אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר … וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: … וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה … וְאִם־נְקֵבָה תֵלֵד … וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל־דְּמֵי טָהֳרָה: (ויקרא פרק יב פסוקים ב-ה).
בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ: (איוב פרק כט פסוק ג).1
חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי: (איוב פרק י פסוק יב).2
ויקרא רבה יד ב פרשת תזריע – לידה היא התרת איסורים
"אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן־צֶדֶק" (איוב לו ג). …. אמר רבי נתן: מחשבים אנו לשמו של אברהם אבינו, אותו שבא מרחוק3 … אמר רבי חנינא בר פפא: מחשבים אנו לשמו של הקב"ה, שהיינו רחוקים וקרבנו לו … אמר רבי שמואל בר אידי בשם רב אחא: הפסוק הזה, אם אליהוא אמרו מאליו – שבח הוא; ואם ברוח הקדוש אמרו – שבחי שבחים.4
רבי לוי אמר: בנוהג שבעולם, מפקיד אדם אצל חברו אונקיא של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרא של זהב בפרהסיא, אינו מחזיק לו טובה? כך הקב"ה מפקידים לו הבריות טיפה של לבלנית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיא, ואין זה שבח? הוי: "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק".5
ר' לוי אמר: בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורים ואין כל בריה משגחת עליו, בא אחד והדליק לו שם נר, ואינו מחזיק לו טובה? כך הולד שרוי במעי אמו והקב"ה מאיר לו שם נר, והוא שאיוב אמר: "בהילו נרו עלי ראשי לאורו אלך חושך" (איוב כט ג); ואין זה שבח? הוי: אתן צדק לפועלי "ולפועלי אתן צדק".6 ר' לוי אמר: בנוהג שבעולם, אדם חבוש בבית האסורים ואין בריה משגחת עליו. בא אחד והתירו והוציאו משם, ואינו מחזיק לו טובה? כך, הולד שרוי במעי אמו והקב"ה מתירו ומוציאו משם; וביותר אם היה זכר: "אשה כי תזריע וילדה זכר".7
מסכת נדה דף ל עמוד ב – ימי הטובה של העובר
דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח. ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו,8 וב' עקביו על ב' עגבותיו. וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רְעִי (צואה) שמא יהרוג את אמו. וכיון שיצא לאויר העולם – נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת.9
ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "בהילו נרו עלי ראשי לאורו אלך חושך". ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא.10 ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר: "מִי־יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי־קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי" (איוב כט ב). ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים? הוי אומר: אלו ירחי לידה.11 ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר: "וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה" (משלי ד ד).12 ואומר: "בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי".13
וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר: "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד ז).14 ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו, שנאמר: "כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון" (ישעיהו מה כג) – "כי לי תכרע כל ברך" – זה יום המיתה, שנאמר: "לפניו יכרעו כל יורדי עפר" (תהלים כב ל), "תשבע כל לשון" – זה יום הלידה, שנאמר: "נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה" (תהלים כד ד). ומה היא השבועה שמשביעין אותו? תהי צדיק ואל תהי רשע. ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה – היה בעיניך כרשע.15 והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים, ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו – הריני נוטלה ממך.16
רש"י מסכת אבות פרק ד משנה כב – לידה בעל כורחך כל יום
ועל כורחך אתה נולד – בשעה שהגיע זמן העובר לצאת ממעי אמו, ואינו רוצה לצאת משם, לפי שהוא צופה מסוף העולם ועד סופו, כמו שנאמר: "בהילו נרו עלי ראשי". מיד מוציאין אותו בעל כרחו משם.17
ועל כורחך אתה חי – לפי שיש אדם שהוא מדוכא ביסורין ובשעה שהוא ישן בלילה ואין הנשמה רוצה לחזור מפני עול הצרות שהוא סובל, אומר לה הקב"ה: חס ושלום! לא אכפור באמונתי לעולם, אלא אשלם לו הפיקדון שהפקיד אצלי. וכן הוא אומר: "בידך אפקיד רוחי". ועל כן רגילין לומר אמת ואמונה בלילות.18
ויקרא רבה לא ח פרשת אמור – הקשר לאור המקדש
"צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך" (ויקרא כד ב) …. רבנין אמרי: אמר הקב"ה לוולד: כל אותן תשעה חדשים שהיתה במעי אמך, מי היה מאיר לך? לא אני? הוא שאיוב אמר: "בהילו נרו עלי ראשי" (איוב כט, ג), מה כל תשעה חדשים שהיתה במעי עמך אני הייתי מאיר לך – ולאורך אני צריך?19
מסכת סנהדרין דף צא עמוד א – מאימתי הנשמה ומאימתי יצר הרע
ואמר לו אנטונינוס לרבי: נשמה מאימתי ניתנה באדם, משעת פקידה או משעת יצירה? – אמר לו: משעת יצירה. – אמר לו: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא, משעת פקידה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר: "ופקודתך שמרה רוחי" (איוב י יב).20 ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? – אמר לו: משעת יצירה. – אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר: "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד ז).21
דעת זקנים מבעלי התוספות שמות לג ז – ההתכנסות תחת האוהל
"ומשה יקח את האהל" … יש אומרים שהוא מלשון אוהל שהוא לשון אורה כמו בהילו נרו.22
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: מיקום פרשת תזריע בלוח השנה בחודש האביב, בפרט בשנים מעוברות, מזמן את החיבור בין פרשת תזריע – לידת האדם ועונת ההמלטות של בעלי החיים בחודש האביב – "אדם ובהמה תושיע ה' ".23