פרשות השבוע

רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה': הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל־תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי: כִּי־יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ: אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד: כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל־הָאָרֶץ יִקָּרֵא (ישעיהו נד א-ה).¹

 

פסיקתא דרב כהנא פיסקא כ רני עקרה – הרי נא עקורה

א"ר ראובן: רני עקרה (ישעיה נד א) – הרי נא עקרה. א"ר מאיר: עקרה – עקוּרָה. אומה שעקרוה אומות העולם, הדא הוא דכתיב: "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז ז). ר' אבא בר כהנא אמר: פגרו פגרו (הרסו, הרסו), כמה דאת אומר: "חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר" (ירמיה נא נח).²

פסיקתא דרב כהנא פיסקא כ רני עקרה – שבע העקרות

"מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה" (תהלים קיג ט). שבע עקרות הן: שרה, רבקה, רחל, ולאה ואשתו של מנוח וחנה וציון. "מושיבי עקרת הבית" – זו אימינו שרה: "ותהי שרי עקרה" (בראשית יא ל), "אם הבנים שמחה" – "הניקה בנים שרה" (בראשית כא ז). "מושיבי עקרת הבית"  – זו רבקה: "כי עקרה היא" (בראשית כה כא), "אם הבנים שמחה" – "ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (שם). "מושיבי עקרת הבית" – זו לאה: "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה" (בראשית כט לא), מיכן שהיתה לאה עקרה. "אם הבנים שמחה" – "כי ילדתי לו ששה בנים" (בראשית ל כ). "מושיבי עקרת הבית" – זו רחל: "ורחל עקרה" (בראשית כט לא),³ "אם הבנים שמחה – "בני רחל יוסף ובנימן" …⁴

"מושיבי עקרת הבית" – זו ציון: "רני עקרה לא ילדה", "אם הבנים שמחה" – "ואמרת בלבבך מי ילד־לי את־אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם" (ישעיה מט כא).⁵

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לב ענייה סוערה – יש מתוך האין

דבר אחר: "ענייה סוערה לא נוחמה" (ישעיהו נד יא).⁶ אמר רבי לוי: בכל מקום שהוא אומר: אין לה – יש לה. כתב: "ציון היא דורש אין לה" (ירמיה ל יז) – הוי לה, דכתיב: "ובא לציון גואל" (ישעיה נט כ).⁷ "ותהי שרי עקרה אין לה ולד" (בראשית יא ל) – הוי לה: "ותהר ותלד שרה לאברהם בן" (בראשית כא ב). וכן: "ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים" (שמואל א א ב) – הוי לה: "ותהר ותלד שלושה בנים" (שם שם ב כא). וכן: "רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה" (ישעיה נד א) – הוי לה, שנאמר: "ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה" (ישעיהו מט כא).⁸

מסכת ברכות דף י עמוד א – כעסה של ברוריה

אמר לה ההוא מינא לברוריא: כתיב: רני עקרה לא ילדה, משום דלא ילדה – רני? אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא,⁹ דכתיב: "כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' "; אלא מאי עקרה לא ילדה – רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו.¹⁰

פסיקתא דרב כהנא – המשך שם

"כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' " (ישעיה נד א). א"ר אבא בר כהנא: כתיב: "ומדברך נאוה" (שיר השירים ד ג), אפילו נוה עשוי מדבר, חייבין על מחיצתו והוא חרב, כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי.¹¹ א"ר לוי: בבניינה העמידה לי רשעים, כגון: אחז, מנשה, אמון. בחורבנה העמידה לי צדיקים, כגון דניאל וחבורתו, מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו. ר' אחא בשם ר' יוחנן: הרבה צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה בבניינה.¹²

מרדכי מסכת מגילה פרק בני העיר רמז תתלא – שבת חתן בשבועות הנחמה

… וחתן הבא בשבת רני עקרה יפטיר שוש אשיש ובשבת של עניה סוערה יתחיל רני עקרה.¹³ ואם בא חתן בשבת של עניה סוערה יפטיר שוש אשיש, שכבר אמר עניה סוערה בהפטרה של רני עקרה.¹⁴

