וַה' אָמַר אֶל־אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד־לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: כִּי אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד־עוֹלָם: (בראשית יג יד-טו).1
עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־ הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: (דברים ג כז).2
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב – שתי הראיות
… אמר לפניו: ריבונו של עולם, אם כן הוא, אראנה במראית העין. ובדבר זה נאמר לו: "עלה ראש הפסגה".3
ר' חנינא בן עקביא אומר: חביבה היא ראייתו של אברהם אבינו יותר מראייתו של משה, שבאברהם לא לִבְטוּהוּ ובמשה לִבְטוּהוּ.4 באברהם מה הוא אומר? "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה" (בראשית יג יד),5 ובמשה מה הוא אומר? "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" (דברים ג כז) – עלה והבט וראה.6 מנין לכל הבקשות כולן שבקש משה לראות הראהו הקב"ה? שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ מן הגלעד עד דן" (דברים לד א) – זו ארץ ישראל. בקש לראות בית המקדש והראהו, שנאמר: "את הגלעד" – ואין גלעד אלא בית המקדש … מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח? שנאמר: "עד דן" …7 ומנין שהראהו לברק? שנאמר: "ואת כל נפתלי" … ומנין שהראהו יהושע במלכותו … ומנין שהראהו גדעון … 8
ספרי במדבר פרשת פינחס פיסקא קלו – ראייה של נחת מול ראייה של צער
"ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וגו' (דברים לד ד).9 ר' עקיבא אומר: מגיד הכתוב שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשולחן ערוך, שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ".10 ר' אליעזר אומר: נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף העולם ועד סופו. וכן אתה מוצא בצדיקים שרואים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "מלך ביופיו תחזינה עיניך". נמצאת אתה אומר: שתי ראיות הם: אחת ראייה של נחת ואחת ראייה של צער. באברהם הוא אומר: "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם" (בראשית יג יד) – זו היא ראייה של נחת. במשה הוא אומר: "עלה אל הר העברים" (דברים לב מט), "עלה ראש הפסגה" (שם ג כז) – זו היא ראייה של צער.11
מדרש תנאים לדברים פרק לד פסוק א – יהושע מצטרף
ר' חנינה בר יעקב אמר: חביבה ראייתו של אברהם משל משה ומשל יהושע. אברהם: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה" (בראשית יג יז). ומשה ראה אותה בכל צורכה, ויהושע כיבשה ולא ראה אותה.12
מסכת נדרים דף כב עמוד ב – ספר יהושע כהמשך למישה חומשי תורה
אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא.13
רמב"ן בראשית פרק טו פסוק יח – ראיית אברהם כראיית משה
ואחרי כן כשרבו זכיותיו בארץ הוסיף לו: "שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה וקדמה וימה" (לעיל יג יד), כי יתן לו כל הארצות ההן בכללן.14 ואין הטעם "אשר אתה רואה בעיניך", כי ראות האדם איננו למרחק, רק שיתן לו לכל מראה עיניו הרוחות.15 או שהראהו כל ארץ ישראל כאשר היה במשה רבינו. והוסיף לו בברכה השנית הזאת עוד ולזרעך עד עולם, ושירבה זרעו כעפר הארץ.16
ספרי זוטא פרק כז פסוק יב – ראיית משה גדולה יותר
גדולה ראייה שנאמרה במשה מראייה שנאמרה באברהם. באברהם מהוא אומר? "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" (בראשית יג יז), אבל במשה הוא אומר: "עלה וראה".17
שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם רָאוּ
רָאוּ וְלֹא זָכוּ
זֶה עוֹמֵד בְּתוֹכָהּ
וְהוֹלֵךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ
וּלְרָחְבָּהּ,
כִּמְלוֹא מִדָּתָהּ
עַל כָּל צָעַד שׁוֹאֵל
מִשְׁתּוֹמֵם, מְצַפֶּה וּמְיַחֵל
לְקִיּוּם רְאִיָּה וְהַבְטָחָה.
