מים ראשונים של תודה: בכתיבת דף זה נעזרנו רבות בשני מאמריו של פרופ' שלמה נאה: 1. על כתב התורה בדברי חז"ל (א): המסורת על החלפת הכתב בידי עזרא, לשוננו ע (תשס"ח); 2. על כתב התורה בדברי חז"ל (ב): תעתיקים וקוצים, לשוננו ע"ב (תש"ע). המאמרים אינם זמינים ברשת לצערנו. ראו לשוננו באתר האקדמיה ללשון העברית או אתר הספריה הלאומית. הקרדיט כולו של פרופ' נאה ולא נחזור עליו בכל ציטוט. שגיאות, אם ישנן, הם כולן שלנו.
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב: (ספר דברים פרק א פסוק א).
דברים רבה א א – ספרי תורה בכל לשון או רק לשון הקודש ויוונית
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" – הלכה: אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לכתוב ספר תורה בכל לשון? כך שנו חכמים1: אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אינן נכתבים אלא אשורית.2 רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף הספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית. ומה טעמו של רשב"ג? … אמר בר קפרא: שכתוב: "יפת אלהים ליפת וישכון באוהלי שם" (בראשית ט כז) – שיהיו דבריו של שם נאמרים בלשונותיו של יפת, לכך התירו שיכתבו בלשון יונית.3
תוספתא סנהדרין פרק ד הלכות ז-ח – מי שינה לכתב אשורי4
ר' יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה. נאמרה במשה עלייה ונאמרה בעזרא עלייה. נאמרה במשה עלייה שנאמר: "ומשה עלה אל האלהים" (שמות יט ג), נאמרה בעזרא עלייה: "הוא עזרא עלה מבבל" (עזרא ז ו).5 מה עלייה האמורה במשה לִמֵד תורה לישראל, שנאמר: "ואותי צוה י"י בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים" (דברים ד יד), אף עלייה האמורה בעזרא לִמֵד תורה בישראל, שנאמר: "כי עזרא הכין את לבבו לדרוש בתורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" (עזרא ז י).6 אף הוא ניתן בידיו כתב ולשון שנאמר: "וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית" (עזרא ד ז).7 – מה תורגמו ארמית אף כתבו ארמית.8 ואומר: "ולא כהלין כתבא למיקרי ופישרה להחוואה למלכא" (דניאל ה ח), מלמד שבאותו היום ניתן (נוּתָן).9 ואומר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת" – תורה עתידה להשתנות. ולמה נקרא שמה אשורי? על שום שעלה עמהן מאשור.10
רבי אומר: בכתב אשורי ניתנה תורה לישראל. וכשחטאו נהפכה להן לרועץ,11 וכשזכו בימי עזרה חזרה להן אשורית, שנאמר: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם־הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ" (זכריה ט יב).12
ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' אלעזר בן פרטא שאמר משום ר' אלעזר המודעי: בכתב זה ניתנה תורה לישראל, שנאמר: "ווי העמודים" – ווין שהן דומין לעמודים. ואומר: "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" (אסתר ח ט) – מה לשונם לא נשתנה, אף כתבם לא נשתנה. ולמה נקרא שמו אשור? על שום שמאושרין בכתבן. אם כן למה נאמר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת"? – מלמד ששתי תורות כותב לו אחת שנכנס ויוצאת עמו ואחת שמונחת לו בתוך הבית.13
אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד – עזרא גם מוסיף ניקוד מעל אותיות בתורה
עשר נקודות בתורה, אלו הן: "ישפוט ה' ביני וביניך" (בראשית טז ה) … "ויאמרו אליו איה שרה (שם יח ט) … "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישק"הו" (שם לג ד) … כיוצא בו: "הנסתרות לה' א-להינו והנגלות לנ"ו ולבני"נו עד עולם" (דברים כט כח) … למה? אלא כך אמר עזרא: אם יבא אליהו ויאמר לי: מפני מה כתבת? כך אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. ואם אומר [יאמר] לי: יפה כתבת, אעבור [אמחק] נקודה מעליהן.14
ירושלמי מגילה פרק א הלכה ט – ארבע הלשונות הנאים
א"ר יונתן דבית גוברין: ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואלו הן: לעז לזמר,15 רומי לקרב,16 סורסי לאילייא,17 עברי לדיבור.18 ויש אומרים: אף אשורי לכתב. אשורי יש לו כתב ואין לו לשון, עברי יש לו לשון ואין לו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי. ולמה נקרא שמו אשורי? שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי: על שם שעלה בידם מאשור.19
בבלי סנהדרין כא ע"ב – כב ע"א – ביררו להם כתב אשורי ולשון הקודש
אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש. חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? – אמר רב חסדא: כותאי. מאי כתב עברית? – אמר רב חסדא: כתב לִיבּוֹנָאָה.20
מסכת סוטה פרק ז משנה ה – התורה בשבעים לשון
…21 ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר: "באר היטב" (שם). ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.22
ספר תפארת ישראל פרק סד – תוקף את ספר העיקרים23
… לכן בעל העקרים שהאריך בדבר זה, ורצה להוכיח מזה שאפשר שמצוה אחת מן התורה תהיה בטלה, כמו שנשתנה הכתב, שמתחילה היה הכתב עברי, ולבסוף נשתנה לכתב אשורית. דבר זה דברי הבאי, וצריך הוא כפרה על דבור זה.24 ולא מצאתי דבור זר כמו זה, שיאמר שתהא מצות התורה בטילה. רק נאמר כי מתחילה לא היה המצוה רק לזמן מה, כל זמן שלא גלו ישראל. וכי נאמר בשביל שנאסר להם בשר תאוה במדבר, ואחר כך הותר להם בשר תאוה, (וכך המצוה) נאמר בזה שמצוה אחת בטלה?25 דבר זה אין לומר כלל. רק נאמר שכך היה המצוה מתחילה, שכל ימי היותם במדבר נאסר להם בשר תאוה. וכך המצוה הזאת, שהתורה בכתב עברי, הוא כל זמן היותם על הארץ היה הכתב כתב עברי. וכל דבריו של בעל עקרים אין בהם ממש.26
רמב"ן שמות פרשת בא פרק יב פסוק ב – שינוי החודשים בשיבת ציון
… וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו: "שמות חדשים עלו עמנו מבבל" (ירושלמי ראש השנה א ב, בראשית רבה מח ט), כי מתחילה לא היו להם שמות אצלנו.27 והסיבה בזה, כי מתחילה היה מניינם זכר ליציאת מצרים. אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב: "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" (ירמיה טז יד-טו), חזרנו לקרוא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו השם יתברך.28
שבת שלום
ושנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים
מחלקי המים
מים אחרונים: במחשבה שנייה, אפשר שהמהפכה הגדולה שעשה עזרא עם עלייתו לארץ הייתה על מנת להיבדל מהתושבים המקומיים איתם נפגשו שבי ציון, "גויי הארצות" בלשון ספר עזרא ונחמיה, שחלקם היו מגירי האריות שנשארו בארץ לאחר שבני ישראל גלו, הם הכותים, אשר שימרו את הכתב העברי הקדום. וזה קשור לשומרונים החיים עד היום בקרבנו ושעליהם הערנו כבר לעיל. תם הדף, אך הנושא המורכב הזה לא נשלם ויש עוד הרבה לדרוש ולהרחיב בו.