מים ראשונים: דף זה הוא מהראשונים שכתבנו בעת שהתחלנו את מפעל מחלקי המים. בינתיים, התייחסנו לנושא של נדר, אם הוא דבר רצוי או לא, אם אנשים שנדרו עשו כהוגן או לא, במספר מקומות. ראו דברינו בת יפתח בפרשת בחוקותי בנדר של יפתח, נחש אליעזר והקרה נא לפני בפרשת חיי שרה במעשה עבד אברהם (אליעזר); וכמו כן אין הבטחה לצדיק בעולם הזה בנדר של יעקב בראש פרשת ויצא. השארנו את דברינו שלהלן כמות שהם (פחות או יותר), הגם שחולקו מאז מים רבים ויש הרבה מה לשפר ולהרחיב.
אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה: (במדבר ל ג).1
מדרש תנחומא (בובר) פרשת מטות סימן א – הוו זהירים בנדרים
אמר להן הקב"ה לישראל: הוו זהירין בנדרים, ואל תפרצו בהן. שכל הפורץ בנדרים, סופו למעול בשבועות. והמועל בשבועות כופר בי ואין לו מחילה לעולם, שנאמר: "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא". וכתוב אחד אומר: "ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה" (ירמיה ד ב) – אמר להם הקב"ה לישראל: לא תהיו סבורים שמותר לכם להישבע בשמי. אפילו באמת אין אתם רשאין לישבע בשמי, אלא אם יהיה בך כל המידות האלו: "את ה' אלהיך תירא, אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע" (דברים י כ) – שתהא כשלושה אלו שנקראו יראי אלהים: אברהם איוב ויוסף… אם יש בך כל המידות הללו, אתה יכול להישבע. ואם לאו, אין אתה רשאי להישבע. מעשה בינאי המלך שהיו לו שני אלפים עיירות בהר המלך וכולן נחרבו על שבועת אמת …2
בבלי מסכת נדרים דף ט עמוד א – מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה
תניא: "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" (קהלת פרק ה פסוק ד) – טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם!3
ירושלמי מסכת נדרים פרק א הלכה א – היפוך השיטות
תני בשם ר' יודן: "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" – טוב מזה ומזה שלא תדור. רבי מאיר אומר … – טוב מזה ומזה נודר ומשלם. וכן הוא אומר: "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" (תהלים עו יב).4
מדרש תנחומא פרשת וישלח סימן ח – שכר על הנדר ושכר על קיומו
רבי מאיר אומר: טוב משניהם שאינו נודר כל עיקר, אלא מביא אדם כבשתו לעזרה ושוחטה. רבי יהודה אומר: טוב משניהם שנודר ומשלם, שנאמר: "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" – שהוא נוטל שכר על הנדר ועל השילום.5
כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא: וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ: (דברים כג כב-כד).6
בבלי מסכת נדרים דף עז ע"ב – הנודר חוטא
"תני רב דימי אחוה דרב ספרא: כל הנודר, אע"פ שהוא מקיימו – נקרא חוטא. אמר רב זביד: מאי קרא? "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא" הא לא חדלת – איכא חטא.7
רמב"ן דברים כג כג פרשת כי תצא – בין ספר ויקרא לספר דברים
"וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא – בעבור שהמקריבים עולה וזבחים לאלהים יש להם שכר טוב, כענין שכתוב: "עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה" (תהלים סו טו), "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי" (שם פסוק יג), ואף בקרבנות הבאים בנדבה8 כתוב: "ונרצה לו לכפר עליו" (ויקרא א ד), ואומר: "ריח ניחוח לה' ", ואם כן הרי הנדרים זירוז במצוה, וכתוב: "נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו" (תהלים קטז יח).9 לפיכך יאמר הכתוב הישמר בנדריך, כי אף על פי שהם זירוז בקרבנות השם, אשר הם לך לרצון, אם תידור תובא לידי חטא אם לא תשלם, או שתאחר לשלמו. ואם לא תידור, לא תמצא חטא בענין כלל. כי אפילו לא תקריב קרבן כל ימיך לא יהיה בך חטא. אם כן, תשמור מוצא שפתיך כאשר תוציא הדבר מפיך, ועשית אחרי כן כאשר דברת, להשלים כל אשר נדבה רוחך להוציא מפיך.10
מסכת אבות פרק ג משנה יג –
רבי עקיבא אומר: שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה. מסורת – סייג לתורה. מעשרות – סייג לעושר. נדרים – סייג לפרישות. סייג לחכמה – שתיקה.11
מסכת תענית דף ד עמוד א – מי שאל כהוגן ומי לא
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלושה שאלו שלא כהוגן: לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי.12
אליעזר עבד אברהם – דכתיב: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי־נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי־עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם־אֲדֹנִי" (בראשית כד יד) – יכול אפילו חיגרת אפילו סומא? – השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה.13
שאול בן קיש – דכתיב: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו" (שמואל א יז כה), יכול אפילו עבד, אפילו ממזר? – השיבו כהוגן, ונזדמן לו דוד.14
יפתח הגלעדי – דכתיב: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה" (שופטים יא לא) – יכול אפילו דבר טמא? השיבו שלא כהוגן – נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם־רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת־עַמִּי" (ירמיהו ח כב).15 וכתיב: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי". אשר לא צויתי – זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר: "ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה", ולא דברתי – זה יפתח, ולא עלתה על לבי – זה יצחק בן אברהם.16
שבת שלום
מחלקי המים