פרשות השבוע

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ: (שמות טו ב).

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה בשלח פרשה ג – זה אלי

"זה אלי" – ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל? שנאמר: "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יב),¹ וכתיב: "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" (יחזקאל א א). משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה ועליו צפירה מקיפתו² וגבורים מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו והיו הכל שואלין אי זהו המלך? מפני שהוא בשר ודם כמותם. אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך? – אלא כיון שראוהו הכירוהו. פתחו כולן פיהן ואמרו: "זה אלי ואנוהו וגו' ".³

ויקרא רבה א יד – בין משה לשאר הנביאים, והשפחה?

מה בין משה לכל הנביאים? … ר' יהודה אומר: כל הנביאים ראו מתוך תשע איספקלריות, זהו שכתוב:  "וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבואי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר" (יחזקאל מג ג), ומשה ראה מתוך איספקלריא אחת: "ומראה ולא בחידות" (במדבר יב, ח). ורבותינו אומרים: כל הנביאים ראו מתוך אספקלריה מלוכלכת, זהו שכתוב: "ודיברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה" (הושע יב יא), ומשה ראה מתוך איספקלריא מצוחצחת, זהו שכתוב: "ותמונת ה' יביט" (במדבר יב ח).⁴

שמות רבה כג טו – כמה גדולים יורדי / עולי הים

"זה אלי ואנוהו" (שמות טו ב) – אמר ר' ברכיה: בוא וראה, כמה גדולים יורדי הים!⁵ משה כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום, עד שראה את הדמות, שנאמר: "הראני נא את כבודך" (שמות לג יח). אמר לו הקב"ה: "לא תוכל לראות את פני" (שמות לג כ), ובסוף הראה לו בסימן, שנאמר: "והיה בעבור כבודי… וראית את אחורי ופני לא יראו" (שמות לג כב-כג).⁶ החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות, ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הן אומרות: באיזה מקום הוא? אין אנו יודעות, אם כאן הוא, אם במקום אחר הוא, אלא בכל מקום שהוא: ברוך כבוד ה' ממקומו!⁷ ועולי הים היה כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר: "זה אלי ואנוהו". אמר להם הקב"ה לישראל: בעולם הזה אמרתם לפני פעם אחת: "זה אלי", אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר שתי פעמים, שנאמר: "ואמר ביום ההוא: הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיה כה ט).⁸

תנחומא (בובר) פרשת בשלח סימן טז – הסעה מים סוף בעל כורח

"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף"  (שמות טו כב) – מהו "וַיַּסַּע מֹשֶׁה"? שהסיען בעל כרחן, שלא בטובתן. כיצד? אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים, יצא פרעה לרדוף אותם בכל אותם האוכלוסין, שנאמר: "ויקח שש מאות רכב בחור" (שמות יד ז). מה עשה? עמד וקישט כל אותן הסוסים באבנים טובות ומרגליות. כשבאו לים וטבען הקב"ה. היו צפין על שפת הים כל אותן האבנים טובות ומרגליות והיו מושלכים, והיו ישראל יורדין בכל יום ונוטלין מהם ולא היו מבקשים לזוז משם. כיון שראה משה כך, אמר להם: מה אתם סבורים, שבכל יום הים מעלה לכם אבנים טובות ומרגליות? עמד והסיען בעל כרחן.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה בשלח פרשה ג – מה הוא "ואנוהו'

"ואנוהו" – ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו?¹⁰ אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפלה נאה.¹¹ אבא שאול אומר: אדמה לו – מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון.¹²

ר' יוסי הגלילי אומר: ניינו ושבחו להב"ה בפני כל אומות העולם.¹³ ר' יוסי בן דורמסקית אומר: אעשה לפניו בית מקדש נאה. אין נוה אלא בית המקדש, שנאמר: "ואת נוהו השמו" (תהלים עט ח), ואומר: "חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן" (ישעיה לג כ).¹⁴

ר' עקיבא אומר: אדבר בנאותיו ובשבחיו של מי שאמר והיה העולם בפני כל אומות העולם. שהרי אומות העולם שואלין את ישראל לומר "מה דודך מדוד שככה השבעתנו" (שיר השירים ה ט) שכך אתם מתים עליו וכך אתם נהרגין עליו, שנאמר: "על כן עלמות אהבוך" (שם א ג) – אהבוך עד מות וכתיב "כי עליך הורגנו כל היום" (תהלים מד כג)¹⁵ – הרי אתם נאים הרי אתם גיבורים, בואו והתערבו עמנו. וישראל אומרים להם לאומות העולם: מכירין אתם אותו? נאמר לכם מקצת שבחו: "דודי צח ואדום דגול מרבבה" (שיר השירים ה י). כיון ששומעין שכך שבחו, אומרים לישראל: נלכה עמכם, שנאמר: "אנה הולך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך" וישראל אומרים להם: אין לכם חלק בו אלא, "דודי לי ואני לו" (שם ב טז), "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" (שם ו ג).¹⁶

וחכמים אומרים: אַלַוֵנוּ עד שאבוא עמו לבית מקדשו.¹⁷ משל למלך שהלך בנו למדינת הים ויצא אחריו ועמד עליו הלך למדינה אחרת ויצא אחריו ועמד עליו. כך ישראל, כשירדו למצרים ירדה שכינה עמהם, שנאמר: "אנכי ארד עמך מצרימה" (בראשית מו ד). עלו – עלתָ שכינה עמהם, שנאמר: "ואנכי אעלך גם עלה וגו' " (שם) ירדו לים, שכינה עמהם, שנאמר: "ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל" (שמות יד יט), יצאו למדבר, שכינה עמהם, שנאמר: "וה' הולך לפניהם יומם" (שמות יג כא) – עד שאבוא עמו לבית מקדשו. וכן הוא אומר: "כמעט שעברתי מהם" (שיר השירים ג ד).¹⁸

מסכת סופרים פרק ג הלכה יז – נוי הספרים

אין זורקין ספרים ממקום למקום, ואין נוהגין בהן דרך בזיון. לא יתננו על גבי מטה, ולא במרגלות המטה, ולא תחת המטה. ולא ישב אדם על גבי המטה, והספר עליה. ומעשה בר' אליעזר שישב על גבי המטה שהיה ספר עליה, ועמד כאדם שנשכו נחש. שנאמר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו", לא מן השבת אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, לא מן המקדש אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, שנאמר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' ".¹⁹

חייב אדם לעשות ציצית נאה, ומזוזה נאה, ולכתוב לו ספר תורה נאה, בדיו נאה, בקולמוס נאה, ובלבלרין נאין, ובקלפים נאין, ועורות צבועין, ויעטפנו בשיראים נאין, שנאמר: "זה אלי ואנוהו" – עֲשֶׂה לפניו מצות נאות, כדברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: הרבות בנאות שלו.²⁰ אבא שאול אומר: הידָמֶה לו, מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון.²¹

שבת שלום

וראש שנה טובה לאילנות

מחלקי המים

מים אחרונים: גם לט"ו בשבט בתקופה זו של השנה יש קשר נאה לעניין שאנו דנים בו. ראו ברכות מג ע"ב: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו … אילנות טובים להתנאות בהם בני אדם". אולי גם על הבריאה המתחדשת בימים אלה ומגיעה לשיאה בחודש ניסן בו מברכים את ברכת האילנות הנ"ל, אפשר לומר: זה אלי ואנוהו. לא רק על נס חד פעמי בו נפתחו מראות שמים, אלא גם על חודש המתחדש מידי שנה בו נפתחים מראות הטבע.