פרשות השבוע

כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: (דברים ד ז).¹

הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם ה' וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה': (ירמיהו כג כג).²

דברים רבה ב י פרשת ואתחנן – קרוב שהוא רחוק ורחוק שהוא קרוב³

"כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים וגו' " הלכה:⁴ אדם מישראל שהיה קורא את שמע, מהו שיהא לו מותר להמתין אחר קריאת שמע ואח"כ יתפלל?⁵ כך שנו חכמים: שלוש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף לנטילת ידיים ברכה, תכף לגאולה תפילה.⁶ ומי שהוא עושה כן מהו מתן שכרו? אמר רבה בר אבהו: אם סמך ושחט, יהא מובטח שקרבנו נתקבל. ואם נטל ידיו ובירך מיד, יהא מובטח שלא יהא שטן מקטרג בסעודתו. ואם קרא קריאת שמע ונתפלל מיד, יהא מובטח שתפילתו נשמעת. א"ר יהודה ב"ר סימון: אתה מוצא עבודת כוכבים קרובה ורחוקה והקב"ה רחוק וקרוב. כיצד? עבודת כוכבים קרובה? עובד כוכבים עושה עבודת כוכבים ומעמידה בתוך ביתו אצלו הרי קרוב. ומנין שהיא רחוקה? עומד ומתפלל לפניה ואינה עונה אותו … – הרי קרובה ורחוקה. והקב"ה רחוק וקרוב כיצד? א"ר יהודה בר סימון: מכאן ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה, וכן כל רקיע ורקיע וכן בין כל רקיע ורקיע – הרי רחוק. וקרוב מנין? שאדם עומד ומתפלל ומהרהר בתוך לבו וקרוב הקב"ה לשמוע את תפילתו, שנאמר: "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" (תהלים סה ג) – הרי רחוק וקרוב …⁷

אמר דוד לפני הקב"ה: … כשישראל קוראין אצלך, מיד שמע תפילתנו, שנאמר: "בקראי ענני אלהי צדקי" (תהלים ד ב). אמר לו הקב"ה: מה אמרת, "בקראי ענני"? חייך, עד שלא תקראני אני אענה אתכם, שנאמר: "והיה טרם יקראו ואני אענה" (ישעיה סה כד), שאין לי אומה אחרת אלא אתם. מנין? ממה שקרינו בענין: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".⁸

דברים רבה ב יג פרשת ואתחנן – האדם מייחד את הקב"ה

"כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" – שאלו המינים את רבי שמלאי: כמה רשויות בראו את העולם? אמר להם: אני ואתם נשאל לששת ימי בראשית.⁹ אמרו לו: מי כתיב "בראשית ברא אלוה"? "בראשית ברא אלהים" כתוב! אמר להם: מי כתיב "בָּרְאוּ"? "בָּרָא" כתיב. … כיון שהגיעו למעשה יום השישי היו שמחים, אמרו לו: הרי כתוב: "נעשה אדם בצלמנו", אמר להם: מי כתיב "ויבראו את האדם בצלמיהם"? אין כתוב כאן אלא: "ויברא את האדם בצלמו".¹⁰ אמרו לו: והא כתיב: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו"! אמר להם מי כתיב: כה' אלהינו בכל קראנו אליהם? "בכל קראנו אליו" כתוב!¹¹

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א – התשובה לתלמידים

אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין תשובתן בצידן …¹² חזרו ושאלו אותו: מהו אהן דכתיב: "מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו"? אמר להן: כה' אלהינו בכל קראינו אליהם אין כתיב כאן, אלא: "בכל קראינו אליו". אמרו לו תלמידיו: רבי לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פינחס בשם רב יהודה בר סימון: עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה … סוף דבר אלוהו עמו בבית והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו … ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפילתו, שנאמר: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", והאזין הקב"ה את תפילתה.¹³ וכן כל בריותיו שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף" – כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כְּפֶה לאוזן?¹⁴

