פרשות השבוע

מים ראשונים: בשנים בהם נקראת פרשת בהר בנפרד מפרשת בחוקותי, אנו מתוודעים בקריאת ההפטרה לסיפור של גאולת שדה בענתות בידי ירמיהו, כנזכר בפרשה: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" (ויקרא כה כה). אנחנו מתחילים בפסוקים שלהלן ומדלגים על תחילת הפרק שם מתואר שכל הסיפור מתרחש בימים האחרונים של מלכות יהודה, בעת שהבבלים (הכשדים) צרים על ירושלים וגורלה נחרץ. ירמיהו נרדף בעת ההיא מבית, ע"י צדקיהו ושריו, בשל נבואותיו הקשות על סופה הצפוי של ממלכת יהודה; בתוך המצב הקשה והמורכב הזה, בא דבר ה' לירמיהו על בואו הצפוי של חנמאל דודו (או בן דודו) בבקשה שיגאל את שדהו: "כי לך משפט הגאולה".

וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת: … וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף: וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם: … וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים: כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת:  (ירמיהו פרק לב).¹

 

מדרש תנחומא פרשת בהר סימן ג – שתי גאולות שדה

אמר לה: מי את? "ותאמר אנכי רות אמתך". אמר לה: ומה באתה לעשות כאן? אמרה לו: לקיים את התורה, שנאמר: "וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו". אלא, עמוד וקיים את התורה. אמר לה: הואיל ובאתה לקיים את התורה, "ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל" (רות ג יג), שהיה לו אח גדול ממנו ושמו טוב. "ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר". אמר רבי חנינא: אמרה לו: וכי בדברים אתה מוציאני? אמר לה: חי ה', איני מוציאך בדברים. "ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בועז" (רות ד א). אמר לו: שב ונביט בתורה מה כתיב שם, לא כך כתיב? "וכי ימיך אחיך ומכר מאחוזתו" … "ויאמר הגואל אל בועז קנה לך" (שם ח). באותה שעה גאל בועז מה שמכרה נעמי. ומהיכן למד בועז? מן הפרשה הזאת: "וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו וגו' ".

ועוד מי היה זה? זה ירמיה, בשעה שאמר ליה הקב"ה: "הנה חנמאל בן שלום דודך בא אליך וגו' " (ירמיה לב), "ויבא אלי חנמאל בן דודי בדבר ה' אל חצר המטרה". מיד קיים ירמיה את הפרשה הזאת, שנאמר: "ואקנה את השדה וגו' ". ומהיכן למד? מפרשה הזאת: "וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו".²

סדר עולם רבה (ליינר) פרק כו – אירע בעשרה בטבת

בעשרה בטבת, "בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ" (יחזקאל כט א-ב), אותו הזמן:  "הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת: וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר ה' אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר  בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר ה' הוּא" (ירמיה לב ז-ח).³

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כו ויהי בעת שסרחה – ירמיהו מתפתה לצאת מירושלים

"ויחזק הרעב בעיר" (ירמיה נב ו), והיו בנות ציון מחברות בשווקים והיו רואות אילו את אילו, זאת אומרת לחבירתה: למה יצאת לשוק שלא יצאת לשוק מימיך? והוא עונה ואומרת לה: מכסה אני ממך? קשה היא מכת הרעב, איני יכולה לסבול. והן אוחזות זו בזו וחוזרות מבקשות בתוך העיר ולא היו מוצאות … באותה השעה אמר המקום לירמיהו: קום לך לענתות וקח את השדה מאת חנמאל דודך.⁴ אותה שעה חשב ירמיהו בלבו: שמא נותן הוא המקום ונושאים ונותנים בתוכה, שאומר לי המקום לך קנה לך את השדה.⁵ כיון שיצא ירמיהו מירושלים ירד המלאך מן השמים ונתן רגליו על חומות ירושלים ופרצן, קרא ואמר: יבואו השונאים ויכנסו לבית שאדונו אינו בתוכו ויבזו אותו ויחרבו, ויכנסו לכרם ויקצצו את גפניו שהשומר הניחו והלך לו.⁶

אלשיך ירמיהו פרק לב פסוק ח – ירמיהו נבהל והתקשה בנבואה זו

"ויבוא אלי חנמאל וכו' ".⁷ הנה אומרו "ואדע כי דבר ה' הוא" הלוא כמו זר נחשב! כי גם עד כה ידע כי דבר ה' הוא.⁸ ויש אומרים כי ידע כי דבר ה' היה אל חנמאל,⁹ אך עדיין קשה: כי מה ראה לומר כי ניבא חנמאל, ולא שהיה מאת ה' אשר דבר אליו כבר.¹⁰ אך הנה ירמיה נבהל על המראה, באומרו איך יתכן כי אחר שהעיר נתנה ביד הכשדים, איך יצוה יתברך לקנות שדות בכסף והעד עדים … והיה הדבר קשה בעיניו שהוא הפך כל נבואותיו אשר ניבא שהעיר תנתן ביד הכשדים, וגם ראה בחוש כי הסוללות באו העיר וכו'. אז אמר בלבו: אין זה דבר ה', כי אם חלום חלמתי כיתר חלומות אשר לא מעלין ולא מורידין. אך בראות כי מיד בא אליו חנמאל ויאמר קנה נא וכו', אז אמר: "ואדע כי דבר ה' הוא" ולא חלום. כי לא בחלום דבר ה' אלי ככל יתר נבואות שבחלום ידבר בו וזהו ואדע כו'.¹¹

וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' אַחֲרֵי תִתִּי אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לֵאמֹר: אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר:¹² עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו: …¹³ הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה: וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי ה' קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים:¹⁴

 

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ – תפילה של קינטור

"תפילה למשה איש האלהים". רבנן ור' יהודה ב"ר סימון.¹⁵ רבנן אמרו: ארבעה הם שסידרו תפילה וקינטרו דברים לפני הקב"ה. ירמיה, שנאמר: "ואתפלל אל ה' אחרי תתי את ספר המקנה" (ירמיה לב טז) – על ידי שקינטר בדברים, מה כתיב למעלה?¹⁶ "הנה הסוללות באו העיר ללכדה" (שם שם כד) …¹⁷

ר' יהודה ב"ר סימון אמר: והלא תפילתן היא קינטרונן, ירמיה אמר: "ואתפלל אל ה' " (ירמיה לב טז), מה אומר? "צדיק אתה ה' כי אריב אליך" (שם יב א), שאני היום כאן ומחר בקבר, ואיני מריב עמך. וכל כך למה? שאתה צדיק כי אריב אליך.¹⁸

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא עח – דמותה של רחב

שמונה כהנים ושמונה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום.¹⁹ רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה היתה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר: "וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה" (מלכים ב כב יד). ואומר: "הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי" (יהושע ב יח). והרי דברים קל וחומר: ומה מי שהיתה מעם שנאמר בו: "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ טז), על שקירבה עצמה כך קירבה המקום, ישראל שעושים את התורה על אחת כמה וכמה.²⁰

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ז הלכה ג – הנביאים אינם מחניפים

רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי: למה נקרו אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר רבי פינחס: משה התקין מטבעה של תפילה "האל הגדול הגיבור והנורא".²¹ ירמיה אמר: "האל הגדול הגיבור" ולא אמר הנורא.²² למה אמר הגיבור? לזה נאה לקרות גיבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק. ולמה לא אמר נורא? אלא שאין נורא אלא בית המקדש, שנאמר: "נורא אלהים ממקדשיך" (תהלים סח לו).²³ דניאל אמר: "האל הגדול והנורא" ולא אמר הגיבור – בניו מסורין בקולרין, היכן היא גבורתו? ולמה אמר הנורא? – לזה נאה לקרות נורא, בנוראות שעשה לנו בכבשן האש.²⁴

וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר:²⁵

 

רד"ק ירמיהו פרק לב – בתקווה לעתיד

הממני יפלא – באמת לא יפלא וידעתי שהעיר תינתן ביד הכשדים כי לא שב אפי מהם כי רבו עונותיהם להכעיסני. ואף על פי כן אמרתי לך לקנות השדה, להיות להם נחמה שישובו מהגלות ויקנו שדות ובתים בארץ הזאת.²⁶

עקידת יצחק ויקרא שער סט (פרשת בהר סיני) – ירמיהו עדיין תמה ומסתפק        

אתה גזרת ואתה רואה בעיניך הגזירה קיימת. ועם כל זה: "אתה אמרת אלי אדני ה', קנה לך את השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים" – ומה תועלת בתת הכסף ותישאר הארץ בידם? הרי זה דבר של תימה! ואף על פי שכבר עשיתי למלאת הדבר, כאשר יצא מפי חנמאל, הנה אפשר שלא כוון ממך המאמר ההוא אשר דִבֵּר.²⁷ והנה היתה התשובה הנכונה: "אני יי' אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר", כי זה התואר רצוני אלהי כל בשר, יורה על הפלגת ההשגחה בכל מורשי לבב האדם והעולה על הרוח לעשות או לדבר.²⁸

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ: …²⁹ וְעַתָּה לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר: הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם … וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח: וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים: וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי: … כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם: וְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים: שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם ה':³⁰

 

אברבנאל פתיחה לירמיהו פרק לב – הקשר לשחרור העבדים ושיעבודם מחדש

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא לספר מה שצוה השם אל ירמיהו שיקנה השדה מאת חנמאל בן דודו והתפילה שהתפלל ירמיהו על זה, ומה שהשיבו השם יתברך עליו ומה שהודיע מן הגאולות והתשועות אשר יעשה לעמו בקיבוץ גליות ושיצמיח ביניהם צמח צדיק מבית דוד הוא ימלוך עליהם ולא ישתנה כמו שלא ישתנו חקות שמים וארץ … האמנם על כל פנים חרוב תחרב ירושלם עתה, וצדקיהו ילך בשבי אבל ימות על מיטתו בכבוד כמלך יהודה.³¹ וסיפר עם זה מה שעשו בני יהודה שעשו דרור לעבדים ולשפחות בשבועה ובאלה ואח"כ נתחרטו מהטובה שעשו וחזרו ללוקחם ולהשתעבד בהם. וגם זה עזר³² כי עליו נשבע השם בזרוע לרעתם קדשו להביא עליהם הדבר הרעב והחרב מהכשדיים, וכמו שיתבאר בפסוקים.³³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שדלינו רק מעט מן המעט בפרשה מרתקת וקשה זו המסמלת את סוף בית ראשון, ויש להוסיף ולהעמיק בה. בפרט בדורנו שזכה להגשמת נבואת ירמיהו: "כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת: … וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי".