כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא: (דברים יז יד-טו).1
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל: … וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם: וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה': וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם: … וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם: (שמואל פרק ח, א-ט).2
ספרי דברים פרשת ראה פיסקא סז
"ועברתם את הירדן וישבתם בארץ" – רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק.3
מדרש תנאים לדברים פרק יז פסוק יד
"ואמרת אשימה עלי מלך" – יכול רשות ולא חובה? תלמוד לומר: "שום תשים" – חובה ולא רשות. אמר ר' יהודה: מצוה מן התורה לשאול להן מלך. שנאמר: "שום תשים עליך מלך".4 אם כן למה נענשו בימי שמואל? שהקדימו על ידם וששאלו בתרעומת ולא בקשו להן מלך לשם שמים. ר' אלעזר בירבי צדוק אומר: זקנים שבאותו הדור כהוגן שאלו, שנאמר: "שימה לנו מלך". אבל עמי הארץ שביניהן קלקלו שנאמר (שם ח כ) "והיינו אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו".5
ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קנו
(יד) כי תבוא אל הארץ – עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תיכנס לארץ … וירשתה וישבתה בה – בשכר שתירש תשב.6 "ואמרת אשימה עלי מלך"7 – רבי נהוריי אומר: הרי זה דבר גניי לישראל, שנאמר: "כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם".8 אמר רבי יהודה: והלא מצוה מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר: "שום תשים עליך מלך"! למה נענשו בימי שמואל? לפי שהקדימו על ידם.9 "ככל הגוים אשר סביבותי", רבי נהוריי אומר: לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודה זרה, שנאמר: "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו" (שמואל א ח כ).10
סנהדרין לט ע"ב:
כתיב: "וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם" (יחזקאל ה ז),11 וכתיב: "וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם" (שם יא יב)12 – כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם.13
מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב
משנה: ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו וכו'.14
גמרא: … אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר בו. רב אמר: לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם, שנאמר: "שום תשים עליך מלך" – שתהא אימתו עליך.15 כתנאי, רבי יוסי אומר: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר בו, רבי יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר: "שום תשים עליך מלך" – שתהא אימתו עליך. וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר: "ואמרת אשימה עלי מלך וגו' ". תניא, רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כהוגן שאלו, שנאמר תנה לנו מלך לשפטנו, אבל עמי הארץ שבהן קלקלו, שנאמר: "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו". תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה וכו'.16
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד הלכה ה
כתיב [דברים יז טו] שום תשים עליך מלך. אין לי אלא מלך, מניין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין ומכין ברצועה, מניין? תלמוד לומר: "מקרב אחיך תשים עליך מלך" – כל שתמניהו עליך, לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך.17
תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ב
ר' חזקיה הוה מהלך באורחא. פגע ביה חד כותי, אמר לו: רבי, את הוא רבהון דיהודאי?18 אמר לו: אִין. אמר לו: חמי מה כתיב [דברים יז טו] שום תשים עליך מלך. "אשים" – אין כתיב, אלא: "תשים" – דאת שוי עלך.19
דברים רבה ה ח, פרשת שופטים
"כי תבוא אל הארץ … ואמרת אשימה עלי מלך" (דברים יז יד). הלכה. מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לדון אותו לפני בית דין? כך שנו חכמים: "מלך – לא דן ולא דנים אותו, לא מעיד ולא מעידים אותו". לַמְּדוּנוּ רבותינו: למה אין דנין את המלך? א"ר ירמיה: שכתוב בדוד המלך: "מלפניך משפטי יצא" (תהלים יז ב). הוי: אין בריה דן את המלך אלא הקב"ה.20
רבותינו אומרים: אמר הקב"ה לישראל: בני, כך חשבתי שתהיו בני חורין מן המלכויות. מנין? שנאמר: "פרה למוד מדבר" (ירמיה ב כד)21 – כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם. אבל אתם לא בקשתם כן, אלא: "באוות נפשה שאפה רוח" – ואין רוח אלא מלכיות, מנין? שנאמר: "וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא" (דניאל ז ב). אמר הקב"ה: ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופם לבקש להן מלך בשר ודם, מהם ימליכו עליהם, לא מלך נכרי. מנין? ממה שקרינו בענין: "ואמרת אשימה עלי מלך … מקרב אחיך תשים עליך מלך. לא תוכל לתת עליך איש נכרי".22
אבן עזרא דברים פרק יז פסוק טו23
שום תשים – רשות. אשר יבחר – על פי נביא או משפט האורים. והטעם, לא אשר תבחר אתה.24
יוסף בכור שור דברים פרק יז פסוק טו
שום תשים עליך מלך: זו מצות – עשה, כי ודאי צריך שיהא מלך, שלא יעשה כל אחד הישר בעיניו.25
רמב"ן דברים פרק יז פסוק יד
"ואמרת אשימה עלי מלך" – על דעת רבותינו (ספרי ראה סז), (סנהדרין כ ב) כמו: ואמור אשימה עלי מלך, והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון: "ועשית מעקה לגגך" (להלן כב ח) וזולתם. והזכיר "ואמרת", כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט ויאמרו להם: רצוננו שנשים עלינו מלך.26
ולפי דעתי עוד, שגם זה מרמיזותיו על העתידות. שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל (ש"א ח ה) "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים". וכן כתוב שם (פסוק כ) "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו וגו' ". כי מה טעם שתאמר התורה במצוה "ככל הגוים אשר סביבותי", ואין ישראל ראויים ללמוד מהם ולא לקנא בעושי עוולה? אבל זה רמז לענין שיהיה, ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני, כאשר פירשתי כבר (לעיל ד כה).27
פירוש בעל העמק דבר, דברים פרק יז פסוק יד
"ואמרת אשימה עלי מלך" – … אכן לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצוה במוחלט למנות מלך, אלא רשות כמו "ואמרת אוכלה בשר" … והרי ידוע בדברי חז"ל דמצוה למנות מלך ואם כן למאי כתיב "ואמרת"?28
ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג עפ"י דעת מלוכה או עפ"י דעת העם ונבחריהם … שהרי בעניין השייך להנהגת הכלל … לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, עפ"י שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר נכון יותר.29
פירוש אברבנאל שמואל א ח
"ויתקבצו כל זקני ישראל" (שמואל א ח ד)30 – הנה יהיה באמת מחשבתם בחיוב המלך והכרחיותו כוזבת,31 לפי שאינו מתבטל שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעיצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט. למה לא יהיו הנהגותיהם זמניות משנה לשנה … ובהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויראו אם הראשונים פשעו באומנותם … ולמה לא יהיה יכולתם מוגבל ומסודר לפי התורות והמשפטים? הדין נותן שיחיד ורבים הלכה כרבים ושיותר קרוב הוא שיפשע האדם היחידי במלכות … משיחטאו אנשים רבים בהיווסדם יחד עליו.32
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: החיבור של פירושי רמב"ן, העמק דבר ואברבנאל עם הירושלמי של חזקיה והכותי, תשובת חזקיה לכותי "דאת שוי עלך", יוצר, לדעתנו, בסיס רעיוני רחב ומוצק לקבלת המשטר הדמוקרטי כמלך בימינו. אפילו הביקורת על בני ישראל "ששאלו בתרעומת", יש בה רמז ברור שאילו באו לשמואל באופן מסודר ותקין שנראה כמייצג את רצון העם האמתי, היחס היה שונה. ראה דברינו יומא בחירתא בדפים המיוחדים.