רשימת הנושאים

  • פתיחתא
     

    "וה' פקד את שרה". ארבע מפתחות הן. מפתח של כלכלה, ומפתח של מטר, ומפתח של קברות, ומפתח של עקרות, וארבעתן ביד הקב"ה. של כלכלה מנין, שנאמר: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהלים קמה טז), ושל מטר מנין, שנאמר: "יפחת ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח יב),ושל קברות מנין, שנאמר: "בפתחי את בקרותיכם" (יחזקאל לז יג), ושל עקרות מנין,שנאמר: "ויזכור אלֹהים את רחל ויפתח את רחמה" (בראשית ל כב)

    (מדרש תנחומא בובר, פרשת וירא, פסקה לה, עמ' 106)

  • מועד
    מיקום בלוח השנה 

    בדרך כלל, בשבוע שלאחר שבת זו יחולו יום פטירת רחל אמנו (י"א מרחשוון) ויום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין (י"ב מרחשוון)

  • הפטרה
     

    ההפטרה היא סיפור האשה השונמית ("ואשה אחת מנשי בני הנביאים" –  מל"ב ד). הספרדים מסיימים בפסוק כג "לא חֹדש ולא שבת ותאמר שלום", והאשכנזים והתמנים בפסוק לז ("ותשא את בנה ותצא").

  • פיוט
     

    עת שערי רצון להיפתח

    יום אהיה כפי לאל שוטח

    וקרבה קָרבן לפניו ריח

    עוקד והנעקד והמזבח

    באחרית נֻסָּה בסוף העשרה

    הבן אשר נולד לך מִשָּׂרה

    אם נפשך בו מאֹד נקשרה

    קום העלהו לי לעולה ברה

    על הר אשר כבוד לך זורח

    עוקד והנעקד והמזבח

    אמר לשרה כי חמודך יצחק

    גדל ולֹא למד עבודת שחק

    אלך ואורהו אשר לו אל חק

    אמרה לכה אדון אבל אל תרחק

    ענה יהי לבך באל בוטח

    עוקד והנעקד והמזבח

    שחר והשכים להלוך בבוקר

    ושני נעריו ממתי השקר

    יום השלישי נגעו אל חקר

    וירא דמות כבוד והוד ויקר

    עמד והתבונן להִמָּשח

    עוקד והנעקד והמזבח

    ידעו נעריו כי קראם לאמֹר

    אור הראיתם צץ ברֹאש הר המור

    ויֹאמרו לֹא נחזה רק מהמור

    ענה שבו פה עם משולים לחמור

    ואני והנער להשתטח

    עוקד והנעקד והמזבח

    הלכו שניהם לעשות במלאכה

    ויענה יצחק לאביו ככה

    אבי ראה אש ועצי מערכה

    איה אדֹנִי שה אשר כהלכה

    האת ביום זה דתך שוכח

    עוקד והנעקד והמזבח

    ויענה אביו באל חי מחסה

    כי הוא אשר יראה לעולה השה

    דע כל אשר יחפֹץ יעשה

    נבנה בני היום לפניו כסא

    אז יאמיר זבח והזובח

    עוקד והנעקד והמזבח

    דפקו בשערי רחמים לפתֹח

    הבן להִזָּבח ואב לזבֹּח

    קֹוִים לאל וברחמיו לבטֹח

    קֹוֵי ה' יחליפו כֹח

    דרשו בנחלת אל להסתפח

    עוקד והנעקד והמזבח

    הכין עצי עולה באון וחיל

    ויעקֹד יצחק כעָקדו איל

    ויהי מאור יומם בעינם ליל

    והמון דמעות נוזלים בחיל

    עין במר בוכה ולב שמח

    עוקד והנעקד והמזבח

    שיחו לאמי כי שְׂשׂונה פנה

    הבן אשר ילדה לתשעים שנה

    היה לאש ולמאכלת מנה

    אנה אבקש לה מנחם אנה

    צר לי לאם תבכה ותתיפח

    עוקד והנעקד והמזבח

    ממאכלת יהמה מדברי

    נא חדדה אבי ואת מאסרי

    חזק ועת יקד יקוד בבשרי

    קח עמך הנשאר מאפרי

    ואֱמֹר לשרה זה ליצחק ריח

    עוקד והנעקד והמזבח

    ויהמו כל מלאכי מרכבה

    אופן ושרף שואלים בנדבה

    מתחננים לאל בעד שר צבא

    אנה תנה פדיום וכֹפר הבה

    אל נא יהי עולם בלי ירח

    עוקד והנעקד והמזבח

    אמר לאברהם אדון שמים

    אל תשלחה יד אל שליש אורַיִם

    שובו לשלום מלאכי מחנים

    יום זה זכות לבני ירושלים

    בו חטא בני יעקֹב אני סולח

    עוקד והנעקד והמזבח

    לבריתך שוכן זבולים שבעה

    זָכרה לעדה סוערה ונגועה

    ושמע תקיעה תוקעה ותרועה

    ואמֹר לציון בא זמן הישועה

    ינון ואליה אני שולח

    עוקד והנעקד והמזבח

    הערה: פיוט ארוך מאד, ומיוחד מאד. אהוד מנור ז"ל כתב לכבוד תקליטו של מאיר בנאי "מנגינת הנדודים" בשנת 1997 שיר הקרוי "עוקד והנעקד והמזבח", ומבוסס על הפיוט הזה

    (הפיוט 'עת שערי רצון להִפתח' לרבי יהודה בן שמואל אבן עבאס, מופיע בשלמות ב'שירה של פרשה' מאת שולמית אליצור, עמ' 50-52)

     

     

  •