מועדי ישראל

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: (תהלים טז יא).¹

תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים: … שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי: … אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ: (תהלים פרק יז).²

מדרש תהלים (בובר) מזמור יז³

"מלפניך משפטי יצא". ר' לוי אמר: אמר ליה הקב"ה לדוד: על חנם עשיתי לך סנהדרין? לך ודון לפניהם. אמר ליה דוד: ריבונו של עולם, כתבת בתורתך: "ושוחד לא תקח" (שמות כג ח), והן מתייראין ממני ליקח שוחד ולדונני.⁴ אבל אתה רצונך שתקח שוחד – "מלפניך משפטי יצא". ומנין שהקב"ה לוקח שוחד? שנאמר: "ושוחד מחיק רשע יקח" (משלי יז כג).⁵ ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה? תשובה ותפלה וצדקה. לפיכך כתיב: "מלפניך משפטי יצא". אמר הקב"ה: בניי, עד ששערי תפילה פתוחין עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעתיד לבוא, איני לוקח שוחד, שנאמר: "לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד" (משלי ו לה).⁶ לפיכך אמר דוד: "תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך" (תהלים טז יא) – אלו עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.⁷

מהו "נעימות בימינך נצח"? אמר ר' אבין: זה הדס ולולב וערבה שהן נעימות, והן ניטלין בימין.⁸ ואמרי רבנן: לולב בימין ואתרוג בשמאל, מה טעם? "נעימות בימינך נצח" – במי שהוא נוטל לולב בימין ונוצח ובאין.⁹ בנוהג שבעולם הנדייסין רצין באיפרכוס¹⁰, מי נוטל ובא? מי שהוא נוצח. כך בראש השנה באין כל באי עולם ועוברין לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם. ושרי אומות העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל נוצחים, או אומות העולם. עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכיפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים. עבר יום הכיפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם.¹¹ כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין.¹²

וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל ומקיפין שבע הקפות וחזן הכנסת עומד כמלאך אלהים וספר תורה בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח. שכך שנו רבותינו: "בכל יום היו מקיפין את המזבח, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, וביום השביעי היו מקיפין שבע פעמים".¹³ וכן מפורש על ידי דוד מלך ישראל, שנאמר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'" (תהלים כו ו). ומיד מלאכי השרת שמחים ואומרים: נצחו ישראל נצחו ישראל, "וגם נצח ישראל לא ישקר" ולא ינחם (שמואל א טו כט). הוא שאמר דוד: אם תתקיימו מצות לולב שנקרא נעים ותטלוהו ביד ימין לסלסל בו להקב"ה, הרי הוא מודיע לכם אורחות חיים. וכן הוא אומר: "תודיעני אורח חיים" – בראש השנה וביום הכפורים. "בשובע שמחות" – בסוכות. "את פניך" – במצות ראייה, שנאמר: "יראה כל זכורך את פני ה' " (דברים טז טז). "נעימות בימינך" – באגודת לולב שנקראה נעימות ונוטלין ביד ימין. "נצח" – הריני מבשרך שנצחת לאומות העולם בדין, שנאמר: "וגם נצח ישראל לא ישקר".

דבר אחר: "שובע שמחות את פניך" – אל תקרי שובע אלא שבע, כנגד שבעה, שנאמר: "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" (ויקרא כג מ). ואלו הן: סוכה ולולב וערבה הדס ואתרוג וניסוך המים ושמחת בית השואבה.¹⁴  ואם עושין כן, השם מנעים להן ומנצחן בימינו בדין. דבר אחר, "תודיעני אורח חיים" – זו תורה, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח). "שובע שמחות" – מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים.¹⁵ ולא עוד שאתה מסביר לי פנים, שנאמר: "את פניך נעימות בימינך" – בעולם הזה. "נצח" – בעולם הבא.

חג שמח

ונעימות בימיננו נצח

מחלקי המים