לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל: (דברים כד ו).1
מסכת בבא מציעא פרק ט משנה יג – דין רחיים וכלי אוכל נפש בכלל דיני משכון
המלוה את חברו לא ימשכננו אלא בבית דין, ולא יכנס לביתו ליטול משכונו. שנאמר: "בחוץ תעמוד" (דברים כד יא).2 היו לו שני כלים – נוטל אחד ומניח אחד; ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום.3 … אלמנה, בין שהיא עניה בין שהיא עשירה, אין ממשכנין אותה, שנאמר: "ולא תחבול בגד אלמנה" (דברים כד יז).4
החובל את הרחיים עובר בלא תעשה, וחייב משום שני כלים, שנאמר: "לא יחבול רחיים ורכב" (דברים כד ו).5 ולא רחיים ורכב בלבד אמרו, אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש, שנאמר: "כי נפש הוא חובל".6
ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רעב – הרחבה והסבר המצווה
"לא יחבול ריחיים ורכב", אין לי אלא ריחים ורכב המיוחדים, מנין לרבות כל דבר? תלמוד לומר: "כי נפש הוא חובל". אם כן למה נאמר ריחים ורכב? מה ריחים ורכב מיוחדים שהם שני כלים ומשמשים מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, כך כל שני כלים שמשמשים מלאכה אחת, חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.7 "כי נפש הוא חובל" – להגיד מה גרם.8
גמרא בבא מציעא קטו ע"א, קטז ע"א – על כמה איסורים עובר החובל
אמר רב הונא: חָבַל ריחים – לוקה שתים, משום "ריחים" ומשום "כי נפש הוא חובל". ריחים ורכב – לוקה שלוש, משום רחים ורכב, ומשום כי נפש הוא חובל. ורב יהודה אמר: חבל ריחים – לוקה אחת, ורכב – לוקה אחת, ריחים ורכב – לוקה שתים. "כי נפש הוא חובל" – לשאר דברים הוא דאתא.9
תניא כוותיה דרב יהודה: חָבַל זוֹג של סַפָּרִים וצמד של פרות – חייב שתים. זה בעצמו וזה בעצמו – אינו חייב אלא אחת. ותניא אידך: חָבַל זוג של ספרים וצמד של פרות, יכול לא יהא חייב אלא אחת – תלמוד לומר: "לא יחבול ריחים ורכב", מה ריחים ורכב שהן מיוחדין, שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו – אף כל דברים שהן שני כלים מיוחדים, ועושין מלאכה אחת – חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.10
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה רמב
והמצוה הרמ"ב היא שהזהירנו מחבול כלים שעושין בהם בני אדם הכנת מזונותיהם כגון כלי הטחינה וכלי הלישה וכלי הבישול וכלי שחיטת הבהמות וזולת זה ממה שיקבצהו שם דבר שעושין בו אוכל נפש, והוא אמרו יתברך: "לא יחבול ריחים ורכב כי נפש הוא חובל". ולשון המשנה: "לא רחיים ורכב בלבד אמרו, אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש … 11 ונשאר שנבאר לך הנה אמרם (שם) וחייב משום שני כלים … כי זה יביא לחשוב שהן שתי מצות. וכל שכן באמרם (קיו א) וחייב על הריחים בפני עצמן ועל הרכב בפני עצמו.12
