מים ראשונים: ראש השנה הוא גם ראש חודש תשרי, אלא שהדבר מוצנע אם לא נעלם לגמרי מסדר תפילותינו בראש השנה. האם הצנעה זו היא בשל 'תוקף קדושת היום' ובשל האור החזק של ראש השנה (אור בראשית בו נברא העולם) אשר מסתיר את אור ראש החודש (המאור הגדול שנעשה קטן ונברא רק ביום רביעי)? אפשר. עכ"פ, הסתרת ראש חודש תשרי מתחילה כבר בשבת שלפניו בה איננו אומרים את ברכת החודש ואיננו מכריזים על ראש החודש. הודעה והודאה: בכתיבת גיליון זה נעזרנו רבות בדף מקורות של פרופ' רמי ריינר בנושא ועל כך נתונה לו תודתנו הרבה.
מסכת ראש השנה דף ח עמוד א
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים"1 … רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב: "מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא יב) – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה.2 ממאי דתשרי הוא – דכתיב: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא ד). איזהו חג שהחודש מתכסה בו – הוי אומר זה ראש השנה וכתיב: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (שם שם ה).3
תנו רבנן: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב", מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החודש.4
מגן אברהם, משנה ברורה סימן תיז סעיף קטן א
מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, חוץ מלפני ראש חודש תשרי. ורמז לזה: "בכסה ליום חגנו".5
שער הציון סימן תיז ס"ק ב
ועיקר הטעם הוא, דכיון דראש חדש תשרי הוא יום טוב של ראש השנה, למותר להזכיר זאת מקודם, ופשוט.6
משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ג
על ששה חדשים השלוחין יוצאין: על ניסן מפני הפסח, על אב מפני התענית, על אלול מפני ראש השנה, על תשרי מפני תקנת המועדות, על כסלו מפני חנוכה, ועל אדר מפני הפורים. וכשהיה בית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.7
עלי תמר ראש השנה פרק ד הלכה ו
"וכשקדשו את השנה באושא" – מכאן שחודש תשרי לא קדשו כשאר חדשי השנה לומר מקודש החודש מקודש אלא אמרו מקודש ראש השנה מקודש, והיה עולה גם לקידוש החדש שידוע שראש השנה הוא ראש חודש, שאין מזכירין חודש בראש השנה, כמו שכתבו בעירובין ל"ט.8
ספר המנהגים (טירנא), אלול ימי הסליחות
מנהג כשר לתקוע מר"ח אלול עד זכור ברית שהוא ערב ראש השנה, ואז מפסיקין מלתקוע וחוזרין ותוקעין בראש השנה … והכל כדי לערבב השטן שלא ידע מתי יהיה ראש השנה ויקטרג ח"ו. לכן אין מברכין חדש תשרי, וגם אין מזכירין ראש חדש לא בקרבנות ולא בתפילה. וגם כתוב בכסא ליום חגינו – פירוש מכוסה.9
מסכת עירובין דף מ עמוד א
אמר רבה: כי הוינן בי רב הונא, איבעיא לן: מהו להזכיר של ראש חדש בראש השנה? כיון דחלוקין במוספין אמרינן, או דילמא: זכרון אחד עולה לכאן ולכאן?10 אמר לן; תניתוה: "רבי דוסא בן הרכינס אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר: החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר, ולמחר הוא אומר: אם היום אם אמש. ולא הודו לו חכמים". מאי לאו להזכיר? – לא, להתנות.11
תוספות מסכת עירובין דף מ עמוד א ד"ה זכרון
זכרון אחד עולה – דבראש השנה כתיב זכרון תרועה ובראש חדש כתיב בפרשת בהעלותך גבי חצוצרות והיו לכם לזכרון.12 פירש רשב"ם דאין צריך להזכיר מקראות של מוסף, לא דיום טוב ולא דראש חודש, כדאמר רב חיננא א"ר בשילהי ראש השנה (לה ע"א): כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך …13
ורבינו תם מפרש דההיא דרב חיננא דווקא במלכיות זכרונות ושופרות אבל דמוסף צריך להזכיר לעולם. אבל דראש חודש אין צריך כלל להזכיר דנפטר במה שאמר "מלבד עולת החודש ומנחתה" והגיה במחזורו "ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם".14 ….
