מים ראשונים: כבר נדרשנו לפרשת אהרון ומרים שדברו בגנותו של משה על שלקח אשה כושית בדברינו אל נא רפא נא לה בפרשה זו. ראה גם דברינו מרים – אחות משה ואהרון בפרשת חוקת. והפעם נבקש להידרש לאישה הכושית עצמה שלקח משה ואודותיה דברו מרים ואהרון . מי היא אשה זו?
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: (במדבר יב א).
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צט – משונה ונאה
"על אודות האשה הכושית" – מגיד הכתוב שכל מי שהיה רואה אותה היה מודה בנוייה. וכן הוא אומר: "אבי מלכה ואבי יסכה" (בראשית יא כט) … שהכל סכין ביופיה.1 ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: צפורה – צפו וראו מה נאה: האשה הכושית. וכי כושית היתה? והלא מדיינית היתה! … אלא מה כושי משונה בעורו כך צפורה משונה בנויה יותר מכל הנשים.2 כיוצא בו אתה אומר: "שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני" (תהלים ז א)3 – וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במראיו, שנאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" (שמואל א ט ב).4 כיוצא בו אתה אומר: "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" (עמוס ט ז), וכי כושים היו? אלא מה כושי משונה בעורו, אף ישראל משונים במצוות יותר מכל אומות העולם.5 כיוצא בו אתה אומר: "וישמע עבד מלך הכושי איש סריס" (ירמיה לח ז), וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו, כך היה ברוך בן נריה משונה במעשיו יותר מכל בני פלטין של מלך.6
"כי אשה כושית לקח" עוד למה נאמר [והלא כבר נאמר] "על אודות האשה הכושית אשר לקח"?7 אלא מה תלמוד לומר "כי אשה כושית לקח"? יש לך אשה נאה ביופיה ולא במעשיה, במעשיה ולא ביופיה, כמה שנאמר: "נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם" (משלי יא כב). זאת, נאה בנויה ונאה במעשיה, לכך נאמר: "כי אשה כושית לקח".8
שמות רבה א לב פרשת שמות – ציפורה היא שלקחה את משה
"ויאמר מדוע מהרתן בוא היום" – מיכן אתה למד שכל הימים באחרונה היו באות. "ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים" … "וגם דלה דלה לנו" … שאף לנו דלה שהרועים השליכונו למים והוא הוציאנו. "ויאמר אל בנותיו ואיו … למה זה עזבתן את האיש וגו' " – שמא ישא אחת מכם … מיד רצתה צפורה אחריו כצפור והביאה אותו. ולמה נקרא שמה צפורה? שטיהרה הבית כצפור.9
ספרי זוטא פרק יב פסוק א – ציפורה מתלוננת על משה
"ותדבר מרים ואהרן במשה" … מרים פתחה הדברים ואמרה לאהרן, והוסיף אהרן על דבריה ונשאו ונתנו בדבר. ר' שמעון אומר: אף צפורה פתחה בדברים ואמרה למרים ומרים אמרה לאהרן ואהרן הוסיף על דבריהם ונשאו ונתנו בדברים.10 ומה היו הדברים? אמרו כיון שנתמנו הזקנים הדליקו כל ישראל נרות ועשו שמחה בשביל שעלו שבעים זקנים לשררה.11 וכיון שראת מרים הנרות אמרה: אשרי אלו ואשרי נשותיהן. אמרה לה צפורה: אל תאמרי: אשרי נשותיהן, אלא: אוי לנשותיהן, שמיום שדבר הקב"ה עם משה אחיך לא נזדקק לי. מיד הלכה מרים אצל אהרן והיו נושאין ונותנין בדבר, שנאמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה" – על עסקי פרישתו מן האשה.12
מדרש תנחומא פרשת צו סימן יג – משמעות אחרת לכושית13
"כי אשה כושית לקח" (במדבר יב) – כושית בגימטריא יפת מראה חשבונו של זה כחשבונו של זה. האשה כושית מגיד שהכל מודים ביופיה כשם שהכל דוברים בשחרותו של כושי. על אודות האשה – על אודות גרושיה. כי אשה כושית לקח – מה תלמוד לומר? אלא יש לך אשה נאה ביופיה ואינה נאה במעשיה או נאה במעשיה ואין נאה ביופיה וזו נאה בכל ועתה גירשה. ועל שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא לבנו נאה כושי כדי שלא ישלוט בו העין.14
