פרשות השבוע

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת: (שמות כ טו-טז).¹

 

במדבר רבה ז א פרשת נשא – ריפוי לפני מתן תורה

בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו כולם בעלי מומים. למה? מפני שהיו יגעים בטיט ובלבנים ועולים לראש הבנין, ומי שהוא בונה על ידי שהיו עולין לראשי הדומוסים,² או האבן נופלת וקוטעת ידו, או הקורה, או הטיט נכנס בעיניו והוא נסמא והיו בעלי מומים. כיון שבאו למדבר סיני אמר האלהים: כך הוא כבודה של תורה שאתן אותה לדור בעלי מומים? ואם אמתין עד שיעמדו אחרים, הרי אני משהא במתן תורה! מה עשה האלהים? אמר למלאכים שירדו אצל ישראל וירפאו אותן. ותדע לך שכן, א"ר יהודה א"ר סימון: מנין שלא היה בהן חגרים, שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט יז) – ואין נצב אלא על רגליו. מנין שלא היה בהן גידמים, שנאמר: "כל אשר דבר ה' נעשה" (שם שם ח). ומנין שלא היה בהן חרשים, שנאמר: "ונשמע" ומנין שלא היה בהן סומים, שנאמר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ). ומנין שלא היה בהן אלמים, שנאמר: "ויענו כל העם". נמצאת אומר שהרי נתרפאו כולן. ואם אין אתה למד מכאן,³ יש לך ללמוד ממקום אחר, שנאמר: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (שם טו) – הרי לך שנתרפאו.⁴

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ט – מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא

וכל העם רואים את הקולות – רואין הנראה ושומעין הנשמע, דברי רבי ישמעאל.⁵ רבי עקיבא אומר: רואין ושומעין הנראה, רואין דבר של אש יוצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות, שנאמר: "קול ה' חוצב להבות אש" (תהלים כט ז).⁶

וכל העם רואין את הקולות – קול קולי קולות, ולפיד – לפידי לפידים; וכמה קולות היו וכמה לפידים היו? אלא שהיו משמיעים את האדם לפי כוחו, שנאמר: "קול ה' בכח" (שם שם ד).⁷

פרקי דרבי אליעזר פרק מ – רואים את האור שבקול

ר' יהודה אומר: אדם מדבר עם חברו מתרגש קולו, אבל אינו רואה מאורו. וישראל שמעו קולו של הקב"ה בהר סיני וראו את הקול יוצא מפי הגבורה כברקים וכרעמים, שנאמר: "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד".⁸

מסכת ברכות פרק ט משנה ב – ברכת הברק והרעם

על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.⁹

מדרש שמואל (בובר) פרשה ט סימן ד – עשה שאינו נראה, נראה

בר קפרא אמר: עשה הקב"ה את שאינו נראה – נראה, ואת שאינו שומע – שומע, ואת שאינו מדבר – מדבר. את שאינו – נראה, מנין? "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים" (שמות כ טו). את שאינו שומע – שומע, מנין? "הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי ה' " (יהושע כד כז). ואת שאינו מדבר – מדבר, מנין? "ויפתח ה' את פי האתון" (במדבר כב כח).¹⁰

כתר יונתן שמות כ טו – התהפכות הקול לשמע¹¹

וכל העם רואים את הקולות איך היו מִתהפכים בשמיעתם [באוזניהם] של כל אחד ואחד ואיך היו יוצאים מִן תוך הבעירה [האש].¹²

אבן עזרא שמות כ טו – כל החושים מתחברים

וכל העם רואים את הקולות וכבר פירשתי טעם רואים את הקולות, כי כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד.¹³

שמות רבה ה ט פרשת שמות – היכן הקב"ה?¹⁴

"ירעם אל בקולו נפלאות" (איוב לז) … כשנתן הקב"ה את התורה בסיני הראה בקולו לישראל פלאי פלאים. כיצד? היה הקב"ה מדבר והקול יוצא ומחזיר בכל העולם. ישראל שומעין את הקול בא עליהם מן הדרום והיו רצים לדרום לקבל את הקול. ומדרום נהפך להם לצפון והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להן מן השמים, והיו תולין עיניהן והיה נהפך בארץ … והיו ישראל אומרים זה לזה: "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח), והיו ישראל אומרים מהיכן הקב"ה בא: מן המזרח או מן הדרום שנאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" … ואומר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ) – הקול אין כתיב, כאן אלא "הקולות".¹⁵