ויש גאונים קדמונים שאין מניחין לומר "ובראשי חדשיכם" דלא ליתי לזלזולי במועדות ויו"ט ראשון של ראש השנה, דיאמרו יום שני עיקר כמו בראשי חדשים של כל השנה ואתי לממני מועדות מיום שני.15 ואין נראה לרבינו יצחק, דבכולהו שמעתא ליכא דחש להאי זלזולא.16 ובערוך בערך חודש: איזה הוא חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה, פירוש שאין אומר "ובראשי חדשיכם" לא בתפילה ולא בזולתה.17
מסכת סופרים פרק יט הלכות א-ד
בפסח, בין בתפילה בין בכוס, צריך להזכיר: "ביום טוב מקרא קודש הזה, ביום חג המצות הזה" … בחג השבועות אומרים: "ביום טוב מקרא קודש הזה, וביום חג השבועות הזה" … ובראש השנה: "ביום טוב מקרא קודש הזה, ובראש חדש הזה, וביום ראש השנה הזה, וביום תקע שופר הזכרון הזה".18
נוסח אזכור הקרבנות בתפילת מוסף בראש השנה19
ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם ואת מוספי יום (בשבת: השבת הזה ויום) הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך … כמו שכתבת עלינו בתורתך מפי משה עבדך כאמור: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם". ומנחתם ונסכיהם כמדובר: "שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל" ועשרון לכבש ויין כנסכו ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם. "מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה' ".20
ספר הישר לרבנו תם (חלק התשובות) צרפת המאה הי"ב, סימן מג
ומה ששמע רבינו אומרים משמי ששעיר ראש חודש דאינו קרב, שמע השומע וטעה. כי לא אמרתי שלא היה קרב, אלא כך אמרתי: שלא היה נזכר במקום שהיה לו להיזכר.21 אלא כסהו התורה.22 ואיזה? זה ראש השנה. כי בחומש הפקודים כשהזכיר במוסף ראש השנה ושעיר עזים אחד לחטאת, אמר הכתוב: "מלבד עולת החודש". הרי דהוא עיקר קרבן החודש. ועוד דהא בחטאת משתעי קרא, והיה לו לומר זה חטאת תקריבו מלבד חטאת החודש שכבר קרב, כדרך שהזכיר במוסף של יום הכפורים "שעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים וכו' ". ולא רצה הכתוב לזכרו וכסהו שלא רצה להזכירו על שבא חטאת לה' על קיטרוג הלבנה ובהבלעה היה קרב.23
פסוקי הקרבנות בספר במדבר24
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם:…וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ:
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל:.. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם: ּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים …וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה':25
מסכת חולין דף ס עמוד ב
רבי שמעון בן פזי רמי [מקשה] כתיב: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א טז), וכתיב: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן" (שם)! אמרה ירח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי?26
אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה: מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא מאי אהני?27 אמר לה: זיל, לימנו בך ישראל ימים ושנים.28 אמרה ליה: יומא נמי, אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא, דכתיב: "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים". זיל, ליקרו צדיקי בשמיך: יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן.29
חזייה דלא קא מיתבא דעתה,30 אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו "לה' " – אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.31
מים ביניים הבאים בסעודה: הגענו למקור של רבינו משולם ולרעיון שהצנעת קרבן חטאת של ראש חודש בראש השנה (שמוסתר כבר בתורה) היא משום ששעיר זה בא לכפר על הקב"ה על שמיעט את הלבנה ומכאן גם אי אזכור קרבנות ראש חודש כולם בראש השנה (ומשם להתעלמות כללית של ראש חודש בתפילות, ברכות ופיוטי ראש השנה). לנושא מיעוט הלבנה וטענת "שני מלכים בכתר אחד" הקדשנו דף מיוחד בפרשת בראשית. כאן נתמקד שלנו: מדוע מוצנע ראש חודש תשרי בראש השנה.
רבי בחיי בן אשר במדבר פרק כח פסוק טו
ושעיר עזים אחד לחטאת לה'. על דרך הפשט: לשם ה'. כמו: "עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת" (ויקרא טז ט). או יאמר: "חטאת לה' " על החטא שהאדם עושה לה', כי כן לשון חטאת בלשון הקדש הבא עם למ"ד. אין החטא דבק כי אם באדם החוטא, כמו: "וחטאתי לאלהים" (בראשית לט ט), "וחטאתי לאבי" (בראשית מד לב). ולפי מה שדרשו בו רז"ל (שבועות ט א) הוא בהפך, והענין מסתרי תורה.32 …
ועוד אפשר שיכלול ענין אחר: כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, ומהם יראו התחתונים ויקחו מוסר שאם ישובו אחר שחטאו שהקב"ה יתפייס להם כשם שנתפייס ללבנה, וקבע קרבנות כפרה ביום חידושה, וקבע גם כן ראש השנה שהוא יום תשובה ביום חידושה, וכל זה להודיע שהקב"ה מקבל תשובת הרשעים כשם שקבל הלבנה ונתפייס לה מעון הקטרוג … ולשון "עלי" כתב הרב הגדול ר' יצחק אלפס ז"ל בהלכותיו שהוא כמו "אלי", וכן פירשו רוב המפרשים.33
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה – סוף סדר (זכר) שופרות
אנא קים לנו ה' אלינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם" (במדבר י י). כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים.34
מסכת ראש השנה פרק ג משנה ג
שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין. שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר.35
שמות רבה טו כט, פרשת בא
"החודש הזה לכם", מדת הקב"ה אינו כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם, שנים עומדים בפני המלך אחד מלמד קטיגוריא שלו ואחד סניגוריא שלו. לא כל המלמד קטיגוריא מלמד סניגוריא ולא המלמד סניגוריא מלמד קטיגוריא. אבל הקב"ה אינו כן, הוא מלמד סניגוריא הוא מלמד קטיגוריא. הוא הפה שאמר: "הוי גוי חוטא" (ישעיה א ד)36, הוא הפה שאמר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק" (ישעיהו כו ב). הפה שאמר: "עם כבד עון", הוא שאמר: "ועמך כולם צדיקים" (ישעיהו ס כא). הפה שאמר: "בנים משחיתים", הוא שאמר: "וכל בניך למודי ה' " (ישעיהו נד יג) … הפה שאמר: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" (ישעיהו א יד), הוא שאמר: "והיה מדי חודש בחדשו" (ישעיהו סו כג).37 למה אמר "חדשיכם"? לפי שחדשים מתנה הם לישראל, שנאמר: "החודש הזה לכם".38
לשנה טובה ולחודשים רבים וטובים תכתבו ותחתמו
לשנת חיים וקיימים39
מחלקי המים
מים אחרונים: נחזור ונסכם את שיטת 'גאונים קדמונים' שנזכרת בתוספות עירובין ושרבי יצחק דוחה. אי אזכור ראש חודש בראש השנה קשור בקיום שני ימים של ראש השנה כאשר ברור שהראשון הוא א' של תשרי כי "מימות עזרא לא מצינו אלול מעובר", והשני הוא כבר ב' בתשרי. ושלא כמו ראש חודש של יומיים שהראשון הוא ל' של החודש הקודם והשני הוא א' של החודש החדש! אז מה נעשה? אם נזכיר את ראש חודש תשרי בשני ימי ראש השנה (שתפילותיהם ומנהגיהם שווים), יבואו לחשוב שבדומה לראש חודש של יומיים, היום השני הוא העיקר ויזלזלו ביום הראשון. ואם נזכיר את ראש החודש רק ביום הראשון, יבואו לזלזל ביום השני כפי שכבר נזכר בגמרא עירובין לעיל. ולהזכיר רק ביום השני בוודאי לא בא בחשבון. בנוסף, גם לא רצו לחלק בין תפילות שני הימים. נשארה רק האפשרות להצניע את ראש החודש בכלל. ואגב אזכור עניין זה, נציין עוד השערה שהתקנה לא לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת קשורה גם היא להתפשטות המנהג של שני ימי ראש השנה (שעפ"י הירושלמי בעירובין היא "מתקנת נביאים הראשונים"). היום הראשון חל לעתים בשבת והשני לעולם ביום חול. אילולי הוספת היום השני היינו מקבלים שנים שבהם לא הייתה מתקיימת מצוות תקיעת שופר.
מטיבי לכת והרוצים להרחיב עוד בנושא זה יעיינו בסידור רש"י סימן קעד וכן במחזור ויטרי סימן שכא, שהם אולי תיעוד הגאונים הקדמונים שפירוש תוספות מזכיר.