פרשות השבוע לשנת התשפ"א

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

ואלה המשפטים – שולחן ערוך

פרשת משפטים, תשפ"א

עדכון אחרון: 12/02/2021

דרשה לליל שבת

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כא א).

 

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מס' דנזיקין משפטים פרשה א 

"ואלה המשפטים" – ר' ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני.

כפשוטו, עליונים הוא מה שכבר נאמר לעיל למעלה, היינו עשרת הדברות, ואילו תחתונים הוא מה שכתוב "למטה מן העניין", היינו המשפטים.1 פרשת משפטים באה לאחר פרשת יתרו ועשרת הדברות. ובאמת, מה יכול לבוא לאחר השגב הגדול של מעמד הר סיני שהוא הבסיס לאמונה כדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א: "ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים … והקול מדבר אליו ואנו שומעים: משה משה לך אמור להן כך וכך". מה הצעד הבא? לאן הולכים מכאן?

התשובה שנותנת התורה היא משפטים ארציים ואנושיים פשוטים: "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה  … וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ … כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה … כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר … כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר … וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת ועוד ועוד".  סדר חושן משפט ודיני נזיקין! וכבר אמר רב יהודה בגמרא בבא קמא ל ע"א: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין". וריש לקיש בגמרא שבת לא ע"א דורש את הפסוק בישעיהו לג ו: "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ" – ישועות זה סדר נזיקין.

עשיית המשפט היא הבסיס לחיים תקינים. ובלשון שמות רבה ל יט: "כל התורה תלויה במשפט ולכך נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות". וכבר האריכו חכמים לדרוש את הפסוק במשלי כט ד: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה". עשיית המשפט היא בידי המלך – השלטון – הריבון, בעוד שאנשי תרומות – החכמים הסגורים בבית המדרש לומדים בין השאר את מסכתות סדר נזיקין וטור חושן משפט ומפלפלים בהם ללא הרף ואינם טורחים לצאת ולהתמודד עם עשיית הצדק והמשפט– הם הורסי העולם.

אבל יש  גם וא"ו קטנה בראש הפרשה: "ואלה המשפטים". מה נעשה לוא"ו קטנה זו? ראו הפיוט בו פותח אבן עזרא את פירושו לפרשה: "אשר נותן לב לפשטים, גם בכללים גם בפרטים / אז יתבונן למה נכתב, וי"ו עם אלה המשפטים". אפשר להסביר וא"ו זו בשיטת רבי ישמעאל שדברה תורה כלשון בני אדם. פסוקים רבים בתורה מתחילים בוא"ו החיבור, כך היא לשון המקרא. כן, יענה לו רבי עקיבא, אבל מן הראוי לדרוש גם ואוי"ם ואכי"ם ורקי"ם. ודרשות יפות אני תולה על וא"וים אלה.

שמות רבה ל ג

"ואלה המשפטים", א"ר אבהו: בכל מקום שכתוב "ואלה" מוסיף על הראשונים, ובכל מקום שכתוב "אלה" פוסל את הראשונים. כיצד? "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב). ומה פסל? שהיה בורא שמים וארץ והיה מסתכל בהם ולא היו ערבים עליו והיה מחזירן לתוהו ובוהו, כיון שראה שמים וארץ אלו ערבו לפניו.

פרק ב של ספר בראשית, סיפור הבריאה השני, פוסל את כל העולמות שברא הקב"ה לפניו ולא ערבו עליו, בין השאר משום שהיה בהם רק מידת הדין, שם "אלוהות" בלי שיתוף מידת הרחמים.2 זו דרשה נאה לפרשת בראשית, אך אנו אוחזים ב"ואלה המשפטים". על מה הם באים להוסיף? אילו משפטים כבר נאמרו מקודם?

ממשיך שם מדרש שמות רבה ואומר: "ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, החרב מכאן והחרב מכאן והיא באמצע. כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט" (משלי ח כ) – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה! "בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר: "ואלה המשפטים".

המצוות שנצטוו במרה מצד אחד, ופרשת משפטים מצד שני, הם שני "שומרי הראש" של התורה. הם אולי התורה עצמה, בעוד שעשרת הדברות הם ציוויים כלליים ועקרונות נעלים אבל לא מצוות מעשיות ואורחות חיים. פרשת ואלה המשפטים לא ממשיכה את עשרת הדברות כי אם את המצוות שכבר נצטוו במרה ואולי גם המצוות שנצטוו ביציאת מצרים ואולי גם את שרשרת המצוות שמתחילה עוד בספר בראשית.3

ועדיין לא זו הוא"ו של רבי עקיבא. רבי עקיבא הולך עוד רובד אחד חשוב עוד יותר בתורת המשפט. לא עשיית המשפט כמו לימודו והבנתו ואימוצו כדרך חיים, בלי אולי צורך להגיע אל בתי המשפט. אם נדרשנו להגיע אל בית המשפט, כנראה שאבדנו משהו בדרך. נחזור אל המכילתא בה פתחנו.