שו"ת צמח צדק (הקדמון) סימן קכו – הקשר למבול ולנח

כי באמת הפטרת רני עקרה היא עד סוף עניה סוערה וכן היא סדורה לפרשת נח … וממילא הוא אם אין קורין בעניה סוערה לפרשת ראה, שצריכים לקרות הפטרה רני עקרה לפרשת כי תצא כולה עד גמירא כאשר היא סדורה לפרשת נח עד אחר עניה סוערה.¹⁵

בראשית רבה פרשה ה סימן ז – הרחיבי מקום אוהלך

בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן, שמא כלי מלא בתוך כלי מלא? כל העולם כולו מים במים ואתה אומר: "יקוו המים אל מקום אחד"? אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה. כיוצא בו: "ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע" (במדבר כ י) – אמר רבי חנינא: כמלוא פי כברה קטנה היתה בה, וכל ישראל עומדין בה? אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה …¹⁶

ואף בירושלים, דתנן: "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" (מסכת אבות פרק ה משנה ה).¹⁷ רבי שמואל ברבי חנא בשם רבי אחא אמר: ארבע אמות לכל אחד, ואמה מכל צד, כדי שלא יהא אדם שומע תפילתו של חבירו. ואף לעתיד לבוא כן, שנאמר: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגויים" (ירמיה ג יז).

רבי יוחנן עלה לשאול בשלומו של ר' חנינא, מצאו יושב ודורש בפסוק זה: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגויים". אמר לו: רבי, וכי מחזקת היא? אמר לו: הקב"ה אמר לה: האריכי, הרחיבי, קבלי אוכלוסיך. זהו שכתוב: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי" – למה? "כי־ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו".¹⁸

אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד:¹⁹

 

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לא – אין בכם כח לסבול בושה

… זהו שאמר הכתוב: " ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו" (ישעיה מה יז), אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כל הימים שאנו משתעבדים, אנו בבושה ובכלימה. גאל אותנו – אין לנו בושה. ולמה? שגאולתך גאולת עולם, הוי: "תשועת עולמים" … אמר להם הקב"ה: לפי שהיתה גאולתכם על ידי בשר ודם, והיו מנהיגיכם על ידי בן אדם … לפיכך גאולתכם גאולת שעה, אבל להבא אני גואל אתכם על ידי עצמי שאני חי וקיים, אגאלכם גאולה קיימת לעולמים … אמר להם הקב"ה: לשעבר הייתם בבושה ובכלימה שהייתם בחורים, עכשיו שהזקנתם אין בכם כח לסבול בושה של גליות, שנאמר: "אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי וגו' כי בושת עלומיך תשכחי" (ישעיה נד ד).²⁰

רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה': (זכריה ב יד)²¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: מדרש מרכזי בדברינו הוא הפסיקתא לעיל על הצדיקים שקמו לעם ישראל בשעת החורבן לעומת הרשעים שהיו בעת שבית המקדש היה קיים. זהו פרוש הפסוק: "כי רבים בני שוממה מבני בעולה"! ומה עם הצדיקים שהיו בשעה שבית המקדש היה קיים כשמואל, דוד, אסא, חזקיהו ועוד? וכי רק לאחר החורבן נולדו הצדיקים ורק בעת שעמד המקדש על מכונו היו רשעים כאחז ומנשה (והדברים נכונים גם לבית שני)? נראה שיש כאן שימוש בכלל שמצאנו בירושלמי: "פגם הכתוב בכבוד צדיק בקבר מפני כבוד צדיק בשעתו" (שביעית פרק ו הלכה א, קידושין פרק א הלכה ח). מותר ואולי צריך לשבח ולחזק את צדיקי הדור, המנהיגים של היום, לעודדם ולנשאם, גם על חשבון כבודם של צדיקי "הדורות ההם". ולא ההפך …