תרגום אונקלוס במדבר פרק יב א – שינוי
ומלילת מרים ואהרן במשה על עיסק אתתא שפירתא דנסיב ארי אתתא שפירתא דנסיב רחיק.15
שיר השירים רבה פרשה א – כבני כושיים אתם לי
"שחורה אני ונאוה" (שיר השירים א ה) – שחורה אני במעשי, ונאוה במעשה אבותי. שחורה אני ונאוה – אמרה כנסת ישראל: שחורה אני בפני עצמי, ונאוה בפני קוני, דכתיב: "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" (עמוס ט) – כבני כושיים אתם בפניכם, אבל אתם לי כבני ישראל נאם ה'.16
דברי חמודות ברכות פרק ט סימן יב – ברכה על בריות נאות
"ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו" – ובירושלמי מעשה ברבן גמליאל שראה כושית אשה נאה ובירך עליה.17
רשב"ם במדבר פרק יב פסוק א – מהימים שמשה מלך בארץ כוש18
הכושית – שהיא ממשפחת חם: כי אשה כושית לקח – כדכתיב בדברי הימים דמשה רבנו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם, והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה.19 זהו עיקר פשוטו. שאם בשביל צפורה דיברו, מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח? וכי [עד] עתה לא ידענו כי ציפורה מדיינית היא? ועוד תשובה: כי לא היתה כושית כי כוש מבני חם הוא, ומדיין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם.20
אבן עזרא שמות פרק ב פסוק כב – לא להסתמך על ספרים שאין עליהם קבלה ומסורת
וזאת צפורה היא האשה הכושית אשר אמר. ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו21 דברים שמכחישים הדעת הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם.22
רמב"ן דברים פרק א פסוק יח – לא יהיה לכבוד למשה
והטעם להזכיר זה כאן, כי בידוע שזה הענין עצת יתרו והוא אמר למשה (שמות יח יט) היה אתה לעם מול האלהים שיתפלל עליהם בעת צרתם, ואמר לו (שם כ) והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות וגו', שילמדם הוא התורה, אך במשפט נתן לו עצה שימנה שופטים לסייעו … כי שמע לעצת חותנו ויעש כל אשר אמר. ולא הזכיר משה עצתו בכאן, ולא אמר דבר בשם יתרו אשר אמר. ונראה בעיני שלא רצה להזכירו במעמד כל ישראל, לענוותו. או שלא יהיה לכבוד לו שיזכיר לדור הזה כי אשה כושית לקח (במדבר יב א). ויתכן שהטעם, מפני שנמלך בשכינה ועל פי הגבורה נעשה הענין ההוא.23
מלבי"ם דברים פרק כד פסוק ז – נערה מאפריקה שמשה פדה מסוחרי עבדים
ויש רמז בכאן למסחר עבדים שסמך לזה פרשת שמירת הצרעת.24 שידוע שמביאים את העבדים מארץ כוש שבחלק אפריקא, ומוליכים אותם מרחק רב בהנהגה אכזריה למאד במזון רע, ובמלבושים רעים ומשימים עליהם משמר עד שעי"ז ילקו בצרעת ממארת המתדבקת למאד. וזה שרמז שמלבד וגונב נפש מישראל25 גם תשמר בנגע הצרעת שלא ידבק בך ע"י שתקנה עבדים מסוחרי האדם אלה.26 ויש לחדש דבר בסמיכת זכירת מעשה מרים לענין הצרעת שיהיה ג"כ רמז למסחר העבדים, וזה שמה שכתוב בפרשת (במדבר י"ב) כי אשה כושית "לקח", פירוש קנה. היינו שקנה מסוחרי העבדים אשה כושית אשר גנבוה מארץ כוש ועשאה בת חורין והכניסה תחת כנפי השכינה. ודברה מרים במשה על הדבר הזה: א' שבקנותו מהם הוא מחזק ידם, ב' שמא תדבק בבני ישראל הצרעת ח"ו מהאשה הכושית, ואהרן השיב שאין להרהר במשה שעשה ע"פ הדבור.27
שבת שלום
מחלקי המים