וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד: אִם־יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית־ה' בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל־אֲדֹנֵיהֶם אֶל־רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל־רְחַבְעָם מֶלֶךְ־יְהוּדָה: וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּשֶׂם אֶת־הָאֶחָד בְּבֵית־אֵל וְאֶת־הָאֶחָד נָתַן בְּדָן: (מלכים א יב כו-כט).1
בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן־יָרָבְעָם: וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ קוּמִי נָא … וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה הִנֵּה־שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא הוּא־דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ עַל־הָעָם הַזֶּה: … וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת־קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח וַיֹּאמֶר בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה: לְכִי אִמְרִי לְיָרָבְעָם כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: … וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ: … לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל־בֵּית יָרָבְעָם … הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי ה' דִּבֵּר: וְהִכָּה ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת … בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל: (מלכים א יד א-טז).2
וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה' בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים: (דברי הימים ב פרק יג פסוק ח).3
איכה רבה פרשה ב סימן ג – עד היכן עגל הזהב שעשו במדבר?
"וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ" (יחזקאל ט א)4 – עד היכן חטאו של עגל קיים? ר' ברכיה ואמרי לה ר' נחמיה בן אלעזר: עד עגליו של ירבעם בן נבט, הדא הוא דכתיב: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שומרון" (הושע ז א). אמר הקב"ה: באתי לרפאות ישראל מחטאו של עגל, ונגלה עון אפרים ורעות שומרון.5
תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק א הלכה ב – עלייתה של מלכות רומא
א"ר לוי יום: שנתחתן שלמה לפרעה נכה מלך מצרים, ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטוט ונעשה חורש גדול.6 וזה הוא כרך גדול שברומי. יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב, באו רומס ורומילס ובנו שני צריפים ברומי. יום שנסתלק בו אליהו הועמד מלך ברומי – "ומלך אין באדום נצב מלך" [מלכים א כב מח].7
בראשית רבה פד י פרשת וישב – יוסף צופה את עגלי ירבעם
"והנה קמה אלומתי וגם נצבה" … רבי לוי אמר: עתידין אתם לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם, ולאמר: "אלה אלהיך ישראל".8
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה בראשית אות קפד – יעקב צופה ונחרד
"וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה" (בראשית מח ח). וכי לא היה מכירם? והרי כתיב: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"! אלא צפה יעקב וראה ירבעם הרשע יוצא מזרעו של אפרים, ובידו שני עגלי זהב וצועק ואומר: אלה אלהיך ישראל, לפיכך אמר: מי אלה.9 א"ל יוסף: בני הם אשר נתן לי אלהים בזה – בכתובה ובקידושין. א"ל יעקב אבינו: יודע אני שבניך הם בקדושה ובטהרה, אלא על אלה שראיתי אני מתבהל. באותה שעה השליך יוסף עטרה שלו והתיר זיינו ונפל לפניו … אמר לו: החטא שעתידין בני לעשות אתה רואה, והשירה שעתידין לומר על הים אין אתה רואה! כיון ששמע יעקב כן, א"ל: "קחם נא אלי ואברכם".10
פירוש כלי יקר בראשית פרק מח פסוק ט – כולם בנים "בזה"
"בני הם אשר נתן לי אלהים בזה". נקט "בזה" לפי ששאלו: מי אלה, שאינן ראוין לברכה. כי אמר מבטן מי יצאו אלה, רצה לומר שיאמרו אלה אלהיך על העגל שעשה ירבעם! והשיב יוסף: בני הם, מכל מקום הם בני, ומצדי הם ראוין לברכה. ומה שיצאו מהם אחאב וירבעם, לפי שנתן לי אלהים אותם "בזה", פה במצרים ואמם מצרית בת פוטיפרע כהן און דהיינו כהן לעבודה זרה … דאם לא כן, למה ברך ה' את יצחק? והלא יצאו ממנו עשו ויעקב … אלא ודאי שאין הקב"ה חושש אל זרע המקולקל וברכו בעבור הזרע הקדוש הראוי לברכה. כך תברכם גם אתה שהרי מצדי ראויים הם לברכה כי "באשר הוא שם" – כולם זרע ברך ה'.11
מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן יג – אברהם צופה ועוצר "עד דן"
"וירדוף עד דן" (בראשית יד יד) – כיון שהגיע אותו צדיק לדן תשש כוחו. ראה שעתידין בני בניו לעבוד עבודת כוכבים ומזלות בדן, שנאמר: "וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן" (מלכים א יב) … היאך עד עכשיו לא עמד ירבעם שעשה את העגל והעמידו בדן. "ויכם וירדפם עד חובה" – חזרנו על כל המקומות ולא מצינו שום מקום ששמו חובה. ללמדך שדן נקרא "חובה" מראש, על העגל שעתידה לעמוד שם.12
בבלי סנהדרין דף קב עמוד א – ההשוואה עם העגל הראשון לחובה ולזכות