… ומי שמשכן כלים רבים, כל אחד מהן עושין בו אוכל נפש, חייב על כל כלי וכלי. כגון שימשכן כלי הטחינה וכלי הלישה וכלי עשיית הפת. וזה מה שאין צריך לו ביאור, שהוא כמי שחבל בגד אלמנת ראובן ובגד אלמנת שמעון ובגד אלמנת לוי שהוא עובר על כל בגד ובגד. ואמנם ענין השאלה, במי שחבל שני כלים בשניהם יחד ייעשה אוכל נפש ולא יספוק האחד מהם בלתי האחר בעשיית אוכל נפש. אם נאמר אחר שהאוכל אמנם תִּשְׁלַם עשייתו בשניהם יחד, הנה שניהם כגון כלי אחד ויהיה חייב משום כלי אחד, או אחר שהם שני כלים חייב על כל אחד בפני עצמו. ובארו לנו שהוא חייב עליהם משום שני כלים, אע"פ שבהיקבץ שניהם תיעשה המלאכה. כגון ריחים ורכב שלא תיעשה הטחינה באחד משניהם בלתי האחר, שהוא אם חָבַל ריחים ורכב יהיה כמו שחבל עריבה וסכין השחיטה שהם שני כלים כל אחד עומד למלאכתו. וזה הוא ענין אמרם וחייב משום שני כלים. לא שהן שתי מצות. וזה לשון ספרי בזה הענין שבארתי לך, אמרו: מה ריחים ורכב מיוחדין שני כלים ומשמשין מלאכה אחת וחייבין על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, כך כל שני כלים שמשמשין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.13
רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק ג – דין שני כלים מורחב
הלכה ג: חבל כלים הרבה של אוכל נפש, כגון שחבל עריבה ויורה וסכין חייב על כל כלי וכלי בפני עצמו. אפילו שני כלים שהן עושין מלאכה אחת, חייב עליהן משום שני כלים ולוקה שתים על שניהם, שנאמר: "לא יחבול רחיים ורכב" – לחייב על הרחים בפני עצמו ועל הָרֶכֶב בפני עצמו. כשם שהרכב והרחים מיוחדין שהן שני כלים ומשמשין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, כך כל שני כלים אע"פ שמשמשין מלאכה אחת – חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. וכן אם חבל צמד בקר החורש – לוקה שתים.14
הלכה ו: שליח ב"ד שבא למשכן לא ימשכן דברים שאי אפשר לאדם ליתן אותם משכון כגון בגד שעליו וכלי שאוכל בו וכיוצא באלו, ומניח מטה ומצע לעשיר ומטה ומפץ לעני, וכל הנמצא בידו חוץ מאלו יש לו למשכנו ויחזיר לו כלי היום ביום וכלי הלילה בלילה, היו לפניו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד.15
אבן עזרא דברים פרק כד פסוק ו – כנגד פירוש שגוי
לא יחבול רחים ורכב – אמרו המכחישים, כי נדבקה זאת הפרשה עם ושמח את אשתו (ה), כי רמז למשכב, כי אסור שימנע מן המשכב, וזה הבל וריק. והביאו ראיה: "תטחן לאחר אשתי" (איוב לא, י), וכבר פירשתיו. והאמת שהוא כמשמעו, שאסור לאדם שיחבול רחיים.16
בראשית רבה כ ז פרשת בראשית – בחיי אישות ומשפחה
"והוא ימשול בך". אמר רבי יוסי הגלילי: יכול ממשלה מכל צד?17 תלמוד לומר: "לא יחבול רחים ורכב".18 מעשה באשה אחת משל בית טִבְרִינוֹס19 שהיה נשואה לליסטים אחד, והיה בעלה מצערה. שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו. כיון שבאתה לפני חכמים, הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה. לקיים מה שנאמר: "ואל אישך תשוקתך".20
שמות רבה נא ג פרשת פקודי – חבול חבלנו לך
"אלה פקודי המשכן, משכן העדות" – מהו "משכן" שתי פעמים? א"ר שמואל בר מרתא: שנתמשכן שתי פעמים על ידיהם.21 זהו שאנשי כנסת הגדולה אומרים: "חבול חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החוקים ואת המשפטים" (נחמיה א ז). מהו "חבול חבלנו לך"? הוי: שנתמשכן ב' פעמים, ואין "חבול" אלא לשון משכון, שנאמר: "לא יחבול רחים ורכב" (דברים כד ו). לכך כתוב: "אלה פקודי המשכן משכן העדות" שתי פעמים.22
שבת שלום
מחלקי המים