דברים רבה ב יד פרשת ואתחנן – בקביעת המועדים

דבר אחר: אשר לו אלהים קרובים אליו – א"ר יוחנן: כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר: אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים? הקב"ה אומר להם: לי אתם שואלים? אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה, מנין? דכתיב: "אשר לו אלהים קרובים אליו"; "אשר לו אומה קרובה" אין כתיב כאן, אלא: "אשר לו אלהים קרובים אליו" – הוא וכל פמליא שלו. אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה: עד שלא נעשית אומה שלי: "אלה מועדי ה' ", מכאן ואילך: "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם".¹⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ג – דיאלוג הקב"ה וכנסת ישראל

"עזי וזמרת יה" – עוזר וסומך אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר. זמרת אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר. עשאני אימרה ועשיתיו אימרה. עשאני אימרה דכתיב: "וה' האמירך היום" (דברים כו יח) אף אני עשיתיו אימרה שנאמר: "את ה' האמרת היום" … ישראל אומרים: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד) ורוח הקדש צווחת ואומרת: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב ז כג) … ישראל אומרים: "מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו", ורוח הקדש צווחת ואומרת: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו".¹⁶

דברים רבה ב טו-טז פרשת ואתחנן – יהודי ואלוהיו בכל מקום  

דבר אחר: "אשר לו אלהים קרובים אליו" – אדם, אם יהא לו קרוב עשיר הוא מודה בו. ואם עני הוא, כופר בו ואומר שאינו קרובו. אבל הקב"ה, כביכול, ישראל נתונים במצרים בשעבוד והקב"ה אומר: קרובי הם. … ואם קרובו עני, הוא עושה עצמו עיקר ואותו טפילה. מהו אומר? פלוני מתקרב לי.¹⁷

דבר אחר: אמר רבי תנחומא: מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של גויים והיה בתוכה יהודי אחד. הגיעו לנס אחד,¹⁸ אמרו לאותו יהודי: פלוני, טול מעות ועלה לנס הזה וקח לנו משם מאומה. אמר להם: לא אכסנאי אני? מכיר אני להיכן אלך? אמרו: ויש אכסנאי יהודי? בכל מקום שאתה הולך, אלהיך עמך. הוי: "אשר לו אלהים קרובים אליו".¹⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דעמלק פרשה א – אלוה מקרב ולא מרחק

"ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה" ר' יהושע אומר: כתב לו באגרת; ר' אלעזר המודעי אומר: שלח לו ביד שליח ואמר לו, עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך ואם לאו, עשה בגין בניך, לכך נאמר: ויאמר אל משה וגו'. ר' אליעזר אומר: נאמר למשה אני, אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר: "האלוה מקרוב אני נאם ה' ולא אלהי מרחוק" (ירמיה כג כג). אני הוא שקרבתי את יתרו ולא ריחקתיו, אף אתה, כשיבוא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד, שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב, ולא כשם שעשה אלישע לגיחזי ודחפו לעולם.²⁰

מסכת מגילה דף יא עמוד א – במגילת אסתר

רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא: "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם" (משלי כט ב). ברבות צדיקים ישמח העם – זה מרדכי ואסתר, דכתיב: והעיר שושן צהלה ושמחה, ובמשול רשע יאנח עם – זה המן, דכתיב: "והעיר שושן נבוכה". רב מתנה אמר מהכא: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו" (דברים ד ז). רב אשי אמר מהכא: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד לד).²¹

פירוש ספורנו על הפסוק בפרשתנו – להיזהר מחילול השם

"כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" – והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים, הוא שהאל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו. וזה יורה שבחר בנו מכל העמים. ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים יהיה חלול השם באמור לכל עם ה' אלה.²²

וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב שַׁתִּי בַּאדֹנָי ה' מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ: (תהלים עג כח).²³

שבת שלום

ושנזכה לראות בנחמת ציון, גאולת ישראל ובנין ירושלים

מחלקי המים