וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ: (שמות טו כו).1
וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ: (שמות כג כה).2
וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ: (דברים ז טו).3
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויסע פרשה א
"ויאמר אם שמוע תשמע" – מכאן אמרו: שמע אדם מצוה אחת, משמיעין לו מצות הרבה, שנאמר: "אם שמוע תשמע", שכח אדם מצוה אחת, משכחין לו מצות הרבה, שנאמר: "והיה אם שכוח תשכח" (דברים ח יט).4 "לקול ה' אלהיך" – אלו עשרת הדברות שנתנו מפה לפה בעשרה קולות.5 "והישר בעיניו תעשה" – אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם.6 "והאזנת למצותיו" – אלו גזרות: "ושמרת כל חוקיו" – אלו הלכות: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", הא אם אשים: "כי אני ה' רופאך" – דברי ר' יהושע.7
ר' אלעזר המודעי אומר: "אם שמוע" – יכול רשות? תלמוד לומר: "תשמע" – חובה ולא רשות,8 "תשמע" – זה הכלל שהתורה כלולה בו.9 "לקול ה' אלהיך" – מלמד שכל מי ששומע מפי גבורה, מעלין עליו כאילו עומד ומשמש לפני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים.10 "והישר בעיניו תעשה" – זה משא ומתן. מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו, מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה.11 "והאזנת למצותיו" – אלו הלכות. "ושמרת כל חוקיו" – אלו עריות.12 כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' – ומה תלמוד לומר: כי אני ה' רופאך? אמר לו הקב"ה למשה: אמור להם לישראל: דברי תורה שנתתי לכם רפואה הם לכם, חיים הם לכם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא" (משלי ד כב). ואומר: "רפאות תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך" (משלי ג ח).13 ר' יצחק אומר: הא אם אין בהם מחלה, מפני מה הם צריכין רפואה? אלא: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך" בעולם הזה, ואם אשים – כי אני ה' רופאך בעולם הבא.14
מסכת ברכות דף ה עמוד א
אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר: "ובני רשף יגביהו עוּף" (איוב ה ז); ואין עוף אלא תורה … ואין רשף אלא יסורין … אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר: "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך"! אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק – הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר: "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" (תהלים לט ג), ואין טוב אלא תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".15
גמרא סנהדרין קא א
… אמר ליה רבי אבא לרבה בר מרי: כתיב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" – וכי מאחר שלא שָׂם – רפואה למה?16 אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: מקרא זה מעצמו נדרש, שנאמר: "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך". אם תשמע – לא אשים, ואם לא תשמע – אשים. אף על פי כן: "כי אני ה' רופאך".17
ספרי במדבר פרשת פינחס פיסקא קלו
"ונשב בגיא מול בית פעור" … רבי יהודה בן בבא אומר: משלושה מקומות שבאו ישראל לידי עבירה חמורה ואמר להם המקום: עשו תשובה ואני מקבל.18 כיוצא בו אתה אומר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל" (שמות יז ז). מהו אומר? "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה" (שמות טו כו).19
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פרשה ה
הקב"ה רופא הוא לכל באי העולם שנאמר: "כי אני ה' רופאך". ואומר: "רפאני ה' וארפא הושיעני ואושע" (ירמיהו יז יד). ואומר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" (ירמיה ג כב). בוא וראה רפואתו של הקב"ה אינה כרפואת בשר ודם. רפואת בשר ודם במה שהוא מכה אינו מרפא, אלא מכה באזמל ומרפא ברטייה. אבל הקב"ה … במה שהוא מכה הוא מרפא. וכשהכה את איוב לא הכהו אלא בסערה, שנאמר: "אשר בסערה ישופני והרבה פצעי חנם" (איוב ט יז), כשרפאהו לא רפאהו אלא בסערה, שנאמר: "ויען ה' את איוב מן הסערה" (שם לח א) וכו'.20
מסכת סנהדרין פרק י משנה א – חשש מלחש
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" (ישעיה ס'). ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס. רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה ואומר: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (שמות טו כו). אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו.21
רש"י שמות טו כו – בין מדרש לפשט
לא אשים עליך – ואם אשים הרי היא כלא הושמה – כי אני ה' רופאך, זהו מדרשו.22 ולפי פשוטו: כי אני ה' רופאך ומלמדך תורה ומצות למען תנצל מהם. כרופא הזה האומר לאדם: אל תאכל דבר זה פן יביאך לידי חולי זה. וכן הוא אומר: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג ח).23
רמב"ן שמות טו כו – לא הבטחה אלא אזהרה
ואין פשוטו של מקרא שיהיה "רופאך" תואר, ואין דרך שיבטיח האדון את עבדיו אם תעשה כל רצוני וחפצי לא אמית אותך בתחלואים רעים. ולא כן כל ההבטחות שבתורה.24 אבל זו אזהרה, שיזהירם שלא יהיו במורדיו כמצרים, כי בשמעם קולו ינצלו מכל אותה המחלה, כי כל המחלה ההיא ראויה לבוא על כל עוברי רצונו כאשר באה על המצרים שלא שמעו אליו. וזו כדרך שאמר שישים בך את כל מדוה מצרים אשר יגורת מפניהם ודבקו בך (דברים כח ס).25
ואמר כי אני ה' רופאך, הבטחה, שאסיר מקרבך מחלה באה כדרך כל הארץ כאשר רפאתי המים … כי אם נשמע לקול אלהינו לשמור מצות ה' וחוקיו יהיה השם הנכבד רופאנו.26
ויקרא רבה טז ח – רפואה מונעת ואחריות אישית
"וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע" (ויקרא יד ג) – אמר ר' אחא: מאדם הוא שלא יבואו חולאים עליו … שאמר ר' אחא: "והסיר ה' ממך כל חולי" (דברים ז טו)27 – ממך הוא שלא יבואו חולאים עליך.28
במדבר רבה פרשת נשא פרשה ז סימן א
בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו כל רובם בעלי מומים, למה? מפני שהיו יגעים בטיט ובלבנים ועולים לראש הבנין; ומי שהוא בונה, על ידי שהיו עולין לראשי הדמוסין, או האבן נופלת וקוטעת ידו או הקורה, או הטיט נכנס בעיניו והוא נסמא, והיו בעלי מומים. כיון שבאו למדבר סיני אמר האלהים: כך הוא כבודה של תורה, שאתן אותה לדור בעלי מומים? ואם אמתין עד שיעמדו בניהם, הרי אני משהה במתן תורה. מה עשה האלהים? אמר למלאכים שירדו אצל ישראל וירפאו אותן. ותדע לך שכן, א"ר יהודה א"ר סימון: מנין שלא היה בהן חגרים? שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט) – ואין נצב אלא על רגליו. מנין שלא היה בהן גידמין? שנאמר: "כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות יט ח). ומנין שלא היה בהן חרשים? שנאמר: "ונשמע" (שמות כד). ומנין שלא היה בהן סומים? שנאמר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ). ומנין שלא היה בהן אילמים? שנאמר (שם) ויענו כל העם. נמצאתָ אומר: שהרי נתרפאו כולן.
ואם אין אתה למד מכאן יש לך ללמוד ממקום אחר, שנאמר: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" – הרי לך שנתרפאו כולם.29
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ויש עוד לעיין בפירושו של אבן עזרא כאן שמקשר את המים במרה למכת הדם, וכמו כן יש להעמיק בקשר של המשולש: "אני ה' רופאך" עם "רפוא ירפא" ועם "אל נא רפא נא לה".