מועדי ישראל

מים ראשונים: דף זה על זכרונות משלים את דברינו מלכויות וכן שופרות ומזכנו לקיים מאמר קהלת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק" (קהלת ד יב). וכבר זכינו לדרוש גם על פסוק זה החוט המשולש בדברינו על קהלת בשבת המועד סוכות.

משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ו – עשרה פסוקי זכרונות

אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות … מתחיל בתורה ומשלים בנביא. רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא.¹

תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ד הלכה ז

אין פוחתין מעשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין שאמר דוד: "הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו כו' עד כל הנשמה תהלל יה הללו יה". מעשרה זכרונות כנגד עשרה וידויים שאמר ישעיה: "רחצו הזכו הסירו וגו' למדו היטב דרשו משפט וגו' ". מה כתיב בתריה? "לכו נא ונוכחה יאמר יי' ".²

מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב – פקדונות וזכרונות

פקדונות הרי הן כזכרונות, כגון: "וה' פקד את שרה", וכגון: "פקוד פקדתי אתכם", דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינן כזכרונות.³

"זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" (מחזור התפילה)

אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא (כמו מי אנו מתפללים היום) "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון"? כמאן? – כרבי אליעזר דאמר: בתשרי נברא העולם. (מסכת ראש השנה כז ע"א).⁴

"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תהלים פא ה).⁵

איזהו חג שהחדש מתכסה בו – הוי אומר זה ראש השנה וכתיב: "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב".⁶

תנו רבנן: "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" – מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש.⁷

תניא אידך: "כי חוק לישראל הוא" – אין לי אלא לישראל, לאומות העולם מנין – תלמוד לומר משפט לאלהי יעקב. אם כן מה תלמוד לומר כי חוק לישראל? מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין (ראש השנה לח ע"ב).⁸

"ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה" (בראשית ח א)

"ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה" – בוא וראה מידותיו של הקב"ה ורחמיו. אדם נכנס לספינה, עמד עליו סער גדול, אם יש עמו בהמה וכלים משליכן בים. אבל הקב"ה, כשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה, דכתיב: ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו'. "אשר אתו בתיבה" – כולם בזכות נח, אשריהם הצדיקים ואשרי דבוקיהם. (מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה – בראשית אות לח).⁹

"וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר" (ויקרא כו מב)

למה נאמרו אבות אחורנית? לומר, אם אין מעשה ביעקב – כדאי מעשה יצחק ואם אין מעשה יצחק – כדאי מעשה אברהם. כדאי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינו.¹⁰

ולמה הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם? אמר ר' שמעון בן לקיש: משל למלך שהיו לו שלושה בנים, ושפחה אחת משלו מגדלתם. כל זמן שהיה המלך שואל שלום בניו, היה אומר: שאלו לי בשלום המגדלת. כך, כל זמן שהקב"ה מזכיר אבות, מזכיר הארץ עמהם, שנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב …והארץ אזכור" (ויקרא רבה לו ה).¹¹

"זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה'. טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו" (תהלים קיא ד-ה)

"ונתנה הארץ יבולה" – לא כדרך שהיא עושה עכשיו, אלא כדרך שעושה בימי אדם הראשון. ומנין שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בן יומה? תלמוד לומר: "זכר עשה לנפלאותיו". וכן הוא אומר: "תדשא הארץ דשא עשב" – מלמד שבו ביום שהיתה נזרעת בו ביום עושה פירות. "ועץ השדה יתן פריו" – לא כדרך שהוא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ומנין שהעץ עתיד להיות נטוע ועושה פירות בן יומה? תלמוד לומר: "זכר עשה לנפלאותיו". ואומר: "עץ פרי עושה פרי למינו" – מלמד שבו ביום שהוא נטוע בו ביום עושה פירות (ספרא בחוקותי פרשה א פרק א).

