהו שאומר הכתוב: "מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל" (משלי כו ו) – וכי כסילים היו מרגלים? והלוא כבר נאמר: "שלח לך אנשים", ובכל מקום שנאמר "אנשים" – בני אדם צדיקים הם. שכן הוא אומר: "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים" (שמות יז),⁴ וכן הוא אומר: "והאיש בימי שאול זקן בא באנשים" (שמואל א יז יב),⁵ וכן חנה אומרת: "ונתת לאמתך זרע אנשים" (שם א יא),⁶ ולאלו את קורא כסילים! אֵלוּ לא נקראו כסילים, אלא על שהוציאו דיבה על הארץ, שנאמר: "ומוציא דיבה הוא כסיל" (משלי י).⁷ אעפ"כ בני אדם גדולים היו, ועשו עצמן כסילים. עליהם אמר משה: "כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם" (דברים לב כ) –  שנבחרו מכל ישראל מפי הקב"ה ומפי משה, שכן כתוב: "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים" (דברים א כג)⁸  – מכאן, שהיו צדיקים בפני ישראל ובפני משה. ואף משה לא רצה לשלחם מדעת עצמו, עד שנמלך בהקב"ה על כל אחד ואחד, פלוני משבט פלוני, ואמר לו: ראויים הם. ומניין שאמר לו הקב"ה שהיו ראויים? שנאמר: "וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' " (במדבר יג ג).⁹ ואחר כך, לסוף ארבעים יום, נהפכו ועשו כל אותה צרה וגרמו לאותו דור שילקה באותה המכה, שנאמר : "כי דור תהפוכות המה" – שנתבררו צדיקים ונתהפכו להם. לכך נאמר: "שלח לך אנשים … אלה שמות האנשים אשר שלח משה".¹⁰

רמב"ן במדבר פרק יג פסוק לב – התדרדרות בשלבים

וטעם "ויוציאו דיבת הארץ וגו' אל בני ישראל" – כי הלכו מלפני משה ואהרן והיו אומרים באוהליהם כי היא ארץ אוכלת יושביה.¹¹ כי מתחילה, כשהיו אומרים להם לפני משה שהארץ זבת חלב ודבש זולתי שהעם חזק, וכלב היה אומר: "כי יכול נוכל לה", היו העם פוסחים. ומהם בוטחים בכוחם וגבורתם ומהם בעזרת השם בגיבורים.¹² אז הוציאו להם דיבה בפני עצמם, דכתיב: "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה … הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכו' " (במדבר יג לב) – עד שילינו כל העדה. וזה טעם מה שאמר: "וישובו וילינו עליו את כל העדה להוציא דיבה על הארץ" (להלן יד לו).¹³ והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם. וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דיבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים.¹⁴

ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא "מביא דיבה", כמו שנאמר: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" (בראשית לז ב). ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' " (במדבר יד לז).¹⁵

"ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות" – ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מדות, רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסירי הכח. אבל דיבת המרגלים לאמר, כי הארץ ההיא חזקת האויר כבדת הטבע, ומימיה ופירותיה עבים וכבדים ויגדלו גדול רב מאד, ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינונים, זולתי הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם, ולכן תגדל אנשים גדולים מאד ותמית שאר בני אדם כולם, כמנהג במאכלים הגסים.¹⁶

מסכת סנהדרין דף קד עמוד ב – הקדימו פה לעין

"פצו עליך פיהם כל אויביך" (איכה ב טז). אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן – בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.¹⁷

 מסכת סוטה דף לה עמוד א – תחילתו אמת וסופו שקר

"וישובו מתור הארץ … וילכו ויבואו אל משה וכו' " – א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה.¹⁸ "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ וגם זבת חלב ודבש וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וכו' " – אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו – אין מתקיים בסופו.¹⁹

מהרש"א חידושי אגדות מסכת סוטה דף לה עמוד א – העלימו ארבעה מינים של ארץ ישראל

מלשון הזה שאמר: כל לשון הרע שאין בו אמת מתחילתו וכו', משמע דסופו אינו אמת. ואם רוצה לומר: "כי עז העם וגו' והערים בצורות בשמים" – הרי על זה העיד הכתוב בפרשת עקב שהוא אמת, שנאמר: "גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים ט א).²⁰ ונראה לפרש לפי ששלחו המרגלים על ב' דברים: האחד, להודיעם אם אפשר לכובשה; והשני, אם יש בה חיי נפש, כמו שכתוב: "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה וגו' ". "ומה הארץ אשר הוא יושב בה וכו' ומה הערים אשר הוא יושב בהנה וכו' ". ולפי שנשתבחה ארץ ישראל בשבעה מינים, שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון. ארץ זית שמן ודבש", ועיקר חיי נפש שבהן הם חיטה ושעורה ושמן, כדאמרינן פרק הספינה (בבא בתרא צ ע"ב): "אין מוציאין פירות מא"י, דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות ושמנים וסלתות. ר"י מתיר ביין". ולכך נסמך ארץ קמא לחיטה ושעורה וארץ בתרא לזית שמן … לפי שהן עיקר חיי נפש.²¹ והשתא כשבאו, סיפר הכתוב שבאו בתחילה לומר דבר אמת, כדי להוציא דיבה על הארץ שאין בה רק אלו ארבעה מינים, שהן הג' מינים שהביאו עמהם מן הגפן ומן התאנים ומן הרימונים, ואמרו "וגם זבת חלב ודבש היא". ודקדקו לסיים בדבר שקר ודיבה "וזה פריה" – שהראום. אבל עיקר חיי הנפש שהם שאר הג' מינים: חיטה ושעורה ושמן – אין בה.²²

שיר השירים רבה פרשה א – "עונשו" של רבי אבהו

רבי אבהו וריש לקיש היו נכנסים לאותה עיר קיסריה. אמר לו רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש: למה זה ניכנס לעיר של חרפות וגידופים?²³ ירד לו ריש לקיש מן החמור ולקח חול ונתן לתוך פיו (של ר' אבהו). אמר לו (ר' אבהו): מהו כן? אמר לו: אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטורייא (לשון הרע) על ישראל.²⁴

שבת שלום וקיץ טוב

מחלקי המים