מיוחדים

מים ראשונים: דף זה נכתב בעיצומה של מלחמת תשפ"ד, שאיננה אלא המשך של מלחמת תש"ח, בעת שמדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות ביותר, כאשר גדר גבול עזה נפרצה ואלפי מחבלים שטפו את יישובי הנגב המערבי ועשו בהם הרג הרס ואבדן. ועם ישראל שנתפס בשאננותו, קם במלוא כוחו וסגולתו להגן על הבית השלישי – לעולם לא ימוט. דף זה נכתב במקום הדף לפרשת השבוע בראשית.

 

הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ: (ירמיהו פרק ל פסוק ז).¹

 

דברים רבה ב יא פרשת ואתחנן – כמה משא ניתן לסבול

"יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ ב). רבנן אמרי: למה הדבר דומה? לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו שלושה פדגוגים. הראשון אמר: יעשו לו כבלים של מאה ליטרין.² והשני אמר: אינו יכול לעמוד בכבלים של מאה ליטרין, אלא יעשו לו כבלים של שנים עשר ליטרין. בא השלישי ואמר: היאך הוא יכול לעמוד בכבלים של שנים עשר ליטרין? יעשו לו כבלים של ליטרא אחת. כך אמר משה: יעשו לו כבלים של מאה ליטרות, שנאמר: "ומצאוהו רעות רבות וצרות" (דברים לא יז).³ דוד אמר יעשה לו כבלים של י"ב ליטרין, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ ב) – כשם שהיום י"ב שעות.⁴ כיון שעמד ירמיה אמר לפניו: ריבונו של עולם, אין בהם כח לסבול כשם שאמר דוד "ביום צרה", אלא יעשה להם כבלים של ליטרא אחת, שנאמר: "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז).⁵

שם המשך המדרש – יעקב, האל העונה אותי ביום צרתי

"יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ ב) – מהו "ביום צרה"? אמר ריש לקיש: למה הדבר דומה? לאשה שישבה על המשבר לילד והיתה מצטערת לילד. אמרו (לה): מי שענה את אמך הוא יענה אותך.⁶ כך אמר דוד לישראל: מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם.⁷ מה התפלל יעקב? "ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי" (בראשית לה ג) – אף אתה "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב". אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם, מיד ענה אותן. אמר לו הקב"ה: משה, חייך, בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם, דכתיב: "כה' אלהינו בכל קראנו אליו" (דברים ד).⁸

מדרש הגדול בראשית לה ג פרשת וישלח – מאלוהי יעקב לאלוהי ישראל

"לאל העונה אתי ביום צרתי" (בראשית לה ג). זה הוא שאמר הכתוב: "יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ ב). אמר ר' שמעון ביר' אבא מראש הספר ועד כאן שמונה עשר מזמורות ואחר כך המזמור הזה, כנגד שמונה עשרה ברכות שלתפילה.⁹ כשאדם מתפלל יהוא אומרין לו: תתעני בצלותך.¹⁰

"ישגבך שם אלהי יעקב" (שם), למה לא נאמר שם אלהי אברהם ולא שם אלהי יצחק אלא שם אלהי יעקב? שהצרה שליעקב היא שהוא על שם בניו,¹¹ דכתיב: "ועת צרה היא ליעקב" (ירמיה ל ז).¹² ואיזה הוא השם שהוא אומר "שם אלהי יעקב"? הוא השם שקרא לו יעקב, דכתיב: "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל" (בראשית לג כ). אמר דוד: בשם זה נענה יעקב אבינו ביום צרה, דכתיב: "לאל העונה אותי ביום צרתי" – מי שענה את יעקב אביכם ביום צרה הוא יענה אתכם בעת צרה. לכך נאמר "שם אלהי יעקב".¹³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ב – בשעבוד מצרים

"ויהי בימים הרבים ההם" (שמות ב כג). בזמן שהן עוברים באנחה נקראים רבים, אבל בזמן שהן עוברין בשמחה נקראין אחדים, שנאמר: "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" (בראשית כט כ).¹⁴

"וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל. מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים" (שם), אין ישראל נגאלין אלא מתוך דוחק גדול, וכן הכתוב אומר: "כי שחה לעפר נפשנו" (תהלים מד כו), וכתיב: "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך" (שם שם כז), "כי יראה כי אזלת יד" (דברים לב לו), "כי ידין ה' עמו" (תהלים קלה יד), "ועת צרה הוא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז).¹⁵

ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א – חזרה לירמיהו: מתוכחה וייסורים לתשועה והשקט

כיוצא בו אתה אומר: "ואלה הדברים אשר דבר ה' אל ישראל ואל יהודה" (ירמיה ל ד), וכי לא נתנבא ירמיהו אלא אלו בלבד? והלא שני ספרים כתב ירמיהו, שנאמר: "עד הנה דברי ירמיהו" (ירמיה נא סד).¹⁶ מה תלמוד לומר "ואלה הדברים"? מלמד שהיו דברי תוכחות. ומנין שהיו דברי תוכחות, שנאמר: "כִּי כֹה אָמַר ה' קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם: שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיהו ל ה-ז).¹⁷

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כב – אסתר ומרדכי

"אל תדמי בנפשך" (אסתר ד יג), אל תאמרי בנפשך בשביל שאני מלכה איני נכשלת. "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת" (שם שם יד) – "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז), לכך נאמר ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר (אסתר ד יד), ממי שכתוב ביה "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" (ישעיה מה יז).

"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (אסתר שם), מכאן אתה למד דרך ארץ, שלא יהא אדם דוחה בשתי ידיו, אלא יהא דוחה בשמאל, ויקרב בימין, לכך נאמר: "אם לעת כזאת הגעת למלכות".

"לך כנוס את כל היהודים וגו' וצומו עלי" (אסתר ד טז), מכאן שעיקרו של צום באסיפה, וכן הוא אומר: "קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים" (יואל א יד).

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) יהודית – נאומה של יהודית

ועתה לכו ונשובה אל ה' כי ארך אפים הוא ונשאלה ממנו סליחה וכפרה על זה העון בבכי ובצום ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, כי עת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וכאשר נבהלה נפשינו מפני זדונם, כן נגילה ונשמחה בישועתו. כי לא הרשענו כאבותינו אשר עזבוה ויקטרו לאלהים אחרים וע"כ נמסרו לחרב ולשבי ולחרפה ולכלימה ביד שונאיהם, ואנחנו לא נדע אל אחר זולתי אלהינו אשר אין עוד מלבדו, והוא ידרוש דמינו מיד קמינו למען כבוד שמו.¹⁸

אלשיך על ירמיהו פרק ל פסוק ז – הבית השלישי, יעקב או ישראל

בשבות ישראל לבית שני היתה מתנה ויש לה הפסק בגלות בית שני.¹⁹ אך אחרי כן בסוף גלות אדום תהיה ירושה עולמית בלי הפסק, וזה מאמר הכתוב: "והשבותים אל הארץ אשר נתתי לאבותם" (ירמיהו ל ג), כלומר שהיתה מתנה אשר היה לה הפסק ואז וירשוה, שתהיה להם ירושה שאין להם הפסק לעולם, ולא תואר מתנה כאשר בתחילה²⁰ …

כי עת צרה מעתות אותו היום תהיה צרה ליעקב שהוא אם לא יזכו, כי אז יצטרך חבלי משיח … שהוא אם יקראו בשם יעקב שהוא בהיותם בלתי כשרים. ועם כל זה "וממנה יושע" … כי מרוב צער הצרה שבעת ההיא תהיה התשובה, כי בסבול הצרה ההיא אותה העת ינוכה כל רעתם ויושעו.²¹ … וזהו אם לא יזכו שיקראו בשם יעקב. אך אם בשם ישראל יכנה שיהיו צדיקים לא יצטרכו לחבלי משיח ולא לעת צרה, כי יבא בהשקט ובבטחה כנודע.²²

ירושלמי תענית פרק א הלכה א – מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע

רבי ליעזר אומר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם, שנאמר: "בשובה ונחת תושעון" [ישעיהו ל טו].²³ אמר לו רבי יהושע: וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם? אמר לו ר' אליעזר: הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין. מאי טעמא? "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיהו ל ז). אמר לו רבי יהושע: והא כתיב: "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" [ישעיה נב ג].²⁴

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כב – מתוך אפילה אורה

שנו רבותינו: מתוך כעס – רצון, מתוך אפילה – אורה, מתוך רוגז – רחמים, מתוך צרה – רווחה, מתוך ריחוק – קירוב, מתוך – נפילה קימה. מתוך כעס רצון: "הרף ממני ואשמידם" (דברים ט יד) – מיד: "וינחם ה' על הרעה" (שמות לב יד). מתוך אפילה אורה: "כי אשב בחושך ה' אור לי" (מיכה ז ח).²⁵ מתוך רוגז רחמים: "ברוגז רחם תזכור" (חבקוק ג ב). מתוך צרה רווחה: "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל ז). מתוך ריחוק קירוב: "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי" (הושע ב א).²⁶

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא עקיבא – למה לא נברא העולם באות צד"י

אח"כ נכנס צדי"ק²⁷ ועמדה לפני הקב"ה ואמרה: ריבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי נאמר לעתיד בכל יום צדקתך, שנאמר: "צדקתך כהררי אל וגו' " (תהלים קיט), "צדיק אתה ה' וישר וגו' ", "כי צדיק ה' צדקות אהב וגו' " (שם יא)! השיב הקב"ה ואמר לה: לאו. אמרה לו: למה? אמר לה: מפני שבך עתידין לבוא צרות רבות לישראל, שנאמר: "אשר הראיתני צרות רבות וגו' " (שם ע"א), ואמר: "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיה ל).²⁸

 

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים