מיוחדים

מים ראשונים: נושא 'תורה ומדע' העסיק ומעסיק רבים וטובים משלומי אמוני ישראל אשר מחזיקים ביד אחת בתורת ישראל ובשנייה במדע. אין הכוונה בדף זה להתחרות בעשרות הספרים והמאמרים שנכתבו ועדיין נכתבים בנושא 'תורה ומדע'.¹ נתמקד בקטע "הצר" של עדויות מתוך מקורות חז"ל וחכמי ישראל לדורותיהם, של הכרה בחוכמת אנוש הכללית.

 

איכה רבה פרשה ב סימן יג – חוכמה (מדע) יש בגויים

"מלכה ושריה בגוים אין תורה" (איכה ב ט), אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים תאמין, הדא הוא דכתיב: "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו" (עובדיה א); יש תורה בגוים – אל תאמין, דכתיב: "מלכה ושריה בגוים אין תורה".²

ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג אות יג – מעלת גוי שעוסק בתורה

"אשר יעשה אותם" (ויקרא יח ה) – היה רבי ירמיה אומר: אתה אומר, מנין אפילו גוי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".³

אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ח – בין תורה לחכמה

קודם בריית העולם התורה גנוזה בגנזי החכמה, דכתיב: "זכר לעולם בריתו" (תהלים קה ה).⁴

מסכת ברכות דף נח עמוד א – שחלק מחוכמתו לבשר ודם

תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם – אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם.⁵

עבודה זרה מ ע"ב – ברוך שמסר עולמו לשומרים⁶ 

פעם אחת חש רבי במעיו, אמר: כלום יש אדם שיודע, יין תפוחים של עובדי כוכבים אסור או מותר? אמר לפניו ר' ישמעאל ב"ר יוסי: פעם אחת חש אבא במעיו, והביאו לו יין תפוחים של עובדי כוכבים של ע' שנה, ושתה ונתרפא; אמר לו: כל כך היה בידך ואתה מצערני!⁷ בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד שהיה לו שלש מאות גרבי יין של תפוחים של ע' שנה, ושתה ונתרפא. אמר: ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים.⁸

עבודה זרה דף כח עמוד א – המרקחת הסודית של המטרוניתא

תא שמע: רבי יוחנן חש בצפדינא,⁹ הלך אצל אותה מטרוניתא,¹⁰ עשתה לו (ריפוי) ביום חמישי ובערב שבת. אמר לה: למחר מה? אמרה לו: אינך צריך.¹¹ – ואם אצטרך, מה? אמרה: השבע לי שלא תגלה. נשבע לה: לאלוהי ישראל לא אגלה. גלתה לו. למחר יצא ודרשה בפירקא;¹² והרי נשבע לה! – לאלוהי ישראל איני מגלה, אבל לעם ישראל אני מגלה; והאיכא חילול השם! – שגילה לה מתחילה.¹³

מסכת שבת דף פה עמוד א – חכמת הכנענים ביישוב הארץ

וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי מהדדי.¹⁴ מנלן …?¹⁵ – דאמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: מאי דכתיב: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים" (דברים יט יד) – גבול שגבלו ראשונים לא תסיג.¹⁶ מאי גבלו ראשונים? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: דכתיב: "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ"; אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו? אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שהיו אומרים: מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים. וחורי – שמריחים את הארץ, וחוי – אמר רב פפא: שהיו טועמין את הארץ כחויא.¹⁷ רב אחא בר יעקב אמר: חורי – שנעשו בני חורין מנכסיהן.¹⁸

מסכת פסחים דף צד עמוד ב – צדקו חכמי אומות העולם

חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין.¹⁹

מסכת סוכה ז ע"ב – ח ע"א – דיוקים בגיאומטריה

אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם – כשרה, ואם לאו – פסולה … כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח … מכדי, כמה מרובע יותר על העיגול – רביע … מכדי, כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא.²⁰

מסכת בכורות פרק ד משנה ד – ניתוחים

מעשה בפרה שנטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים והתירוה. אמר תודוס הרופא: אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד.²¹

גמרא סנהדרין צא ע"ע – אנטונינוס מלמד את רבי בענייני חיים ורוח

ואמר לו אנטונינוס לרבי: נשמה מאימתי ניתנה באדם, משעת פקידה או משעת יצירה? – אמר לו: משעת יצירה. – אמר לו: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלושה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא, משעת פקידה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר: "ופקודתך שמרה רוחי" (איוב י יב).²²

ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? – אמר לו: משעת יצירה. – אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה לִמָדִני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר: "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד ז).²³

מסכת סנהדרין דף ה עמוד א – לימוד מרועי הבהמות

כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל,²⁴ אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחי יורד לבבל, יורה? – יורה. ידין? – ידין. יתיר בכורות? – יתיר.²⁵ כי הוה נחית רב לבבל, אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחותי יורד לבבל, יורה? – יורה. – ידין? – ידין. – יתיר בכורות? – אל יתיר. …. מאי טעמא? – אילימא משום דלא חכים – הא קא אמרינן דחכים טובא! – אלא משום דלא בקיע במומי – והאמר רב: שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר! – אלא: לחלק לו כבוד לרבה בר חנה.²⁶

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר)  א טו – מדוע לא מגיעים ממדע לאמונה?

בני אדם שהכירו חמה ולבנה והמזלות, מה חמה יתרה על הלבנה וחלקו אותה על החדשים והתקינו החדשים על תקופת החמה נוהגות כמו שהתקינו לא חסר ולא יותר²⁷ – חכמים הם להתקין תקנה הגדולה הזאת, לידע מעשה האלהים ברקיע, ולא ידעו להכיר מי שבראם וגם את העולם כולו. חכמים הם לבנות מדינות ופלכים ובתים, לעשות כלי זיין ולכבוש את המים בלפדנים²⁸ – לא דרך ולא שביל מהלכים כרוח על פני המים, ולא חכמו מי עשה אותו ומי משיב את הרוח! חכמים המה לתקן לאחרים ולא מתחכמים לתקן עצמם ונפשם. חכמים הם בכל ובדבר אחד הם טיפשים ובאחת הם מאבדים חכמתם שלא הכירו את האלהים.²⁹

רמב"ן בראשית פרק ט פסוק יב – תופעת הקשת

המשמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן ממעשה בראשית, ועתה ברא ה' חדשה לעשות קשת בשמים ביום ענן … ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת. וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן, כי אמר את קשתי "נתתי" בענן, ולא אמר "אני נותן" בענן, כאשר אמר זאת אות הברית אשר "אני נותן".³⁰

רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק יז הלכה כד – האמת המדעית

וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים. אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו.³¹ ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים. שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי, אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו, אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע.³²

רמב"ם הלכות שחיטה פרק י הלכות יב, יג – למרות דרכי הרפואה

ואין להוסיף על טריפות אלו כלל. שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף, חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל – אפשר שתחיה. ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות. וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה, אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן, אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך".³³

אור החיים שמות יח כא פרשת יתרו – צא ולמד מהשכלת יתרו

וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו? והן אמת כי הוא כִּבֵּד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה', אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם:³⁴

ונראה כי טעם הדבר הוא להראות ה' את בני ישראל הדור ההוא וכל דור ודור, כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה. וצא ולמד מהשכלת יתרו בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר, כי יש באומות מכירים דברים המאושרים.³⁵ והכונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו. הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות.³⁶

ויותר יערב לחיך טעם זה למאן דאמר (זבחים קט"ז א) יתרו קודם מתן תורה בא כי נתחכם ה' על זה קודם מתן תורה לומר שהגם שיש באומות יותר חכמים מישראל אף על פי כן אותנו הביא ה' אליו ובחר בנו, ועל זה בפרט עלינו לשבח לאשר בחר בנו מצד חסדיו. גם למאן דאמר אחר מתן תורה יש טעם במה שסדר ביאתו קודם להראות הכוונה הנזכרת. שזולת זה, אין הכונה הנזכרת נגלית והבן.³⁷

תפארת ישראל בועז מסכת אבות ג יח – חביב אדם שנברא בצלם³⁸

… מימי נתקשיתי במאמר זה של חז"ל ביבמות [שם], דאמרינן התם: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם". דקשה, וכי סלקא דעתך שחז"ל יאמרו על עכו"ם שיש לו צלם אלהים כפי שביררנו, שיהיה נחשב רק כבהמה? ותו, דאם כן, מה זה דקאמר קב"ה: "והייתם לי סגולה מכל העמים"? ואי כל העמים רק כבהמות הארץ המה, לא יהיה מאמר זה רק כאומר והייתם לי סגולה מכל הבהמות ומכל הקופים שדומין בתמונתם לאדם! … והרי דבר זה סותר למה דקיימא לן: "חסידי אומות העולם יש להן חלק לעולם הבא [כסנהדרין ק"ה ורמב"ם פ"ח ממלכים]. … ואנחנו רואים כמה מחסידיהן שמלבד שמכירין יוצר בראשית, ומאמינין בתורה הקדושה שהיא אלוהית, ועושין גמילות חסדים גם לישראל, וכמה מהן שהיטיבו ביותר לכל באי עולם, כהחסיד יענער שהמציא האפאקקענאימפפונג,³⁹ שעל ידה ניצולים כמה רבבות בני אדם מחולי וממיתה וממומין. ודראקא שהביא הקארטאפפעל לאייראפא,⁴⁰ שמעכב כמה פעמים הרעב. וגוטענבערג שהמציא את הדפוס. וכמה מהן שלא נשתלמו כלל בעולם הזה, כהחסיד רייכלין שהערה למות נפשו להצין שריפת השסי"ן שנצטווה מהקיסר מאקסימיליאן בשנת רס"ב ע"י הסתת המומר פפעפפערקארן⁴¹ …

ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג אות יא – גישה מצמצמת?

"ללכת בהם"⁴² – עשם עיקר ואל תעשם טפלה, "ללכת בהם" – שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים בעולם. שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל, אלמוד חכמת אומות העולם. תלמוד לומר: "ללכת בהם" – אינך רשאי ליפטר מתוכן. וכן הוא אומר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ" (משלי ה יז).⁴³

מחלקי המים

מים אחרונים: לקטנו כל אשר מצאנו במקורות חז"ל וחכמת ישראל בנושא זה. בקשתנו שטוחה בפני כל שואבי המים באשר הינם, אנא שלחו לנו תוספות והרחבות למקורות שלא איתרנו, ופירושים נאים עליהם ועל המקורות הנ"ל שהבאנו.