פרשות השבוע

מים ראשונים: "ראובן בכורי אתה", כך נפתחת ברכת יעקב לשנים עשר בניו, בתחילת פרק מט של ספר בראשית, (לאחר שאת "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" כבר ברך יעקב בפרק הקודם). והברכה מסתיימת, בפסוק המסכם לאחר ברכת בנימין: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם". וכבר זכינו לדרוש בברכת שמעון ולוי אחים, ברכת אשר וכן בברכת יששכר חמור גרם. והנה הגיע תורו של ראובן הבכור. וה' הטוב יסייענו להשלים ברכת כל שבטי ישראל, איש איש כברכתו ואיש איש כמדרשו ופרשניו.

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: (בראשית מט ג).¹

בראשית רבה צח ב פרשת ויחי – גילוי וכיסוי הקץ

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" … רבותינו אומרים: בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. רבי יהודה בשם ר' אלעזר בר אבינא: שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם, ואלו הם: יעקב ודניאל.² דניאל: "ואתה דניאל סתום את הדברים וחתום עד עת קץ" (דניאל יב ד). יעקב: "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים: ראובן בכורי אתה" – מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו.³

בראשית רבה צח ד פרשת ויחי – לשבח או לגנאי?

"ראובן בכורי אתה" – רבי היה אומר בו דבר לשבח ור' יונתן היה אומר בו דבר לגנאי. רבי היה אומר בו דבר לשבח: אתה בכור ועשו בכור. "וילך עשו השדה לצוד ציד" (בראשית כז ה), אם מצא – מוטב, ואם לאו – להביא מן הגזילות ומן החמסים. ואתה: "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" (בראשית ל יד).⁴  "כוחי וראשית אוני" – אלו זקיפי המלחמה, "יתר שאת ויתר עז" – "ופני אריה פניהם" (דברי הימים א יב ט).⁵

ור' יונתן היה אומר בו דבר לגנאי: "ראובן בכורי אתה" – אתה בכור ואני בכור. אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי, ואתה: "וילך וישכב את בלהה" (בראשית לה כב)! "כוחי וראשית אוני" – תחילת חֵילִי ותחילת צערי.⁶ "יתר שאת ויתר עז" – הבכורה היתה שלך והכהונה היתה שלך והמלכות היתה שלך; ועכשיו שחטאת, ניתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי והמלכות ליהודה. א"ר אחא: לא שלך היתה הבכורה, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל: כל החרישות שחרשתי באמך, לא ברחל הייתי ראוי לחרשן? עכשיו חזרה הבכורה לבעליה.⁷

"פחז כמים אל תותר" … רבי אליעזר אמר: פ'חזת ח'טאת ז'נית, רבי יהושע אמר: פ'רקת עול, ח'ללת יצועי, ז'ע יצרך עליך … אמרו: עד עכשיו אנו צריכין למודעי, בא ר' אליעזר המודעי ופירש ז'עת ח'רדת פ'רח חטא מעל ראשך.⁸ א"ר פנחס: עשית כפוחזים שנשתברו שוקיהן במים. "כמים", רבנן אמרי: אתה חטאת במים, יבא מָשׁוּי ממים ויקרבך: "יחי ראובן ואל ימות".⁹ "כמים" – מה מים ניתרים ממקום למקום כך הותרה לך.¹⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויחי סימן יא – עוד שבח וגנאי

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו". ר' פנחס הכהן בר חמא ור' יהודה הלוי בר שלום אמרו: מהו היאספו? היטהרו … דבר אחר: היאספו – היעשו אסופות אסופות … כיון שנכנסו התחיל מקנתרן. "ראובן בכורי אתה" (בראשית מט ג). חד אמר לפגם וחד אמר לשבח. לפגם, אמר לו: ראובן בכורי אתה, אתה בכור ואני בכור, אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום: שמונים וארבע שנה לא ראה יעקב קרי, אני בכור ואתה בכור. "כחי וראשית אוני יתר שאת" – שלך היתה ראויה כהונה גדולה, ואין שאת אלא כהונה גדולה, שנאמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט כב). "ויתר עז" – שלך היתה המלוכה ראויה, ואין עז אלא מלכות, שנאמר: "ויתן עוז למלכו" (שמואל א ב י). וחד אמר לשבח. ראובן בכורי אתה, נאה אתה לבכורה. אע"פ שחיללת, בקנאתו של אמו קינא. למה? כל ימים שהיתה רחל קיימת היתה מיטתו של יעקב אצלה. משמתה, נטל יעקב מיטתו ונתנה אצל בלהה. מה עשה ראובן? נטל קנאתו של אמו, עשה עצמו כאילו ישן באותה מיטה, כדי שיטול יעקב מיטתו אצל לאה. לפיכך הוא מקלסו ראובן בכורי אתה, כחי וראשית אוני, אתה הייתה טיפה ראשונה שיצתה ממני.¹¹

אונקלוס בראשית פרק מט פסוק ג – בכורה, כהונה ומלכות

ראובן בוכרי את חילי וריש תוקפי לך הוה חזי למסב תלתא חולקין בכירותא כהונתא ומלכותא.¹²

רשב"ם בראשית פרק מט פסוק ג – להפסד אם לא לגנאי

"כוחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז" – דיבור אחד הוא. דרך המקראות לכפול את דבריהם. כוחי – חילי, ממוני, וגם אוני – ממוני הוא, כדכתיב: "אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי" (הושע ב ט), "וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ" (איוב כ י). כלומר בכורי אתה, ומתוך כך, חילי וראשית ממוני יתר על אחיך היה לך לשאת ויתר עז היה לך למלוך על אחיך. אבל פחיזה ובהלה היה לך כמים הנשפכין, לכן: אל תותר – לא הבכורה ולא המלכות, "כי עלית משכבי אביך". וכן כתוב בדברי הימים: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתייחש לבכורה כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף" (דברי הימים א ה א-ב).¹³

דברי הימים א פרק ה פסוקים א-ג – בכור או לא בכור?

וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה: כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף: ס בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי:¹⁴

כלי יקר בראשית פרק לז – כתונת הפסים מסמלת את העברת הבכורה מראובן ליוסף

"ועשה לו כתונת פסים". נראין הדברים אחר שכבר בלבל ראובן יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה, ועכשיו מסרה ליוסף. ועל שם זה עשה לו כתונת פסים, לפי שהעבודה בבכורות והיה הבכור כהן לאל עליון. על כן עשה לכבוד ולתפארת. כתונת זה דומה לבגדי כהונה שהיה בהם כתונת תשבץ, ואולי שעל זה נאמר: כי בן זקונים הוא לו, כאילו היה הוא הזקן והבכור שבכל בניו. לכך נאמר לו, כי באמת לא היה הזקן שבכולם, ויורה על זה הכפל שאמרו: "המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו", כי הבכור נוטל פי שנים בכל אשר ימצא ואך לו המלוכה, כמו שנאמר (בראשית מט ג) ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עוז היינו מלכות.¹⁵

ספרי דברים פיסקא ב – שמא יתחבר עם עשו

"ראובן בכורי אתה", וכי אין אנו יודעים שראובן בכור? אלא מלמד שאמר לו: ראובן בני, אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי.¹⁶

בראשית רבתי פרשת וישלח עמוד 158 – לא יוכל לבכר את בן האהובה

"כי תהיין לאיש" (דברים כא טו) – זה יעקב, שנאמר: "איש תם" (כה כז). "שתי נשים" – רחל ולאה. "האחת אהובה" – זו רחל. "והאחת שנואה" – זו לאה. "וילדו לו בנים" – שתיהן ילדו לו. ומה שהעמידה לאה העמידה רחל, לאה נביאים, רחל נביאים, לאה שופטים ורחל שופטים. "והיה הבן הבכור לשניאה" – זה ראובן. "והיה ביום הנחילו את בניו" (שם טז) – בשעה שעמד להיפטר מן העולם: "ויקרא יעקב אל בניו" (מט א). "את אשר יהיה לו" – אלו ברכות. "לא יוכל לבכר את בן האהובה" – זה יוסף שלא קראו בכור. "על פני בן השנואה הבכור" – זה ראובן. "כי את הבכור בן השנואה יכיר" (דברים שם יז) – זה ראובן שהכירו והודיעו לכל שהוא בכור: "ראובן בכורי אתה" (מט ג) … "כי הוא ראשית אונו" – זה ראובן: "כוחי וראשית אוני" (מט ג). "לו משפט הבכורה" – שאין מיחסין בכל מקום לבכורה אלא לראובן. תדע לך שכן הוא שאף בשעת הקלקלה ייחסו לבכור, הדא הוא דכתיב: "בני לאה בכור יעקב ראובן" (בראשית לה כג).¹⁷

תולדות יצחק בראשית פרק מט – ראובן מציל את יוסף

ויש ספק בזה שאמר בסוף: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם", ואם יפורשו אלו הפסוקים דראובן שמעון לוי כפשוטן, יקשה שלא בירך לאלו הג', ויותר נוטים לקללה מלברכה.¹⁸ ולזה צריך שנפרש אותם בדרך ברכה, אמר: "ראובן בכורי אתה", לא אמר בכורי היית. לומר, שאף על פי שחטא עדין אתה בכורי, שגם בשעת החטא מנאו ראשון, שנאמר" "וישכב את בלהה פלגש אביו ויהיו בני יעקב שני עשר", ואמר בסמוך "בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי". ולזה אמר: עדין בכורי אתה להתחלת המספר, ויש לך יתרון סבלנות כמו שאמרו בגמרא [עי' ברכות ז ב], וישמע ראובן ויצילהו מידם. אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי,¹⁹ דאילו בן חמי אף על גב דמדעתיה זבניה לבכרותא: "וישטום עשו את יעקב", ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכרותא מיניה דכתיב: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף", כתיב: "וישמע ראובן ויצילהו מידם".²⁰

שמות רבה פרשה לח סימן ט – ראובן עם שלושת האבות

כיצד היו כתובים [נתונים]? … על אודם היה כתוב: אברהם יצחק ויעקב וראובן.²¹

שבת שלום, חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: בהערת שוליים 17, על דברי מדרש בראשית רבתי וישלח, הארכנו לדון בפרשה האשה האהובה והשנואה. וכבר זכינו להקדיש לנושא זה גיליון מיוחד בשם אהובה ושנואה בפרשת כי תצא.