וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (דברים לב מו).1
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלה
"ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום" – צריך אדם להיות לבו ועיניו ואזניו מכוונים לדברי תורה וכן הוא אומר: "בֶּן אָדָם שִׂים לִבְּךָ וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֹתָךְ … וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לִמְבוֹא הַבַּיִת בְּכֹל מוֹצָאֵי הַמִּקְדָּשׁ" (יחזקאל מד ה).2 ומה בית המקדש שנראה בעינים ונמדד ביד צריך אדם שיהו לבו ועיניו ואזניו מכוונים, דברי תורה שהם כהררים התלויים בשערה על אחת כמה וכמה.3
"אשר תצום את בניכם לשמר לעשות", אמר להם: צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי; אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. מעשה שבא רבינו מלדיקיא ונכנס רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר בן יהודה וישבו לפניו.4 אמר להם: קִרְבוּ!5 לכם אני צריך, להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי. אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול ואילולא אחרים קבלו תורה על ידו לא היתה שוה. אנו על אחת כמה וכמה. לכך נאמר: "אשר תצום את בניכם"
ראו נוסח אולי בהיר קצת יותר של המעשה, במדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק מו: "מעשה שבא רבינו מלדקיא, נכנס ר' אלעזר בירבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה וישבו לפניו. אמר להן: קרובו לכאן, קרובו לכאן! לא זז מקרבן עד שקירבן לפני רגליו. אמר להם: צריכין אנו להחזיק לכם טובה שקיימתם את התורה אחרינו. אף אתם צריכין להחזיק טובה לדורות הבאים אחריכם שהן מקיימין את התורה אחריכם. או אינו אלא משה רבן של כל הנביאים, שאילולי אחרים שקיימו את תורתו מה היתה תורתו שוה".
מורה טוב מפנים שתלמידיו הם שמקיימים אותו ומחזיק להם טובה. מה הייתה שווה תורת משה ותורתם של כל חכמי הדורות שעברו אילולי אנחנו שמקיימים אותה! הבו שבח והלל לדורות הבאים.
מחלקי המים
מים אחרונים: הביטוי להחזיק טובה מופיע במקורות בהקשרים לא מעטים וראוי לדף בפני עצמו. ראו למשל בגמרא יומא פו ע"ב שהקב"ה מתפייס וסולח לאדם שעבר עבירה בסתר "ולא עוד, אלא שמחזיק לו טובה". ומנגד, בגמרא כתובות סח ע"א על עניים שאינם הגונים: "בואו ונחזיק טובה לרמאין, שאלמלא הם היינו חוטאין בכל יום". ויש עוד. אך בהקשר נושאנו הפעם, נראים מתאימים דברי רבן יוחנן בן זכאי באבות דרבי נתן נוסח א פרק יד: "אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". ואולי עוד יותר, דברי משה לקב"ה באגדה על לקיחת התורה בגמרא שבת פט ע"א: … אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? אמר לו הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה? – אמר לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי?". משה לא מחזיק טובה לעצמו!