פרשות השבוע

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל־אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ־פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: (בראשית כו א).¹

בראשית רבה פרשה סד סימן ב, כה סימן ג – עשרה רעבון באו לעולם

"ויהי רעב בארץ" (בראשית ה כט) – עשרה רעבון באו לעולם: אחד בימי אדם הראשון, שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך" (ג יז),² ואחד בימי למך, שנאמר: "מן האדמה אשר אררה ה' ",³ ואחד בימי אברהם, שנאמר: "ויהי רעב בארץ" (יב י). ואחד בימי יצחק, שנאמר: "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (כו א). ואחד בימי יעקב, שנאמר: "כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ" (מה ו).⁴ ואחד בימי שפוט השופטים, שנאמר: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ" (רות א א). ואחד בימי דוד, שנאמר: "ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים" (שמואל ב כא א).⁵ ואחד בימי אליהו, שנאמר: "חי ה' אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" (מלכים א יז א).⁶ ואחד בימי אלישע, שנאמר: "ויהי רעב גדול בשומרון" (מלכים ב ו כה).⁷ ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם.⁸ ואחד לעתיד לבוא, שנאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־ לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה' " (עמוס ח יא).⁹

רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: עיקר אַוְתֶּנְטְיָא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד,¹⁰ אלא בימי שאול.¹¹ אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה, גלגלו הקב"ה והביאו בימי דוד.¹² המשל אומר: שילו חטא ויוחנא משתלמא? אתמהא. אמר רבי חייא רבה: משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות וּדְיָטְרוֹטִין.¹³ בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו, היה מביא יתד ותקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה קופתו. לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים, אלא בימי בני אדם גיבורים שהן יכולין לעמוד בהן. רבי ברכיה היה קורא עליהם: "נותן ליעף כח".¹⁴

רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר: שניים באו בימי אברהם.¹⁵ רב הונא בשם ר' אחא אמר: אחד בימי למך ואחד בימי אברהם. רעב שבא בימי אליהו, רעב של בצורת היה: שנה עבדה שנה לא עבדה. רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה, שנאמר: "עד היות ראש חמור בשמונים כסף" (מלכים ב ו כה).¹⁶ רעב שהיה בימי שפוט השופטים, ר' הונא בשם רבי דוסא אמר: מ"ב סאין היו ונעשו ארבעים ואחת.¹⁷ והרי שנינו: "לא יצא אדם לחוצה לארץ אלא אם כן היו סאתים של חטים הולכות בסלע. א"ר שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח. אבל אם היה מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לחוצה לארץ"! ואילו אלימלך יצא, לפיכך נענש.¹⁸

גמרא תענית דף ה ע"א – בצורת בימי יואל ורעב בימי אלישע

"וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב כג) … אמר רבי יוחנן: בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה, דכתיב ביה: "יתר הגזם אכל הארבה וגו' ". אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן. אמר להם נביא לישראל: צאו וזרעו. אמרו לו: מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה, או יזרענו וימות? – אמר להם: אף על פי כן, צאו וזרעו. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלים ומה שבחורי נמלים. יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמישה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בשישה חדשים גדילה באחד עשר יום … ועל אותו הדור הוא אומר: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו ה-ו).¹⁹ … אמר רבי יהודה: שור כשהוא חורש – הולך ובוכה, ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם.²⁰

אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מאי דכתיב: "כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים" (מלכים ב ח א), בהנך שבע שנים מאי אכול? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: שנה ראשונה – אכלו מה שבבתים, שניה – אכלו מה שבשדות. שלישית – בשר בהמה טהורה, רביעית – בשר בהמה טמאה, חמישית – בשר שקצים ורמשים, ששית – בשר בניהם ובנותיהם, שביעית – בשר זרועותיהם וכו'.²¹

ספרי דברים שיא ח פרשת האזינו – רעב כניסיון

"בהנחל עליון גוים … יצב גבולות עמים וכו' " (דברים לב ח) – עד שלא בא אברהם אבינו, כביכול היה הקב"ה דן את העולם במידת אכזריות. חטאו אנשי מבול – הציפם כזיקים על פני המים. חטאו אנשי מגדל – פיזרם מסוף העולם ועד סופו. חטאו אנשי סדום – שטפם בגופרית ואש. אבל משבא אברהם אבינו לעולם, זכה לקבל ייסורים והתחילו ממשמשים ובאים. כעניין שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" (בראשית יב י).  ואם תאמר: מפני מה יסורים באים? מפני חיבתם של ישראל: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל".²²

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ח – דרגות של רעב

שבעה מיני פורעניות באין לעולם, על שבעה גופי עבירה: מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין – רעב של בצורת באה, מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. גמרו שלא לעשר – רעב של מהומה ושל בצורת באה. ושלא ליטול את החלה – רעב של כליה באה.²³

מסכת תענית דף ח עמוד ב – רעב ודבר ביחד

בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא, אמרי: היכי נעביד? ניבעי רחמי אתרתי – לא אפשר. אלא: ליבעי רחמי אמותנא, וכפנא ניסבול. אמר להו רבי שמואל בר נחמני: ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא – לחיי הוא דיהיב, דכתיב: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון".²⁴

מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א – פרנסני ככלב וכעורב

רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה. אבל עמי הארץ אל יכנסו. דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס, אמר לו: רבי, פרנסני!²⁵ אמר לו: בני, קָרִיתָ?²⁶ אמר לו: לאו. שָׁנִיתָ?²⁷ א"ל: לאו. אם כן, במה אפרנסך? [א"ל:] פרנסני ככלב וכעורב.²⁸ פרנסיה. בתר דנפק, יתיב רבי וקא מצטער ואמר: אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ! אמר לפניו ר' שמעון בר רבי: שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו? בדקו ואשכח, אמר רבי: יכנסו הכל.²⁹

בראשית פרק כו פסוקים א-יט – הרעב בימי יצחק, חתימה בפרשת השבוע

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל־אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ־ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל־תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת־ הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: … וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר: … וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה': … וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: "עם סגירת הגיליון" מצאנו קשר מפתיע נוסף לפרשת תולדות במדרש הבא שמחזיר אותנו לראש הדף לארירה הבראשיתית של הארץ. ראו בראשית רבה סה טו: "ותאמר לו אמו עלי קללתך בני – רבי אבא בר כהנא אמר: אדם שחטא, לא אמו נתקללה? שנאמר: ארורה האדמה בעבורך, אף אתה – עלי קללתך בני". ונשאיר לשואבי המים לפתור מדרש מפתיע זה ולהחיש לנו הסבריהם.