"ודי זהב" (דברים א א), אמרו דבי רבי ינאי: אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להן לישראל עד שיאמרו דיי, גרם להם לעשות להם אלהי זהב. משל: אין ארי דורס ונוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר.13 אמר רבי אושעיא: עד ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד, מכאן ואילך – משנים ושלשה עגלים. אמר רבי יצחק: אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם" (שמות לב ד). אמר רבי חנינא: לאחר עשרים וארבעה דורות נגבה פסוק זה, שנאמר: "קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחתו בידו" (יחזקאל ט א).14
שמות רבה מב ה פרשת כי תשא – בין מעשה מרכבה ועגלי הזהב
… כיון שראה משה כן, אמר: אין סליחה. ידע הקב"ה מה בלבו של משה וקרא אותו לפייסו. אמר: לא אמרתי לך עד שאתה בסנה מה שעתידין לעשות? שנאמר: "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי" (שמות ג ז) … אמר הקב"ה למשה: אתה רואה ראיה אחת, ואני רואה שתי רְאִיוֹת. רואה אתה אותם באים לסיני ומקבלים תורתי ואני רואה אותם שאחר שאבוא לסיני ליתן להם את התורה ואני חוזר בַּטֶּטְרָאמוּלִין שלי שהן מתבוננין בו ושומטים אחד מהם ומכעיסים אותי בו, שנאמר: "ופני שור מהשמאל לארבעתן" (יחזקאל א י), והם מכעיסים אותי בו שנאמר: "וימירו את כבודם בתבנית שור" (תהלים קו כ).15
תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק טז הלכה ג – גם מלכות יהודה איננה נקיה
כתיב: "ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ונגפהו ה' וימות" [דברי הימים ב יג כ]. אמר רבי שמואל: את סבור שהוא ירבעם אינה אלא אביה. ולמה ניגף? רבי יוחנן אמר: על שחישד את ירבעם ברבים. זהו שכתוב: "ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים" [שם ח].16 ריש לקיש אמר: על שביזה את אחיה השילוני … ורבנין אמרין: על ידי שבאת עבודה זרה לידו ולא ביערה. זהו שכתוב: "וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה" [שם יט], וכתיב: "וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן" [שם יב כט].17
מסכת בבא בתרא דף קכא עמוד א – הושע בן אלה מבטל את משמרות ירבעם
תנן התם:18 אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו … חמישה עשר באב מאי היא? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה19 … רב דימי בר יוסף אמר רב נחמן: יום שֶׁכָּלוּ בו מתי מדבר20 … עולא אמר: יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.21 רב מתנה אמר: יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה22 … רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה.23
הושע פרק ד פסוק טו – אם ישראל חטאו, למה גם יהודה חוטאת?
אִם־זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל־יֶאְשַׁם יְהוּדָה וְאַל־תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל־תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן וְאַל־תִּשָּׁבְעוּ חַי־ ה':
פירוש אבן עזרא על הפסוק: אם ישראל חטאו עם ירבעם שפחד שתבוא המלוכה לבית דוד על כן עשה שני עגלים בשני קצות ארץ ישראל, למה יאשם יהודה שהניח בית המקדש שהוא בחלקו וילך למקום רחוק לעכו"ם? והנביא מוכיחם: "אל יאשם יהודה ואל תבואו הגלגל ואל תעלו בית און", הוא בית אל בעבור העגל ששם שם ירבעם.24
תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק י הלכה ב – האמנם ירבעם גרוע כל כך?
מתניתין: שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלושה מלכים: אחאב, ירבעם, מנשה … 25
גמרא: וכולהם חידשו עבירות. וכי מה עשה ירבעם? על שעשה שני עגלי זהב. והלא כמה עגלים עשו ישראל! תני ר' שמעון בן יוחי: שלושה עשר עגלים עשו ישראל ואחד דימוסיא לכולן. ומה טעמא? "ויאמרו אלה אלהיך ישראל" [שמות לב ד] הרי לשנים עשר שבטים. "זה אלהיך" [נחמיה ט יח] – הרי דימוסיא אחת לכולן. וכי מה עשה אחאב? כתיב: "ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט" [מלכים א טז לא] – והלא קולותיו של אחאב הם כחומרותיו של ירבעם, ולמה נמנה ירבעם תחילה? שהוא התחיל בקלקלה תחילה.26 ….
דורשי רשומות אמרו: כולהם יש להם חלק לעולם הבא, מה טעמא? "לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי" [תהילים ס ט-י]. "לי גלעד" – זה אחאב מלך ישראל שנפל ברמות גלעד. "לי מנשה" – כשמועו. "אפרים מעוז ראשי" – זה ירבעם בן נבט אפרתי. "יהודה מחוקקי" – זה אחיתופל. "מואב סיר רחצי" – זה גיחזי. "על אדום אשליך נעלי" – זה דואג האדומי. אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון כל העולמים, מה נעבוד ודוד מלכא דישראל מיקל לון: "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" [שם נה כד]. אמר לון: עלי לעשותן ריעים אילו לאלו, "עלי פלשת אתרועע" [שם קח י], "עלי פלשת התרועעי" [שם ס י] – עלי לפלש להם מעשים טובים לעשותן ריעים אילו לאילו.27
בבלי מסכת סנהדרין דף קב עמוד א – על עסקי כבוד
"אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה" (מלכים א יג לג).28 מאי "אחר"? אמר רבי אבא: אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש: – בן ישי בראש – אי הכי לא בעינא.29
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: גלש הגיליון ועבר הזמן אך הנושא לא נשלם. התמקדנו במדרשים ולא הספקנו להביא את פרשני המקרא שבונים ע"ג המדרשים קומה שניה ועשירה של פרשנות ודברי הסבר מרתקים. ראה רש"י, מצודות, רד"ק, רלב"ג ופירוש דעת מקרא במלכים א סוף פרק יב.