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מסכתא דנזיקין פרשה א

ואלה המשפטים. ר' ישמעאל אומר, אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני.4 – רבי עקיבא אומר: "ואלה המשפטים" למה נאמר? לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", אין לי אלא פעם אחת, מנין שְׁנֵה ושָׁלֵש ורַבֵּעַ עד שילמדו? תלמוד לומר: "ולמדה את בני ישראל" (דברים לא יט). יכול למדין ולא שונין? תלמוד לומר: "שימה בפיהם"; יכול שונין ולא יודעין? תלמוד לומר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – ערכם לפניהם כשולחן ערוך.

כך גם בגמרא עירובין נד ע"ב: "רבי עקיבא אומר: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו – שנאמר: ולמדה את בני ישראל. ומנין עד שתהא סדורה בפיהם – שנאמר: שימה בפיהם. ומניין שחייב להראות לו פנים – שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".5 ורש"י בפרשתנו על בסיס המכילתא מפרש: "אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים, עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו! לכך נאמר: אשר תשים לפניהם – כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

וברור שמדרשה זו לקח רבי יוסף קארו את השם "שולחן ערוך" לספר ההלכות המונומנטלי שלו.

ומה קבלנו? חזרה לבית המדרש הסגור? ספר הלכות סגור: ככה תעשה ואין לך מה לחשוב ולהרהר? הנה מה שכותב ר' יוסף קארו עצמו בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ד: "חייב אדם לשלש לימודו, שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד. דהיינו, שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במידות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכו' ".6

והדברים הרי בגמרא עצמה, מסכת שבת דף לא עמוד א: "אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר?"

הוא"ו הקטנה של "ואלה המשפטים" משליכה לאחור לא רק אל מצוות שנצטוו במרה, מצוות יציאת מצרים בפרשת בא,7 ומצוות שנצטוו האבות, אלא גם על פרשת מינוי הדיינים שבתחילת פרשת יתרו. כבר תמהו רבים וטובים הכיצד זה שיתרו, עליו אמרו חז"ל ש"לא הניח עבודה זרה בכל העולם שלא חזר עליה ועבדה", הוא שבא ללמד את משה ובני ישראל סדרי מערכת המשפט – את הצורך במבנה מסודר של שופטים שיהיו זמינים ומאורגנים כראוי "ושפטו את העם בכל עת"? וכל זה ערב מעמד סיני! מה היה בראשו של משה? מדוע הוא לא חשב על כך ומדוע לא צווה על זאת?

אחת האפשרויות לפתרון תעלומה זו היא הרעיון שהיה כאן ניסיון אידילי של משה לכונן חברה משכילה וצודקת, חברה שהתנהגות פרטיה אינה מצריכה לרוץ עם כל דבר לבית המשפט. חברה של אנשים שמבינים דבר מתוך דבר, חברה בה מיושרים מרבית ההדורים בהבנה ובהסדר מתוך הישמעות לתורה ולחוקים מוסכמים ומכובדים ע"י כולם. חברה שנוהגת בצדקה ומשפט ולא חברה שרצה כל הזמן לבתי משפט. בעיני משה, השופט הוא קודם כל מורה ומנחיל ונורמות ורק אח"כ שופט ודן באי הסכמות. זו המשמעות האמתית של פרשת משפטים, של התוספת "ואלה המשפטים" – של הוא"ו הקטנה. אולי עוד נזכה לכך ביום מהימים..8

שבת שלום

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. ואולי גם, עליונים ששמעו מפי הגבורה ותחתונים ששמעו מפי משה, או גם בשיטה שכל עשרת הדברות היו כתובים ברצף  על כל אחד משני הלוחות (ראה דברינו עשרת הדברות – חמישה כנגד חמישה), עליונים הם חמישה הדברות הראשונים שבין אדם לקב"ה – החלק הדתי שבין אדם למקום. תחתונים – הדינים העוסקים בחיי היום-יום, במסחר וברכוש – הקודקס המשפטי האזרחי והפלילי – בין אדם לחברו ולחברתו. ראה רמב"ן שמדגיש שפרשתנו עוסקת במצוות שנתנו "לחיי האדם בישוב המדינות ושלום האדם שלא יזיק איש את רעהו ולא ימיתנו".
  2. ראה בדברינו מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה בפרשה זו.
  3. ראה דברינו מצוות טרום סיני.
  4. קטע שכבר ראינו לעיל.
  5. לפני הפנים שלהם. דרשות רבות יש על חשיבות לימוס תורה בסבר פנים יפות. ראה כדוגמא, מסכת ברכות סג ע"ב: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. אמר רבי יצחק: אמר לו הקב"ה למשה: משה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה. איכא דאמרי, כך אמר לו הקב"ה למשה: כשם שאני הסברתי לך פנים - כך אתה הסבר פנים לישראל". ראה גם קהלת רבה י א על "אם קהה הברזל".
  6. וההמשך שם בבעלי הבתים, לא בתלמידי החכמים: "כיצד? היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה, קורא ג' מהם בתורה שבכתב, ובג' תורה שבעל פה, ובג' יבין דבר מתוך דבר. במה דברים אמורים, בתחילת לימודו של אדם. אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה, ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו". הבנת דבר מתוך דבר היא לבעלי הבתים והעוסקים באומנות ודרך ארץ בשילוב עם התורה.
  7. מה שתמיד מזכיר את רש"י הראשון על התורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".
  8. ראה דברינו פרשת מינוי הדיינים בפרשת יתרו.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה