פרשות השבוע

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: (ויקרא כה לה).¹

 

ויקרא רבה פרשת בהר, פרשה לד סימן ג

"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי" (משלי יא יז).² גומל נפשו איש חסד – זה הלל הזקן. הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו,³ היה מהלך והולך.⁴ אמרו לו תלמידיו: רבנו, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: וכי מה מצוה הלל עושה? אמר להם: לרחוץ במרחץ. אמרו לו: וזו היא מצוה? אמר להם: הן. ומה אם איקוניות של מלכים שמעמידים אותן בבתי תיאטרָיוֹת ובבתי קִרְקְסָיוֹת שלהם, מי שהוא ממונה עליהן מורקן ושוטפן והן מעלין לו סָלָרִין,⁵ ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות⁶ – אנו שנבראנו בצלם ובדמות, דכתיב: "כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט ו), על אחת כמה וכמה.⁷

דבר אחר: "גומל נפשו איש חסד", זה הלל הזקן. הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו, היה מהלך והולך.⁸ אמרו לו תלמידיו: רבנו, להיכן אתה הולך? אמר להם: לגמול חסד עם אכסניה זו שבתוך הבית. אמרו לו: בכל יום יש לך אכסנאים?⁹ אמר להם: ונפש עלובה זו, לא אכסניה היא בתוך הגוף? שהיום היא כאן ולמחר אין היא כאן!¹⁰

מסכת שבת דף נ עמוד ב

רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ" (משלי טז ד).¹¹

מסכת שבת דף פב עמוד א – חיי הבריות

אמר ליה רב הונא לרבה בריה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה? אמר ליה: מאי איזיל לגביה? דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא. אמר לי: מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא, ולא ליטרח טפי … ואתי לידי סכנה. אמר ליה: הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא? – כל שכן, זיל לגביה.¹²

ויקרא רבה לד ה פרשת בהר – ביום טובה היה בטוב

ר' תנחום בר' חייה פתח: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז יד). אמר ר' תנחום בר' חייה: ביום טובתו של חברך, הֱיֵה עמו בטובה ואל תכניס בו עין רעה. אמר ר' אחא: ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה – אם באת רעה לחברך הוי מסתכל בו היאך לזכות בו ולפרנסו כדי שתקבל מתן שכרו. ר' תנחום בר' חייה כך היה עושה: בשעה שהייתה אמו לוקחת לו ליטרא שלבשר מן השוק, היתה לוקחת שתים, אחת לו ואחת לעניים. ובשעה שהיתה לוקחת אגודה שלירק מן השוק, היתה לוקחת שתים, אחת לו ואחת לעניים, על שם "גם את זה לעומת זה עשה האלהים" – עניים ועשירים, כדי שיהו זכים אילו עם אילו ויהיו מזכים אלו את אלו. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: "וכי ימוך אחיך".¹³

מסכת פסחים דף קיב עמוד א – להקפיד על נעליים

תנו רבנן: שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר וְתִשְׁנֵה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים, ואל תכנס לביתך פתאום, כל שכן לבית חבירך. ואל תמנע מנעלים מרגליך.¹⁴ השכם ואכול, בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה.¹⁵

ויקרא רבה טז ח – רפואה מונעת

"וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע" (ויקרא יד ג) – אמר ר' אחא: מאדם הוא שלא יבואו חולאים עליו … שאמר ר' אחא: "והסיר ה' ממך כל חולי" (דברים ז טו) – ממך הוא שלא יבואו חולאים עליך.¹⁶

מסכת תענית דף יא עמוד א

אמר שמואל: כל היושב בתענית נקרא חוטא.¹⁷

רבי אלעזר אומר: נקרא קדוש …¹⁸ ומי אמר רבי אלעזר הכי? והאמר רבי אלעזר: לעולם יָמוֹד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו¹⁹ … לא קשיא, הא – דמצי לצעורי נפשיה, הא – דלא מצי לצעורי נפשיה.²⁰

ריש לקיש אמר: נקרא חסיד, שנאמר: "גומל נפשו איש חסד ועוכר שארו אכזרי".²¹

אמר רב ששת: האי בר בי רב דיתיב בתעניתא – ליכול כלבא לשירותיה²² …

רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה א – בריאות גופנית היא חלק מעבודת ה'

הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים.²³

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רלא – שכל כוונותיו יהיו לשם שמים

אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים, יישן … ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי. ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו, אלא להחזיק גופו לעבודת השי"ת. וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה, לא יכוין להנאתו, אלא לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב: בכל דרכיך דעהו (משלי ג ו) ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם עבודתו. שאפילו היה צמא ורעב … יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו.²⁴

קיצור שולחן ערוך סימן לב סעיף א – ונשמרתם לנפשותיכם

הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי השם הוא, אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף, וכן הוא אומר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: לא הספקנו לחקור כדבעי את מקור הפתגם: נפש בריאה בגוף בריא. רבים סבורים שהמקור הוא ברומית-לטינית, של המשורר Juvenal – mens sana in corpore sano – ובאנגלית A sound mind in a healthy body ומשם תורגם לעברית בעת החדשה ע"י מאן דהוא. ויש שמקדימים ליוון לפילוסוף היווני תאלס. נראה שבתרבות יוון רומא היה הביטוי בשימוש להערצת תרבות הגוף והישגי ספורט ואתלטיקה ולפיכך לא אומץ כמות שהוא ביהדות, רק בעת החדשה כאמור. עכ"פ, ייחוס ביטוי זה לרמב"ם שמדבר על ידיעת הבורא כתכלית וערך עליון, נראית שגויה. וכל היודע עוד אודות מקור ביטוי זה, אנא יודיענו ויחכימנו במהרה.

מים אחרונים 2: לרמב"ם מיוחס גם ראשי התיבות של בריאות – בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. ולמי שמחפש עוד חידוד לשוני, הנה דבריו של שו"ת משנה הלכות חלק יג סימן ריז: "ובלשון הצדיקים שמעתי, נקב בגוף עושה נקב בנשמה, ולכן שקדו חז"ל לשמור על בריאות הגוף". שנזכה ל-"בָּריוּת גופא" המביאה ל-"נהורא מעליא" לאורך ימים ושנים.