"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" (בראשית יב י) – רבי יהושע בן לוי פתח: "טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו" (תהלים קיא ה). אמר ר' יהושע בן לוי: טירוף נתן ליראיו בעולם הזה, אבל לעתיד לבא "יזכור לעולם בריתו". מה כתיב באברהם? "ואברכך ואגדלה שמך" – כיון שיצא, קפץ עליו רעבון. ולא הקפיד ולא קרא תגר, אלא "ויהי רעב בארץ". (בראשית רבה מ ב).¹²

"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב ב)

דבר גדול עשו ישראל כדי היא האמונה שהאמינו בי שאקרע להם את הים. שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאים למדבר ואין בידינו מחיה לדרך, אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפורש בקבלה "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ג)

תנו רבנן: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר יד לה). יתמו – בעולם הזה, ושם ימתו – בעולם הבא. ואומר: "אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי" (תהלים צה יא) – דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: באין הן לעולם הבא, שנאמר: "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח"  (תהלים נ ה). אמר רבה בר בר חנה¹³ אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר… זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב ב). ומה אחרים באים בזכותם – הם עצמן לא כל שכן? (סנהדרין דף קי עמוד ב).¹⁴

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה' " (ירמיהו לא יט)

"ושבת עד ה' אלהיך" – אמר ר' שמואל פרגריטא בשם ר' מאיר: למה הדבר דומה? לבן מלך שיצא לתרבות רעה. והיה המלך משלח פדגוגו אחריו ואומר לו: חזור בך בני. והיה הבן משלחו ואומר לאביו: באילו פנים אני חוזר בי? ואני מתבייש לפניך! והיה אביו משלחו ואומר לו: בני, יש בן מתבייש לחזור אצל אביו? ואם אתה חוזר, לא אצל אביך אתה חוזר? כך הקב"ה משלח ירמיה לישראל בשעה שחטאו ואומר לו: לך אמור לבני חזרו בכם. מנין? שנאמר: "הלוך וקראת את הדברים האלה וגו' " (ירמיה ג יב). והיו ישראל אומרים לירמיה: באילו פנים אנו חוזרים להקב"ה? מנין? שנאמר: "נשכבה בבושתנו ותכסנו כלמתנו" (שם כה). והיה הקב"ה משלח ואומר להם: בני, אם חוזרים אתם, לא אצל אביכם אתם חוזרים? מנין? "כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא" (שם לא ט). אמר ר' עזריה: אמר לו הקב"ה לירמיהו: לך אמור להם לישראל: חייכם, איני כופר בכם. אתם אמרתם לי בסיני: "ומעי המו עליו" (שיר השירים ה ד), אף אני כך אומר לכם: "הבן יקיר לי אפרים … על כן המו מעי לו". (דברים רבה ב כד).¹⁵

אחרית דבר

לא בכדי לקוחים פסוקים מרגשים אלה, החותמים את זכרונות, מספר ירמיהו. חוב יש לנו כלפי נביא חורבן וזעם זה, שברוב אהבתו כעס עלינו כל כך עד שחשב לתת לנו גט פיטורין (פסוקי איכה ומדרשיה). פעם אחרונה שקראנו בספר ירמיהו היה בשלושת שבועות דפורענותא של ימי בין המצרים. שתיים מתוך שלוש נבואות החורבן הן שלו. ומגילת איכה כמובן. משם ואילך, בכל שבע שבועות הנחמה אנו קוראים רק בנבואות ישעיהו. ואיפה ירמיהו שליווה את העם בשעותיו הקשות ביותר, היה עד לחורבן והפציר בשארית הפליטה להישאר בארץ ולהיאחז בה גם ארי רצח גדליהו? (ירמיהו מב י: "אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ כִּי נִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם"). בא ראש השנה ומכפר ומשלים בינינו. הפסוק "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" כבר נטוע בתוכחה של הפטרת השבת הראשונה של שלושת השבועות: דברי ירמיהו. והפסוק השני: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים" לקוח מהפטרת היום השני של ראש השנה, ירמיהו פרק לא. זרע האחרית והתקווה נמצא כבר בפורענות הראשונה והשלמתו היא ביום השני של החג בו אנו קוראים גם בפרשת העקידה. "הבן יקיר לי", כנגד "קח את בנך יחידך והעלהו לעולה". נסגר המעגל ואולי נסגרו שניים.¹⁶

שנה טובה

תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים

מחלקי המים