פרשות השבוע

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ … וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם: וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ: (בראשית מז כט).¹

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה  וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם: (בראשית מח ז).²

בראשית רבה צו ה – למה לא להיקבר בארץ מצרים

"אל נא תקברני במצרים" – בשבילך ירדתי למצרים, בשבילך אמרתי "אמותה הפעם".³

דבר אחר: "אל נא תקברני במצרים", למה שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים ויהיו מרחשות בתוך גופי.⁴

דבר אחר: מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים? שלא יעשו אותו עבודת כוכבים. שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד.⁵

מדרש הגדול בראשית מח ז – יעקב מפחד שיוסף יתרשל

ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל. נתפחד יעקב שמא יתרשל יוסף מקבורתו בארץ ישראל שמא יאמר הרי אמי קבר אותה בדרך לפי כך צרך יעקב להזכיר מיתתה.⁶

רש"י בראשית מח ז – לאמך רחל לא עשיתי כך

ואני בבאי מפדן וגו' – ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה: … ואקברה שם – ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ.⁷

אבן עזרא בראשית מח ז – מבקש שיוסף יבין ולא יכעס

וטעם ואני בבואי מפדן – שמתה פתאום ולא יכולתי להוליכה לקוברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף, שלא ייחר לך שאבקש מאתך מה שלא עשיתי לכבוד אמך:⁸

רשב"ם בראשית מח ז – לא היה לי פנאי

ואני בבואי מפדן – … לכן קברתיה בדרך, כי לא היה פנאי לקוברה אצל לאה במערת המכפלה. ושלא יפשיעהו יוסף על אמו הוצרך לומר כן.⁹

אור החיים בראשית מח ז – הקשר לברכת הנכדים

"ואני בבואי מפדן" – כתוב זה אין לו קשר עם מה שלמעלה ממנו, גם אין ידוע כוונת הודעה זו … אפשר שנתכוון יעקב לרצות את יוסף על אשר סיבב מיתת אמו קודם זמנה ואמר כי טעם אשר החשיב ב' בניו כראובן ושמעון לצד כי מתה "עליו" רחל וקירב מיתתה.¹⁰

רמב"ן בראשית מח ז – לאה היא האישה הראשונה

ועל דרך הפשט גם כן אמר לו כן כמתנצל, שלא יחר ליוסף בראות חפצו בקבורת המערה על שלא קבר אמו שם, וכאשר קבר שם את לאה.¹¹ ולכך אמר לו כי מתה בארץ כנען ולא נקברה בחוצה לארץ כאשר תהיה קבורת מצרים ליעקב, ומתה בדרך בפתע פתאום ולא יכול לקברה שם.¹² כי איך יעזוב את בניו ואת מקנהו בדרך וילך מהרה עמה למערת המכפלה? ואיה הרופאים והרפואות לחנוט אותה? … ואף על פי שמערת המכפלה אינה רחוקה משם רק כחצי יום, היה יעקב כבד מאד במקנה הגדול ובני בית ולא יגיעו שם רק בימים רבים, וכן עשה בדרך ההוא ימים רבים עד בואו אל אביו.¹³

ואני סבור שהיו אלו דברי התנצלות, וגם יוסף יודע שמתה בדרך ונקברה בארץ, וכבוד עשה לה במותה. אבל הכוונה ליעקב שלא הוליך אותה למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות, כי יבוש מאבותיו,¹⁴ ולאה היא הנישאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה.¹⁵

שכל טוב (בובר) בראשית מח ז – עלי מותה ועלבונה של רחל

ואני בבואי מפדן. מה ענין זה אצל זה? אלא שצפה יעקב אבינו שדעתו של יוסף לשאול את אביו על רחל אמו. מפני מה לא העלה אותה לקוברה במערת המכפלה הואיל והיתה חביבה עליו ביותר. ועד שלא התחיל יוסף לשאלו, התחיל יעקב ואמר: "ואני בבואי מפדן". כלומר, ואני הייתי רוצה לומר לך על אמך, כי בבואי מפדן ארם "מתה עלי רחל" – עלי היתה עלבונה, לפי שאין האשה  מתה אלא לבעלה, ואין איש מת אלא לאשתו.¹⁶

בראשית רבה עא ב – אשת נעורים מול עיקרו של הבית

ר' חנין בשם ר' שמואל בר ר' יצחק אמר: כיון שראה אבינו יעקב מעשים שרימתה לאה באחותה, נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקב"ה בבנים, אמר: לאמם של אלו אני מגרש? ובסוף הוא מודה על הדבר, זהו שכתוב: "וישתחו ישראל על ראש המיטה" (בראשית מז לא) – מי היה ראש מיטתו של אבינו יעקב? לא לאה?¹⁷

"ורחל עקרה" – אמר ר' יצחק: רחל הייתה עיקרו של בית. שנה רבי שמעון בן יוחאי: לפי  שכל הדברים תלויים ברחל, לפיכך נקראו ישראל על שמה: "רחל מבכה על בניה" (ירמיה לא יד); ולא סוף  דבר לשמה, אלא לשם בנה: "אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף" (עמוס ה טו); ולא סוף דבר לשם בנה, אלא לשם בן בנה, שנאמר:  "הבן יקיר לי אפרים" (ירמיה לא יט).¹⁸

רש"י בראשית מח ז – על פי הדיבור קברתיה שם

ואני בבאי מפדן וגו' – ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך … ואקברה שם – ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד): "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו' ", והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו): "יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".¹⁹

שבת שלום, חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: יש מדרשים שתוקפים את הנושא מזווית אחרת לגמרי. העימות בין עשו ליעקב שלכאורה הסתיים בפרשת וישלח, נמשך על מערת המכפלה. ראו רמב"ן בפרשתנו מט לא ומדרש תנחומא כאן, מובאים בדברינו יעקב עשו ומערת המכפלה בפרשה זו. ראו גם פרידת יעקב ועשו – סגירת החשבון? רחל מתה בחיי יצחק ולכן לא יכול היה יעקב לקוברה במערת המכפלה לפני אביו (ואמו?). לאחר מות אביו פרץ הריב. בקבורת לאה תופס יעקב חזקה על מערת המכפלה.²⁰ הוא ממשיך בחיזוק החזקה בכך שהוא מטריח את יוסף לעלות לקבור אותו ולא להמתין עד שייגאלו ממצרים.