פרשות השבוע

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר: (דברים כ יט).¹

 

כתר יונתן דברים כ יט – לימוד מכיבוש יריחו²

כי תקיפו על העיר כל ימי השבוע לערוך מִלחמה עליה לכבשה בשבת,³ לא תשחיתו את עציה להשליך עליה כלי של ברזל. כי מִפירותיו תאכלו ואותו לא תִקצצו, כי לא כבן אדם עץ שעל פני השׂדה לִהסתר מלפניכם במצור.⁴

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים לד א – הלכות ומוסר שלמדים מהפסוק  

"כי תצור אל עיר" – במלחמת הרשות הכתוב מדבר. "ימים רבים" – ימים שְׁנַיִם, רבים שלושה. מיכן אמרו: אין צרין על עיירות של כנענים פחות משלושה ימים קודם לשבת.⁵ "להילחם עליה לתפשה" – ולא לבזות אותה. "לא תשחית את עצה": "כי ממנו תאכל" – מצות עשה. "ואותו לא תכרות" – מצות לא תעשה.⁶

"כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור" – מלמד שחיים של אדם אינן אלא מן האילן. אמר ר' ישמעאל: ומה אם על האילן חס הכתוב, על פירות האילן על אחת כמה וכמה.⁷ "לבוא מפניך במצור" – הא אם מעכבך לבוא מפניך קצצהו. דבר אחר: "כי האדם עץ השדה"? בתמיה! כלומר כי לא האדם עץ השדה.⁸

אבן עזרא דברים כ יט –  השוואה עם דין ריחיים ורכב

… ומדקדק גדול ספרדי אמר, כי חסר ה"א. וכן הוא, 'הכי האדם עץ השדה'? וזהו הטעם איננו נכון בעיני, כי מה טעם לאמר לא תשחית עץ פרי, כי איננו כבני אדם שיוכל לברוח מפניך? …⁹

וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה, והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל (דברים כד ו), כי חיי נפש הוא חובל.¹⁰ "ואותו לא תכרות". דבק עם "לבא מפניך במצור". הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם, רק מותר שתאכל ממנו, ואסור לך להשחיתו כדי שתבוא העיר מפניך במצור. והעד על זה הפירוש שהוא נכון, שאמר: "וכרת ובנית מצור".¹¹

רמב"ן דברים כ יט-כ – לא דרך השחתה

כי האדם עץ השדה – יפה פירש רבי אברהם כי שיעור הכתוב, כי ממנו תאכל כי האדם עץ השדה ואותו לא תכרות לבא מפניך במצור. וטעם "כי האדם עץ השדה", כמו: "כי נפש הוא חובל" (להלן כד ו).¹²

אבל על דעת רבותינו (בבא קמא צא ב) מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וגו' – אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל. אם כן, פירוש הפרשה לדעתם, שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור, כמנהג המחנות. והטעם, כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה, כענין שנאמר: "וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו" (מלכים ב ג יט).¹³ ואתם לא תעשו כן להשחיתה, כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם. כי האדם עץ השדה הוא, ממנו תאכל ותחיה, ובו תבוא העיר מפניך במצור. לומר אתה תחיה ממנו אחרי שתכבוש העיר, וגם בהיותך במחנה לבא מפניך במצור תעשה כן.¹⁴

וטעם אותו תשחית וכרת – כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה, כי לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכיבוש, כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו, או נחבאים שם ביער להלחם בכם, או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף.¹⁵

רשב"ם דברים כ יט – האדם צריך את העץ – מאכל וסרק

"כי תצור אל עיר ימים רבים" – ותצטרך לחתוך אילנות לבנות כרים דַיֵק וסוללות: "כי ממנו תאכל" – שהרי צריכים לך למאכל לאחר שתתפוש העיר ותהיה שלך: "ואותו לא תכרות" – אותו עץ מאכל שאינו חוזק ומבצר לאנשי העיר כגון הרחוקים, אותם לא תכרת: כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור – כל "כי" שאחרי "לא" מתפרש "אלא".¹⁶ אותו לא תכרות – אלא עץ השדה לבוא האדם מפניך במצור.¹⁷ אותו תכרות, הם הקרובים לעיר שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך ובאים בתוך העיר כדכתיב: "ותבוא העיר במצור" (מלכים ב כד י). כי האדם [עץ השדה] אלא האדם עץ השדה, אלא עץ השדה האדם לבוא מפניך במצור, שגורם את האדם לבא מפניך במצור.¹⁸

בראשית רבה כו ו – העץ והאדם נותנים דין וחשבון

אמר רבי אחא: אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון. רבנן אמרי מהכא: "כי האדם עץ השדה" – מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון.¹⁹

מצודת דוד איוב יד ז – דווקא לעץ יש יכולת צמיחה מחדש והתחדשות

כי יש לעץ תקוה – הלא האדם הוא נופל וגרוע מעץ השדה. כי לעץ יש תקוה לחזור לקדמותו. אף אם ייכרת, עוד יחליף לחדש ענפים אחרים תמורתם ולא יופסק ממנו ענפיו הרכים.²⁰

פרקי דרבי אליעזר פרק לג – עץ שנכרת כאדם שנפטר  

שישה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע: בשעה שכורתין את האילן שהוא עושה פרי הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.²¹

מסכת גיטין דף נז עמוד א – שתילת עץ ביום הלידה

דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא, ינוקתא – שתלי תורניתא.²²

רלב"ג מלכים א ו כג – צידוק לשימוש בארזים בבית המקדש

"ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן" – הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן והוא ממיני הארזים והוא קד"י בלע"ז או פי"ן ויש ממנו שאינו עושה פירות. ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל. גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן. והנה הכרובים הם בצורת בן אדם מן הקטנים.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים להשקות עץ ואדם:

 

כי האדם עץ השדה – נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ

כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר

וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה