פרשות השבוע

וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד: (שמות כח כט).¹

שמות רבה פרשה לח סימן ט – שמות השבטים על האבנים

"וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד: וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם: וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה: וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם: וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט" (שמות כח טו-כא).²

כיצד היו כתובים [נתונים]?

"טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד" – על אודם היה כתוב: אברהם יצחק ויעקב וראובן. על פטדה היה כתוב: שמעון. על ברקת היה כתוב: לוי. "וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם" – על נופך היה כתוב: יהודה. על ספיר היה כתוב: יששכר. על יהלום היה כתוב: זבולון. "וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה" – על לשם היה כתוב: דן. על שבו היה כתוב: נפתלי. על אחלמה היה כתוב: גד. "וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה" – על תרשיש היה כתוב: אשר. על שוהם היה כתוב: יהוסף.³ על ישפה היה כתוב: בנימין שבטי ישורון.⁴

מדרש אגדה (בובר) שמות פרק כח

"ששה משמותם על האבן ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" – ת"ר: שתי אבנים היו לכהן גדול על כתפיו, אחת מכאן, ואחת מכאן. ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם, ששה על אבן זו, וששה על אבן זו. והשנית אמר כתולדותם, הראשונה לא היו כתולדותם, מפני שיהודה מוקדם לצבא. וחמשים אותיות היו שם, עשרים וחמשה על אבן זו, ועשרים וחמשה על אבן זו, וכן צורתם: יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי. גד ואשר יששכר זבולן יוסף בנימין. ובחושן היו בו שנים עשר שבטים ושנים עשר אבנים.⁵

ספרא אחרי מות פרשה א ד"ה פרק א

מתוך שנאמר בחשן "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבואו אל הקודש לזכרון לפני ה' תמיד" – יכול יכנס בו לפניי ולפנים? תלמוד לומר "בד" ולא בחושן. מתוך שנאמר באפוד "ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" – יכול יכנס בו לפניי ולפנים? תלמוד לומר "בד" ולא באפוד.⁶

שמות רבה פרשה לח סימן ח

דבר אחר: "וזה הדבר, אשר תעשה להם" (שמות כט, א) – באיזו זכות היה אהרן נכנס לבית קדשי הקדשים? אמר ר' חנינא בנו של רבי ישמעאל; זכות המילה היתה נכנסת עמו, שנאמר: "בזאת יבא אהרן" (ויקרא טז, ג) "זאת" – זו מילה, כמו שאתה אומר: "זאת בריתי אשר תשמרו… המול לכם כל זכר" (בראשית יז, י), וכן הוא אומר: "בריתי היתה אתו החיים והשלום" (מלאכי ב, ה). ר' יצחק אומר: זכות השבטים היתה נכנסת עמו, שנאמר: "וזה הדבר אשר תעשה להם" (שמות כט, א) – מִנְיַן "זה", י"ב. ואלו הן י"ב אבנים טובות, שהיו נתונות על לבו של אהרן ועליהם שמות השבטים, וכסדר הזה היו נתונות: ראובן – שַׁרְדָנְגִִין, שמעון – טוֹמְפּוֹזִין, לוי – דִיָקְִנְתִּין, יהודה – כָּרְכֵדִינִין, יששכר – סַנְפִּירִינוֹן, זבולון – אִזְמָרַגְדִּין, דן – בֵּירוֹלִין, נפתלי – אָכָאטֵיס, גד –  אָמֵטִיסְטוֹן, אשר – כְרוֹמְטָלָסִין, יוסף – פָּרָאלֶוְקִין, בנימין – מָרְגָלִיטוֹס.⁷ מה טעם? שיהא הקב"ה מסתכל בהן ובבגדי כהן בכניסתו ביום הכיפורים ונזכר לזכות השבטים. ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי אמר: משל לבן מלכים, שהיה פדגוגו נכנס אצל המלך ללמד סניגוריא על בנו, והיה מתירא מן העומדים עליו, שמא יפגעו בו. מה עשה המלך? הלבישו פורפירא שלו, שיהו רואים אותו ומתיראים ממנו. כך אהרן היה נכנס בכל שנה לבית קדש הקדשים, ואילולי זכיות הרבה, שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו, לא היה יכול להיכנס. למה? שהיו מלאכי השרת שם. מה עשה לו הקב"ה? נתן לו מדמות לבושי הקודש, שנאמר: "ולבני אהרן תעשה כתנות, ועשית להם אבנטים, ומגבעות תעשה להם… ועשה להם מכנסי בד" (שמות כח, מ – מב), כשם שכתוב: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה" (ישעיה נט, יז).⁸

מדרש שמואל (בובר) פרשה כג סעיף ג

רבי יהודה אומר: אמר לו הקב"ה למשה: משה, לך מנה לי כהן גדול. אמר לו: מאיזה שבט? אמר לו: משבטו של לוי. באותה שעה שמח משה ואמר: כך שבטי חביב. אמר לו: חייך שאהרן אחיך הוא, שנאמר: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך" (שמות כ"ח א').⁹ אמר לו: במה אני מושחו? אמר לו: משמן המשחה, שנאמר: "ולקחת את שמן המשחה" (שם כט ז) – אבל עבודתו אינה עבודה וחייב מיתה, אילולי שמותן של שבטים שהן חקוקין על לבו, דכתיב: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל" (שם כח כט).¹⁰ אמר הקב"ה: חביב עלי שמותן של שבטים משבטו של לוי ומכהן גדול שנמשח בשמן המשחה. א"ר ביבי בשם רבי ראובן: אם היו חסרין אות אחת לא היו מכפרין. תני רבי הושעיה: אפילו נקודה אחת. תני רבי שמעון בן יוחי: שלשה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהם. כתר מלכות זכה דוד ונטלו. כתר כהונה זכה אהרן ונטלו. כתר תורה מונח לתוכחת לכל באי העולם, לאמר: שאילו היו כתר כהונה וכתר מלכות קיימין הייתי זוכה בהן ונוטלן, והרי כתר תורה מונח כל מי שיזכה בו מעלין עליו כאלו זוכה בכולן, וכל מי שלא זכה בתורה לא זכה באחד מהן. רבי אבין בשם רבי שמעון בן יוחי אמר: מצינו שהלך הקב"ה מהלך חמשה מאות שנה בשביל ליטול לו שם טוב, דכתיב: "אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם לשום לו שם" (שמואל ב ז כג).¹¹

מדרש הגדול פרשת תצוה כח ז

וכך היו כתובין: ראובן לוי יששכר נפתלי גד יהוסף על כתף הימנית. שמעון יהודה זבולון דן אשר בנימין על כתף השמאלית. וכל כך למה? כדי שתעמוד לו זכותן שלשבטים בכניסתו וביציאתו. בכניסתו אלו שמות שבחושן שנתון על לבו שלא יכוה מזיו השכינה. וביציאתו אלו שמות שבאפוד שנתון בין שתי כתפיו כדי שלא יכוה מזיו השכינה.¹²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נגענו בקצה המזלג על כך שבאבני החושן והאפוד לא נזכרו אפרים ומנשה (ובעקבות זה גם בדגלים יש בעיה, ראה שוב במדבר רבה ב ז שהבאנו בהערה 4) ויוסף חזר למעמדו הראשוני כאחד משנים עשר השבטים. ראה זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רכט עמוד ב שקושר את אבני החושן לאבן ששם יעקב למראשותיו בצאתו לחרן: "תא חזי יעקב כד הוה אזיל לחרן מה כתיב (בראשית כח) ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, אלין תריסר אבנין קדישין וכלהו אתעבידו חד אבנא דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, וקרי להו אבן. מאי טעמא? בגין דכלהו תריסר אבנין אתכלילו באבנא חד קדישא עלאה דאיהי לעילא מנהון דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. ועל דא הכא כהנא רבא שוי לון על לביה לדכרא להון תדיר דכתיב (שמות כח) ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לפני יי' תמיד". משהו בעבודת בית המקדש חוזר למצב הבראשיתי של מקור האומה.