פרשות השבוע

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: (דברים לג ה).¹

אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים: (דברים לג כו).²

וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ: (דברים לב טו).³

כֹּה־אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ: (ישעיהו מד ב).⁴

 

משנת רבי אליעזר פרשה ח עמוד 150 – שם שלישי ליעקב

… ולא עוד, אלא לאחר אסיפתו קראו הכתוב בשמות מחוברין. שהיה שמו יעקב וישראל, הוסיף לו לאחר אסיפתו ישורון, שר ומיושר, שנאמר: "אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו".⁵

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג – כינוי לעם לא ליחיד

שנים עשר אלו נקראו בְּחוּרִים,⁶ ואלו הן: אברהם נקרא בָּחוּר, מנין? "אשר בחרת באברם" (נחמיה ט ז). יעקב נקרא בחור, שנאמר: "יעקב אשר בחרתיך" (ישעיה מא ח).⁷ ישראל נקראו בחורים, שנאמר: "וישורון בחרתי בו" (שם מד ב).⁸

אבן עזרא דברים לב טו – מלשון ישַׁר

וישמן ישורון – ישראל. ויתכן להיות מגזרת ישר. והטעם: שָׁמֵן (שָׁמַן?) זה שהיה ישר. ויש אומרים שהוא מגזרת "אשורנו" (במדבר כג, ט). והראשון הוא הישר בעיני.⁹

רבי בחיי בן אשר דברים לב טו פרשת האזינו – פרשות סוף ספר דברים הן "דבקות" 

וישמן ישרון ויבעט. לא נקראו "ישרון" עד עתה שקראם משה רבינו ע"ה בשם הזה. ויתכן לפרש כי קראם כן לחסרונם כדי להוכיחם ולהכלימם, לפי שהשם הזה הוא שם המעלה והכבוד, ונגזר מן: "אשורנו" (במדבר כד יז), על שם הראיה שראו כבוד השכינה עין בעין במתן תורה … ולפיכך אחר שהזכיר מתן תורה שאמר: "יסובבנהו יבוננהו", הזכירן מיד בשם "ישורון". וכן למטה,¹⁰ אחר שהזכיר: "תורה צוה לנו" (דברים לג ד), הזכיר מיד: ויהי בישרון מלך. וגם בחתימת ברכתו אמר: "אין כאל ישרון" (דברים לג כו), כלומר ממה שראית בסיני יכולין אתם להעיד עליו שאין כמוהו. וכל זה מכלל דברי השירה הזאת שהם דברי ויכוח ומוסר שהיה מתוכח עמהם והודיע להם העתידות במה שהן עתידין לחטוא, ושימרו את פי ה' וישכחו חסדיו הרבים שעשה עמהם, ולכך קראן ביום ההוא שלשה פעמים בשם הנכבד הזה, כי הפרשיות דבקות.¹¹

שמות רבה פרשה לח סימן ט – על אבני החושן

כיצד היו כתובים [נתונים]?¹² על אודם היה כתוב: אברהם יצחק ויעקב וראובן. על פטדה היה כתוב: שמעון. על ברקת היה כתוב: לוי … על אחלמה היה כתוב: גד. על תרשיש היה כתוב: אשר. על שוהם היה כתוב: יהוסף. על יָשְׁפֵה היה כתוב: בנימין שבטי ישורון.¹³

ירושלמי תענית פרק ב הלכה ב (ברכות פרק ד הלכה ג) – בברכת נחם

רבי אחא בר יצחק בשם רבי חונה רובה דציפורין: יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. ומהו אומר? "רחם יי' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל ישראל עמך. ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה ההרוסה השוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים, ויבלעוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים. כי לישראל עמך נתתה באהבה לנחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה. כי באש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" [זכריה ב ט].¹⁴

מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב – בפסוקי מלכויות

מלכויות תלת הוא דהויין: "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" (במדבר כג כא), "ויהי בישורון מלך" (דברים לג ה), "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו יח).¹⁵

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים

כי אתה סולחן לישראל ומוחלן לשבטי ישורון ודברך אמת וקים לעד, ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה. ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים.¹⁶

תפילת נעילה, הושענא רבה – "קהל עדת ישורון"

רחם נא קהל עדת ישורון, סלח ומחל עוונם והושיענו אלוהי ישענו.¹⁷

רמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות – בתפילת שבע בשבת¹⁸

ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת, חמדת ימים אותו קראת.¹⁹

עזר מקודש אבן העזר סימן סב – בשבע ברכות

בנוסח דוי הסר וגם חרון וכו' אני אומר: נחני במעגלי צדק וכשרון שעה ברכת ישורון כבני אהרן.²⁰

ספרי דברים פיסקא שמג סימן ב – פתח וחתם משה ב"ישורון"

"ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו", מגיד הכתוב שכשפתח משה, לא פתח בצורכם של ישראל תחילה, עד שפתח בשבחו של מקום. משל ללוטייר²¹ שהיה עומד על הבמה ונשכר לאחד לדבר על ידיו, ולא פתח בצרכי אותו האיש תחילה, עד שפתח בשבחו של מלך: אשרי עולם ממלכו אשרי עולם מדיינו … ואחר כן פתח בצורכו של אותו האיש וחזר וחתם בשבחו של מלך. אף משה רבינו, לא פתח בצרכי ישראל, עד שפתח בשבחו של מקום, שנאמר: "ויאמר ה' מסיני בא" ואחר כך פתח בצורכם של ישראל: "ויהי בישורון מלך". חזר וחתם בשבחו של מקום: "אין כאל ישורון", ואף דוד המלך פתח בשבחו של מקום תחילה, שנאמר: "הללויה שירו לה' שיר חדש" (תהלים קמט א) ואחר כך פתח בשבחם של ישראל: "כי רוצה ה' בעמו" (תהלים קמט ד)  וחזר וחתם בשבחו של מקום: "הללו אל בקדשו" (תהלים קנ א). ואף שלמה בנו פתח בשבחו של מקום תחילה … ואף שמונה עשרה ברכות שתיקנו נביאים הראשונים שיהו ישראל מתפללים בכל יום, לא פתחו בצורכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום: "האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך" ואחר כך: "מתיר אסורים" ואחר כך: "רופא חולים" ואחר כך: "מודים אנחנו לך".²²

חג שמח

שישו ושמחו בשמחת תורה,

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים