מיוחדים

מים ראשונים: כבר נזקקנו למחלוקת בית שמאי ובית הלל במספר דפים ובהם שמאי והלל – שמים וארץ בפרשת בראשית, חילוקי מחלוקות בישראל בפרשת קרח, ר' אליעזר בן הורקנוס – חמישה פרקים ואפילוג בדפים המיוחדים, וככל אשר יורוך בפרשת שופטים. והפעם נוסיף מרגלית קטנה בנושא נכבד זה.

מסכת עירובין דף יג עמוד ב – אלו ואלו דברי אלהים חיים

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.¹ וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן² – מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.³

מסכת עדויות פרק א משנה יב – בית הלל חוזרים בהם ומקבלים את דעת בית שמאי

אלו דברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי: האשה שבאה ממדינת הים ואמרה מת בעלי – תינשא, מת בעלי – תתיבם. ובית הלל אומרים: לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להם בית שמאי: אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה ממדינת הים. לא דברו בקציר אלא בהווה.⁴ חזרו בית הלל להורות כבית שמאי.⁵

בית שמאי אומרים: תינשא ותטול כתובתה ובית הלל אומרים תינשא ולא תטול כתובתה.⁶ אמרו להם בית שמאי: התרתם את הערוה החמורה,⁷ לא תתירו את הממון הקל?⁸ אמרו להם בית הלל: מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה.⁹ אמרו להם בית שמאי: והלא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה שאם תינשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.¹⁰

ירושלמי סוכה פרק ב הלכה ח – פעם אחת בית שמאי מודים לבית הלל

משנה: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי: משם ראייה? אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג, לא קיימת מצו' סוכה מימיך:¹¹

גמרא: לא סוף דבר שולחנו, אלא אפילו כדי שולחנו. כמה הוא כדי שולחנו? טפח. רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין: תנינן: "אחר שהודו". מי הודה למי, בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי?¹² אמרין:  נצא לחוץ ונלמוד.¹³ ונפקון ושמעון: רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי: לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד.¹⁴

הקדמת הרמב"ם למשנה – חזור בך וחדל להתווכח

… אבל קביעתו סברת אדם מסוים, וחזרתו מאותה הסברא,¹⁵ כגון אמרו: בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק. לפי שאלו האישים הגדולים החסידים המשכילים, המופלגים בחכמה שלומי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר, נכנעו וחזרו לדעתו. כל שכן וקל וחומר, שאר בני אדם, כשיראה שיריבו צודק שייכנע ואל יתעקש. וזהו דבר ה': צדק צדק תרדוף. ועל זה אמרו חכמים: הוי מודה על האמת.¹⁶ רוצה לומר, אף על פי שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וויכוחיות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת, אלא שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכולתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתווכח.¹⁷

מחלקי המים

מים אחרונים: בין השיטין (ירושלמי סוכה לעיל), אנו לומדים שחכמים היו יוצאים מבית המדרש מפעם לפעם, אולי על מנת לשאוף אוויר צח, לחלץ אברים ולפוש קמעה מהמתח הפנימי של בית המדרש. והחכמים שנשארו בפנים ידעו שיש חכמים בחוץ ומה שלא נפתר ונפשט בבית המדרש פנימה (שמן הסתם לא היה מרווח ומפואר כבתי המדרש של היום), אולי יבורר וילובן בחוץ. וכבר אמר החכם מכל אדם: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ" (משלי א כ). ראו בהקשר זה שיר השירים רבה א על ר' עקיבא שאיחר לבוא לבית המדרש, יבמות קה ב על ר' ישמעאל ברבי יוסי שהפסיע על ראשי עם, ברכות כי א (כך גם עירובין כח ב) על ר' זירא שנחלש מהלימוד ויצא לחוץ ועוד. אפשר שמסתתר כאן רעיון מהותי שלא כל החכמה נמצאת בבית המדרש, באקדמיה ובמוסדות הלימוד והידע הפורמליים. חכמה רבה צפונה בשוק וברחוב, בשדה ובמרחב, באוויר הצח ותחת כיפת השמים – במפגש עם עם הארץ. בית שמאי היו ספונים בבית המדרש ובית הלל יצאו ובאו ונראה שנושא זה ראוי לחקר מעמיק יותר ונשמח לכל מידע.