יומא בחירתא

מים ראשונים: דולי המים הוותיקים זוכרים אולי דף זה שחברנו לראשונה בבחירות לכנסת השש עשרה וכפלנו בכנסת השבע עשרה וחזרנו ושלשנו ורבענו בכנסת ה-ח"י והי"ט והנה כעת כולנו חיים גם בכנסת העשרים. כנסת באה וכנסת הולכת ודברי תורה חיים לעולם. ואם נזכה ויזכונו נבחרינו יחול יומא דבחירתא במועדו אחת לארבע שנים, שהרי כל המרבה בבחירות ומקצר בשנים אין זה משובח, נזכה לעסוק בתורה ומדרש בשקט ובנועם, ויאריכו ימינו וימי בנינו על האדמה אשר נתן ה' לנו בימינו, בנועם ובשמחה ובלבב טוב.

ספרי דברים פיסקא סז

רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך, אם לבנות להם בית הבחירה, אם להכרית זרע עמלק? תלמוד לומר: "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק" (שמות יז טז) – משישב המלך על כסא ה' את מכרית זרע עמלק.1

רמב"ן דברים פרק יז פסוק יד

"ואמרת אשימה עלי מלך" – … והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון: "ועשית  מעקה לגגך" (להלן כב ח) וזולתם. והזכיר "ואמרת", כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל  השופט ויאמרו להם: רצוננו שנשים עלינו מלך.2

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קעג

והמצוה הקע"ג היא שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתינו וינהיגנו. והוא אמרו יתברך (שם יז) שום תשים עליך מלך. וכבר קדם לנו לשונם בספרי: "שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכריע זרעו שלעמלק". ולשון ספרי ג"כ: "שום תשים עליך מלך – מצות עשה".3

פירוש בעל העמק דבר, דברים פרק יז פסוק יד

"ואמרת אשימה עלי מלך" – … אכן לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצוה במוחלט למנות מלך, אלא רשות כמו "ואמרת אוכלה בשר" … והרי ידוע בדברי חז"ל דמצוה למנות מלך ואם כן למאי כתיב "ואמרת"?4

ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג עפ"י דעת מלוכה או עפ"י דעת העם ונבחריהם … שהרי בעניין השייך להנהגת הכלל … לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, עפ"י שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר נכון יותר.5

ונראה פשיטא שבימינו "הסכמת העם" ו"דעת העם ונבחריהם" היא כנסת ישראל.6

פירוש אברבנאל שמואל א ח

"ויתקבצו כל זקני ישראל" (שמואל א ח ד)7 – הנה יהיה באמת מחשבתם בחיוב המלך והכרחיותו כוזבת, לפי שאינו מתבטל שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעיצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט. למה לא יהיו הנהגותיהם זמניות משנה לשנה … ובהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויראו אם הראשונים פשעו באומנותם … ולמה לא יהיה יכולתם מוגבל ומסודר לפי התורות והמשפטים? הדין נותן שיחיד ורבים הלכה כרבים ושיותר קרוב הוא שיפשע האדם היחידי במלכות … משיחטאו אנשים רבים בהיווסדם יחד עליו.8

ברכות דף נח עמוד א

תנו רבנן: … הרואה מלכי אומות העולם – אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה – יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם … רב ששת אמר: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא [מלכות הארץ כעין מלכות שמים].9

 

"לפיכך ילך ויקיים בשמחה מצוות עשה של בחירת מלך בישראל וזריזין מקדימין למצוות. ובקיימו מצווה זו ייזכר בכל הדורות הקודמים שלא זכו לכך, וישתף אותם במחשבתו במצווה חשובה זו, כנאמר: "את אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה עמנו היום".10 ויטיל הפתק באימה וביראה ויעשה הכל כדת וכדין על מנת שיהיה קולו בין הכשרים ולא בין הפסולים, בין הפורסים סוכת שלום ולא בין הפורשים מן הציבור. ואחר כך ילך לביתו ויעשה סעודת מצווה ויקרא בספרי העתים לתולדות עם ישראל וקורותיו ויתענג עם בני ביתו על השבתון ועל חירות ישראל" (הלכות מדינה, פרק בוחרין, סימן תש"ח, סעיף תשע"ה).11

הצבעה כשרה ושמחה

מחלקי המים

עדכון אחרון: 09/11/2017

הערות שוליים

  1. ולגבי בית הבחירה ומחיית עמלק, איזה מהם קודם, ראה בהמשך מדרש ספרי שם שמחיית עמלק קודמת ורק אחרי כן אפשר לקיים את בניית בית הבחירה עליו נאמר: "אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם. ואומר: ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב". זאת, בניגוד לסדר של הדברים כפי שמופיע בתחילת דבריו. וכן משמע בסדר המעשים שבספרים שמואל ומלכים: שאול, דוד ושלמה וכך נפסק בברור ברמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכות א-ב: "שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך, שנאמר: שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, שנאמר: תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה, שנאמר: לשכנו תדרשו ובאת שמה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר: אותי שלח ה' למשחך למלך עתה לך והכיתה את עמלק. והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית, שנאמר: ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו". אך במקורות, כגון תוספתא סנהדרין ד ה וכן פסיקתא דרב כהנא פרשת זכור ועוד, משמע שבניית בית הבחירה קודמת ועל זה נענש שאול שהקדים מחיית עמלק לבניית בית הבחירה. כך או כך, לכולי עלמא, מצוות מלך קודמת והיא הבסיס לכל הנהגת המדינה והעם. וזה שעברו כשלוש מאות שנה משנכנסו לארץ ועד שמינו את שאול למלך, וכל פרשת מינוי שאול וכעסו של שמואל על בקשת המלוכה, הלוא הם נדונים בספרות הפרשנים בהרחבה ואין כאן מקום וזמן להאריך ויש למהר לקלפי לקיים מצוות היום.
  2. הרי לנו שיש שלב שמקדים אף למינוי המלך והוא ההתיישבות בארץ. ועינינו הרואות שכך אף אירע בדורותינו שמפעל ההתיישבות נמשך כמה עשרות שנים לפני קום המדינה. ומינוי המלך, הלוא הוא שלטון עם ישראל בארצו, בא לאחר "ירושה וישיבה" של גלי עלייה והתיישבות. אולי בדומה לתקופת השופטים שהכינה את הבסיס למלוכה. עוד למדנו מדברי רמב"ן שהמלוכה היא מעקה וגדר להגן על גגנו ובתינו וכשם שאין להתחכם ולהקל בדין מעקה "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", כך יש למהר ולמנות הנהגה למדינה שתשתדל למנוע שפיכות דמים ונפילתנו בידי אויבינו המבקשים להכחידנו. וכמובן בניין הבית עצמו שבלעדיו אין מצוות מעקה. ראה גם דברי חכמינו: "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג ב).
  3. ראה ההבדל בין לשון הרמב"ם כאן, בה הוא נצמד לסדר הפעולות שבספרי שהבאנו לעיל, ובין לשונו להלכה, בהלכות מלכים, שהבאנו בהערה מס' 2. וכבר דנו רבים וטובים בהבדלי גישה אלה, שיש להם השלכה גם לימינו, אם עבודה (עבודת המקדש, תפילה ובתי כנסיות ומדרשות בימינו) קודמת למלחמה או ההפך. ועכ"פ, למדנו מאפיין נוסף של המלוכה והוא קיבוץ גלויות והנהגתם. ושוב, עינינו הרואות שדבר ראשון שעשתה המלוכה שהתחדשה בישראל הוא חוק השבות ופתיחת שערי הארץ לעליית תפוצות ישראל בהמוניהם; ולפלא גדול כפול ומשולש הוא שהקמת המלוכה בישראל בשנת תש"ח הייתה בעת שהגיעו יושבי הארץ לשישים ריבוא כיוצאי מצרים ופקודי המדבר ותוך שנה-שנתיים קלטו כמספר הזה, עוד שישים ריבוא, עולים חדשים! כל איש יהודי תושב קלט איש יהודי אחר עולה חדש וכל עמי העולם מביטים ומשתאים.
  4. רמב"ן לעיל כבר נתן תשובה לשאלה זו כשהשווה את: "ואמרת אשימה עלי מלך" למצוות מעקה: "ועשית מעקה לגגך". ואמרת, ועשית הן מצווה חיובית ולא מותנית.
  5.  לפי העמק דבר (הנצי"ב) רצון העם (דמוס) הוא תנאי למלוכה! ואי לכך, עד שיגיע משיח צדקנו וימנה לנו מלך מבית דוד, שלטון העם (דמוקרטיה) הוא השלטון הראוי וכמתוקנים שבאומות העולם. ונראה שפירוש נצי"ב זה מצטרף לפירושים חדשניים אחרים שלו, כמו הקשר בין שמיטת כספים לשמיטת קרקעות, על כוחו של כל דור לקרוא את פסוקי התורה בעיניו ושכלו שלו.
  6.  והמתנגדים הקיצוניים שטחו עיניהם מראות את ישועת ישראל בימינו אומרים: אין לנו מלך אלא אתה. ולא ידעו להבחין בין מלך בשר ודם שהיום הוא כאן ובעוד ארבע שנים (או שנתיים) איננו ובין מלך מלכי המלכים הקב"ה שאין אנו בוחרים אותו אלא הוא אותנו: "אתה בחרתנו". ומנגד, היו שטעו לחשוב שכבר הגיעה הגאולה השלימה וכבר משיח כאן ואף תחיית המתים עשו להם. ואין מגלין אלא לצנועין ודי לחכימא ברמיזא. ושלומי אמוני ישראל, הבוטחים בה' ובישועתו, אין להם אלא אתחלתא דגאולה ודברי הנצי"ב ושאר מבשרי ציון כהרב יהודה אלקלעי, הרב צבי הירש קלישר, הרב אליהו גוטמכר ומורי דור הגאולה כהרב הרצוג, הרב עוזיאל, הרב עמיאל, ציץ אליעזר, הרב ליכטנשטיין עוד.
  7. בעת ששמואל זָקָן ומינה את בניו שופטים, אך בניו לא הלכו בדרכיו וזקני ישראל באים לבקש ממנו שימנה להם מלך.
  8. אברבנאל הולך צעד נוסף וסובר שאולי אין המלוכה ראויה כלל בימינו (עד שיבוא משיח צדקנו ותחזור מלכות בית דוד למכונה) ועדיף עליה ממשל רפוליקאי\דמוקרטי, כפי שראה בימיו המאה ה- 15 באיטליה. ממשל שהוא כפוף לחוק ויש בו מנגנונים של החלפה ושינוי. לפי דבריו, הייתה זו טעותם של זקני בני ישראל שביקשו מלך ולא שלטון נאור יותר ועל זה כעס עליהם שמואל. וזה חידוש עצום מול כל המקורות שהבאנו בתחילת דברינו על מצוות מינוי מלך ושוב דוגמא לפירוש מודרני ללא חת. ראה דבריו באריכות שם.
  9.  כבר הארכנו לדון בגמרא זו, בדברינו לחלוק כבוד למלכות בפרשת וארא, כולל הסיפור המופלא על רב ששת שהיה סגי-נהור ולמרות זאת יצא ועמד עם כל בני העיר לקבל את פני המלך; ולא עוד, אלא שהבחין יותר טוב מאחרים מתי המלך עובר ומתי רק שָׂרִים ושאר נכבדים שהולכים לפניו. מה שחשוב כאן לעניינינו הוא הכלל: מלכות הארץ כמלכות שמים ואם כך למלכות גויים, קל וחומר למלכות ישראל. עָם שרץ והורץ ורוצץ בידי מלכי אומות העולם בגלות הארוכה, מן הדין שירוץ כעת לקלפי ויבחר במלכות ישראל ומתוך כך יזכה להבחין "בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם". ויחזיק ביד בן\בת זוגו ושכנו הקרוב אליו וימשכם עימו לצאת לקראת מלכי ישראל (שעתידים להיבחר) ויקיים את דברי החכם מכל אדם: "משכני אחריך נרוצה".
  10. הן מחשבה ושיתוף פרטיים על אבותיו ואבות אבותיו במשפחתו, לאורך כל הדורות, שחלמו על עצמאות ישראל בארצו ולא זכו; והן מחשבה ושיתוף של כלל הציבור, על דורות השמד והשואה שאילו הייתה מדינה יהודית עצמאית בדורם, אפשר שהיה אסונם נפחת אם לא נמנע לגמרי.
  11. הגהות אשר"י: ויש המהדרין בטיול ברחבי הארץ שזכינו לה, לקיים דברי הקב"ה לאברהם: "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". והכל לפי מנהג המקום ועפ"י מצב הרוח, מזג האוויר והאופנים. ובמוצאי השבתון יקדים לעלות על יצועו ולא יבלה עתותיו ושעותיו בשמיעת תוצאות המדגמים והבלי הפרשנים, שהרי לא תקנו אסרו חג על יום המחרת, ואף לא מימונה וכדומה, אלא הוא יום עבודה ומלאכה שכולו קודש להמשך בנין הארץ והמדינה. וישמע כל התוצאות למחרת ואין בכך איסור "לינה". ואם לא עלה בידו מבוקשו ונבחריו בושו ונחפרו, יקבל עליו את "דין הבוחר והנבחר", יחלוק כבוד למלכות ויצפה לישועה בסיבוב הבא אשר בוא יבוא, כמאמר חז"ל בהפוך: "זכו - בעיתה (ארבע שנים), לא זכו – אחישנה (שנתיים-שלוש ובחישה מיוחדת אף פחות)".