פרשות השבוע

וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל  אַרְצְכֶם: וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ: (ויקרא כה ט-י).¹

הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר: לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ: וַיִּשְׁמְעוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ: וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת: (ירמיהו פרק לד).²

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' כִּי יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה: וְכִי יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לּוֹ עַד שְׁנַת הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה: וְלֹא יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת בָּנָיו לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יָפֻצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ: (יחזקאל מו פסוקים טז-יח).³

רוּחַ אֲדֹנָי ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ: (ישעיהו פרק סא פסוק א).⁴

מסכת ראש השנה דף ט עמוד ב – מהו עיקר היובל?

תנו רבנן: "יובל היא" – אף על פי שלא שָׁמְטוּ, אף על פי שלא תקעו. יכול אף על פי שלא שִׁלְחוּ? – תלמוד לומר "היא", דברי רבי יהודה.⁵ רבי יוסי אומר: "יובל היא: – אף על פי שלא שמטו, אף על פי שלא שלחו. יכול אף על פי שלא תקעו? – תלמוד לומר "היא".⁶

דכולי עלמא דרור לשון חירות, מאי משמע? – דתניא: אין דרור אלא לשון חירות. אמר רבי יהודה מה לשון דרור – כמדייר בי דיירא, ומוביל סחורה בכל מדינה.⁷

– והכתיב "יובל"! – ההוא דאפילו בחוצה לארץ. – והכתיב בארץ! – ההוא: בזמן שנוהג דרור בארץ – נוהג בחוצה לארץ, בזמן שאינו נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ.⁸

מדרש אגדה (בובר) דברים טו יז פרשת ראה – דרור גם לעבד שנרצע

"ונתת באזנו ובדלת" – אוזן ששמעה על הר סיני "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה), והלך זה לקבוע לו אדון לעצמו – תִּרָצָע, ובפני עדים. ואיזה עדים היו? המשקוף ושתי המזוזות. אמר הקב"ה: הם עידי שהצלתי אתכם ממצרים כשמתו בכוריהם וראשיהם, שנאמר: "ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח" (שמות יב כג) – לפיכך תינקב אותו אוזן לפני העדים. ויהיה עבד עולם?⁹ – עד היובל! – עד שיקראו "וקראתם דרור בארץ" (ויקרא כה י).¹⁰

לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי: גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: (תהלים פרק פד פסוקים א–ה).¹¹

מסכת שבת קו ע"ב, ביצה כד ע"א – בין דרור הבית לדרור השדה

אמר רבה בר רב הונא: הכא בצפור דרור עסקינן, לפי שאינה מקבלת מרות. דתנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמה צפור דרור – מפני שדרה בבית כבשדה.¹²

מדרש הגדול ויקרא יד ד פרשת מצורע – ציפור המצורע המשולחת

אמר ר' יהושע: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי צפרים לטהרתו? אמר הקב"ה: הוא עשה מעשה פטיט, לפי כך אמרה תורה יביא קרבנו פטיט. "חיות" – שיהוא דרור.¹³ ולמה נקרא שמה דרור? לפי שאינה מקבלת מרות. תאנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמה צפור דרור? מפני שְׁדָרָה בבית כבשדה.¹⁴

משלי פרק כז פסוק ח – אדם הנודד כציפור הנודדת

כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.¹⁵

אבן עזרא ויקרא כה י פרשת בהר – הציפור המשוררת והמנגנת

וקדשתם את שנת החמשים – בעבודת הארץ וכל יושביה. דרור – ידועה והוא כמו חפשי. וכדרור לעוף (משלי כו ב) – עוף קטן מנגן כשהוא ברשותו. ואם הוא ברשות אדם – לא יאכל עד שימות.¹⁶

אסתר רבה (וילנא) פרשה ב סימן ט – כסף מוציא לחירות

"על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת" – ר' ניסא דקיסרי אמר: למרגלית שהיא אהובה על בעלה, ר' יוחנן אמר: למרגלית שמוציאה את בעלה לחירות, הא מה דאת אמר: "וקראתם דרור". "ודר" – אמר רב הונא: אית אתר דצווחין למרגליתא דורה. "וסוחרת" – ר' ביבא בר אבונא אמר: פרקמטיא נפקת … "עובר לסוחר".¹⁷

רמב"ן ויקרא כה י פרשת בהר – דור הולך ודור בא, חזרה לשורשים

ולפי דעתי לא קראו הכתוב יובל על התקיעה רק על הדרור, כי לא הזכיר השם הזה בכתוב הראשון שאמר "והעברת שופר תרועה". אבל אמר "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" – שיהיו כולם בני חורין לדור בכל מקום שירצו. ואמר "יובל היא" – שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו יובילוהו רגליו מרחוק לגור.¹⁸

ועל דרך האמת, "דרור" מלשון דור הולך ודור בא (קהלת א ד), וכן "יוֹבֵל" שישוב אל היוּבַל אשר שם שורשיו, והיא תהיה לכם.¹⁹

העמק דבר ויקרא כה י פרשת בהר – אנשי המלחמה חוזרים לביתם

"וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". נכלל בזה בעלי מלחמה העומדין מחוץ לביתם בשעבוד המלוכה ונימוסי המדינה. וביובל שבים לביתם ואחוזתם, ועיין להלן י"ח:²⁰

משך חכמה ויקרא כה י פרשת בהר – התכנסות המשפחה

"ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו". פשטא דקרא דמורה לנו התועליות, כאשר ישובו איש אל אחוזתו, הרי הפיזור בין חיי המשפחה בא ממסבות הזמן אשר מרחק אחים – זה פונה לצפון וזה לדרום לבקש טרפו ומזונו. אמנם אם ישובו איש אל אחוזתו, ישובו בתי האבות לדור במקום הורישום אבותם, ויתלקטו אנשי המשפחה אשר מכרו אחוזותיהם ונתרחקו זה מזה.²¹

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תפילה – קרא דרור לקבצנו

תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקרא דרור לקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו בדברינו בנות צלפחד בפרשת פנחס, שאפשר שכבר משם בטלה מצוות היובל בשל ההתנגשות עם דין בת יורשת. אבל נראה שדווקא בנות תקיפות אלה יצטרפו לערך הכללי של הדרור כפי שהעלנו בדף זה.