וְזֶה צוֹפֶה בָּהּ מִנֶּגֶד
וְרוֹאֶה בָּהּ כָּל אֶבֶן וּפִנָּה
מִתְחַנֵּן מִתְלַבֵּט וּמִתְחַבֵּט
לָמָּה אֲנִי לֹא אִתָּהּ?
רְאִיָּתוֹ שֶׁל מִי גְּדוֹלָה,
רְאִיָּתוֹ שֶׁל מִי חֲבִיבָה
צַעֲרוֹ שֶׁל מִי גָּדוֹל,
תּוֹחַלְתּוֹ שֶׁל מִי יוֹתֵר בִּגְבוּרָה?
שֶׁל אֲבִי הָאֻמָּה אוֹ שֶׁל שַׂר הַתּוֹרָה?
נֶחְלְקוּ בָּהּ חַכְמֵי מִדְרָשׁ, פְּשָׁט וְאַגָּדָה
וְאָנוּ רַק זֹאת נֵדַע:
עֵינֶיךָ שָׂא, הִיא הַצַּוָּאָה
מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, בַּשֵּׁפֶל וּבַפִּסְגָּה
בְּנַחַת כִּבְצַעַר, בִּגְדוֹלָה וַחֲבִיבָה
כָּךְ בְּרֵאשִׁית הַתּוֹרָה וְכָךְ גַּם בְּסוֹפָהּ
הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מֵאַבְרָהָם
גֵּר וְתוֹשָׁב בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ דּוּמָם
בְּלִי לְבָטִים רַק בְּנַחַת
רָאָה מֵהַמָּקוֹם בּוֹ עָמַד, וְשָׁמַע:
דּוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הִנֵּה בְּבוֹא הַשָּׁעָה
כִּי לֹא שָׁלֵם עֲווֹן הָאֱמוֹרִי
לֹא שָׁלֵם עַד עַתָּה
הֲטוֹב אַתָּה מִמֹּשֶׁה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִין
לִגְאוֹל עַם קְשֵׁה עֹרֶף – מֵעֲבָדִים לִבְנֵי חוֹרִין
אַרְבָּעִים שָׁנָה סָבַל מַכְאוֹבָיו
עַד שְׂפַת הַיַּרְדֵּן הִגִּיעוּ פְּסִיעוֹתָיו
וּבְעֶצֶב נְבוֹ נִסְגְּרוּ אַשְׁמוּרוֹתָיו
שָׂא עֵינֶיךָ לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת
שָׂא תִּקְווֹתֶיךָ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת
לַמֵּד אֶת בָּנֶיךָ בְּאַהֲבַת עֲבוֹתוֹת
לָשֵׂאת אֶת עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה,
לְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם
לָאָדָם וַאֲדָמָה לְמַטֶּה,
לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם
וְתָמִיד לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת בְּכִפְלַיִם
לִסְקוֹר וְלִזְכֹּר בְּרֹאשׁ מוּרָם
מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם
כִּי תִּמָּשֵׁךְ שַׁרְשֶׁרֶת הָרְאִיָּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם.
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: התמקדנו בראיות משה ואברהם את הארץ, אך יש ראיות רבות נוספות שמשותפות לשניהם. אחת מיוחדת, היא הראיה של משה את צרתם של ישראל בקושי השעבוד שבא מראיית אברהם בברית בין הבתרים שעליה כבר עמדנו בדברינו אותם הנתונים תחת הבנין בפרשת שמות. בהקשר שלנו יש להוסיף את מדרש שמות רבה פרשת שמות פרשה ג סימן ב בו זעקת משה על קושי השעבוד נענית בתשובת הקב"ה: "אתה רואה ראייה אחת ואני רואה שתי ראיות" – אתה רואה שבני ישראל עתידים לקבל את התורה ואני רואה גם שהם עתידים לעשות את העגל. ובכל זאת נגאלו, משום שאין הקב"ה דן את האדם אלא לפי מעשיו כעת. ודין זה למדנו מהצלת ישמעאל במדבר "שמעתי את כל הנער באשר הוא שם". וראייה "מן המקום אשר אתה שם", למדנו מאברהם אבי ישמעאל. ראה מדרש נפלא זה שם.