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה א – מי הם הרואים את הקולות

"ויחנו במדבר". נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל. יכול נתנה בלילה? תלמוד לומר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר" (שמות יט טז); יכול נתנה בשתיקה? תלמוד לומר: "ויהי קולות וברקים" (שמות יט טז); יכול לא היו שומעין את הקולות? תלמוד לומר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ טו). ואומר: "קול ה' בהדר" (תהלים כט ד). אמר בלעם הרשע לכל העומדים עליו: "ה' עוז לעמו יתן" (שם שם יא), ופתחו כולם ואמרו: "ה' יברך את עמו ישראל בשלום".¹⁶

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ה ויהי ביום כלות משה – הפומבי שנכשל והתיקון במשכן

"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז א) – מה כתב למעלה מן העניין? ברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך וכו' " (במדבר ו כד). אמר רבי יהושע דסיכנין: לְמָה הדבר דומה? למלך שקידש את בתו ועשה לה קידושין גדולים ושלטה בהם עין רעה. עבר המלך להשיא את בתו,¹⁷ מה עשה? נתן לה קמיע, אמר לה: יהי הקמיע הזה עלייך כדי שלא ישלוט בך עין רעה עוד. כך כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל בסיני עשה להם פומבה גדולה,¹⁸ כמה שכתב: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ טו). ולא היו אלא קידושין, כמה שנאמר: "לך אל העם וקדשתם" (שמות יט י), ושלטה בהם עין הרעה ונשתברו הלוחות, כמה שכתב: "וישבר אותם תחת ההר" (שם לב יט).¹⁹ לא עשה,²⁰ אלא כיון שבאו ועשו את המשכן, נתן להם הקב"ה את הברכות תחילה כדי שלא תשלוט בהם עין רעה. לפיכך כתב תחילה: "יברכך ה' וישמרך" ואחר כך: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן".²¹

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה החודש הזה – לעתיד לבוא

ר' נחמן ור' לעזר בר' יוסה ור' אחא. חד אמר: אמר הקב"ה לישראל: בניי, חידוש גאולה יש לכם לעתיד לבוא. וחרנה²² אמר: חידוש שהוא לעתיד לבוא יש לכם כאן. מה לעתיד לבוא: "אז תפקחנה עיני עורים" (ישעיה לה ה), אף הכא: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ טו). מה לעתיד לבא: "אזני חרשים תפתחנה" (ישעיה לה ה), אף הכא: "ויאמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע" (שמות כד ז). מה לעתיד לבוא: "אז ידלג כאיל פסח" (ישעיה לה ו), אף הכא: "ויוצא משה את העם לקראת האלהים וכו' " (שמות יט יז). מה לעתיד לבא: "ותרון לשון אלם" (ישעיה שם), אף הכא: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו" (שמות יט ח).²³

מסכת ברכות דף ו עמוד ב – קולות של שמחת חתן וכלה

ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר בחמישה קולות, שנאמר: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות" (ירמיהו לג יא). ואם מְשָׂמְחוֹ מה שכרו? – אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמישה קולות, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול" (שמות יט טז-יט).²⁴ איני? והא כתיב: "וכל העם רואים את הקולות"! – אותן קולות דקודם מתן תורה הוו.²⁵

ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמג – תפילת שבע

טוב להודות לה',²⁶ במזמור אתה מוצא שבע אזכרות: טוב להודות לה', כי שמחתני ה', מה גדלו מעשיך ה' וגו',²⁷ מכאן סמכו שבע ברכות שמתפללין בשבת. דבר אחר: כנגד שבעה קולות שכתוב במזמור קול ה' על המים.²⁸ דבר אחר: כנגד שבעה קולות שבמתן תורה, שנאמר: ויהי קול השופר, ויהי קולות וברקים, וקול שופר, והאלהים יעננו בקול, וכל העם רואים את הקולות, ואת קול השופר, ויענו כל העם קול אחד, וכן דוד אומר: "שבע ביום הללתיך".²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אזכור "לפי כוחו" הפרשנות על "מיעוט שיחה" כחאת מהמידות בהן התורה נקנית. יכין ובועז על המשנה באבות, פרק ה משמונה פרקים לרמב"ם, דברים בשם הגר"א.