פרשות השבוע

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:¹ וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא … וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: (דברים יז ח-יא).²

מסכת סוטה דף ז עמוד ב – בית דין הגדול

א"ר יוסי בר' חנינא: אתיא תורה תורה, כתיב הכא: "ועשה לה הכהן את כל התורה" (במדבר ה), וכתיב התם: "על פי התורה אשר יורוך". מה להלן בשבעים ואחד, אף כאן בשבעים ואחד.³

ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ד – על פי התורה

נביא וזקן (חכם) למה הן דומין? למלך ששולח ב' פלמטרין (שליחים) שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין (סימן) שלי אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אע"פ שאינו מראה לכם חותם שלי האמינוהו בלא חותם וסמנטירין. כך בנביא כתוב: "ונתן אליך אות או מופת". ברם הכא: "על פי התורה אשר יורוך".⁴ הדין דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאה בת קול, לעולם הלכה כדברי בית הלל וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה.⁵

תנחומא פרשת נשא סימן כט – מצוות דרבנן

ילמדנו רבינו: נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון מהו להדליק בה בשני? כך שנו רבותינו: נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני. ואם הותיר ביום שני מוסיף עליו ביום השלישי ומדליקו. וכן בשאר הימים … לא יאמר אדם: איני מקיים מצות זקנים הואיל ואינן מן התורה. אמר להם הקב"ה: בני, אין אתם רשאין לומר כך, אלא כל מה שגוזרים עליכם תהיו מקיימין. שנאמר: "ועשית על פי התורה אשר יורוך".⁶ למה? שאף על דבריהם אני מסכים, שנאמר: "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב כח).⁷

ספרי דברים פיסקא קנד – על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין

"על פי התורה אשר יורוך" – על דברי תורה חייבים מיתה ואין חייבים מיתה על דברי סופרים. "ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" – מצות עשה. "לא תסור מן התורה אשר יגידו לך" – מצות לא תעשה. "ימין ושמאל" – אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, שמע להם.⁸

העמק דבר דברים יז יא פרשת שופטים – בזמן המקדש ובזמן שאין מקדש

מן הדבר אשר יגידו לך … וגאון פירש בשאילתא הנוספת לפרשת משפטים בזה הלשון: אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כתבת בתורתך "וקמת ועלית" – הרי בזמן שבית המקדש קיים; בזמן שאין בית המקדש קיים, מי ישפוט בין עמך ישראל? א"ל: בעלי תורה, דהכי כתיב: "על פי התורה אשר יורוך וכו' " עד כאן לשונו.⁹ מפרש גאון מקרא דלעיל "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר ה' " … שבא ללמדנו דרק על פי הדבר, אפילו אינם באים להגיד אלא דבר לחוד ולא תורת הפלפול האיך מוכיחים ההלכה, מכל מקום קַיֵים הדין עפ"י דבריהם. אבל בזמן שאין בית המקדש קיים, אזי דווקא "על פי התורה אשר יורוך".¹⁰

מסכת סנהדרין דף פז עמוד א – דין זקן ממרא

תנו רבנן: זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים. רבי שמעון אומר: אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים. מאי טעמא דרבי מאיר? – גמר, "דבר" "דבר" … ורבי יהודה: "על פי התורה אשר יורוך" – עד דאיכא תורה ויורוך. ורבי שמעון: "אשר יגידו לך מן המקום ההוא" – אפילו כל דהו.¹¹

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון ד"ה בארבעה בתמוז עדא – ביטול ספר גזירות

בארבעה בתמוז עדא ספר גזרתא.¹² מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקים ספר גזרות: אלו שנסקלין ואלו שנשרפין אלו שנהרגין ואלו שנחנקין. וכשהיו יושבין ואדם שואל ומראין לו בספר, אומר להם: מנין שזה חיב סקילה וזה חיב שרפה וזה חיב הריגה וזה חיב חניקה? לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמרו להם חכמים: הלא כתוב "על פי התורה אשר יורוך", מלמד שאין כותבין הלכות בספר.¹³

רמב"ם הלכות שחיטה פרק י הלכה יג

וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה, אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן, אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך".¹⁴

חידושי הרשב"א מסכת ראש השנה דף טז עמוד א

… דלא אמרו התם דאיכא משום בל תוסיף אלא במה שהוא מוסיף מדעת עצמו, כגון כהן שהוסיף ברכה משלו ואי נמי ישן בשמיני בסוכה במתכוין למצוה, ואי נמי במה שאירע במקרה שנתערב מתן אחת במתן ארבע וכיוצא באלו. אבל במה שעמדו חכמים ותקנו לצורך אין כאן בל תוסיף דכבר אמרה תורה: "על פי התורה אשר יורוך".¹⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: לגבי האמירה שהבאנו בסוף הערת השוליים 14 בשם הרמב"ם: "שמע (קבל) האמת ממי שאמרה", יש להעיר שכנראה אבן ג'נאח כבר קדם לו (עפ"י אתר דעת); ועכ"פ מקורה של אמירה זו הוא אריסטו שאמר כשחלק על אפלטון: "אפלטון אהובנו והאמת נאהב יותר". ובלטינית Amicus Plato, sed magis amica veritas, ראו הערך בויקיפדיה. הרמב"ם עשה כאן 'טוויסט' מתוחכם. קבל האמת ממי שאמרה, גם לגבי משפט זה, ואל תשאל מה מקורו ומי אמרו. בכך גם תביא גאולה לעולם.