פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה: (שמות יד טז).

מסכת סוטה לז ע"א – לא להאריך בתפילה

באותה שעה היה משה מאריך בתפילה. אמר לו הקב"ה: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני? אמר לפניו: רבש"ע, ומה בידי לעשות? אמר לו: "דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים וגו' ".¹

שמות רבה פרשה כא ו – הים מסרב להיקרע

"ואתה הרם את מטך" – אמר משה לפני הקב"ה: אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה והכתיב: "אשר שמתי חול גבול לים" (ירמיה ה כב)! והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם!² אמר ר' אלעזר הקפר: אמר לו משה: לא כך אמרת שאין הים נעשית יבשה שנאמר: "אשר שמתי חול גבול לים" וכתיב: "ויסך בדלתים ים" (איוב לח ח). אמר לו הקב"ה: לא קראת!³ מתחילת התורה מה כתיב? "ויאמר אלהים יקוו המים" (בראשית א ט)⁴ – אני הוא שהתניתי עמו. כך התניתי מתחילה שאני קורעו, שנאמר: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" (שמות יד כז) – לתנאו שהתניתי עמו מתחילה. מיד שמע משה להקב"ה והלך לקרוע הים. וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קבל עליו להיקרע. אמר לו הים: מפניך אני נקרע? אני גדול ממך! שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בשישי.⁵ כיון ששמע משה כך, הלך ואמר להקב"ה: אין הים רוצה להיקרע. מה עשה הקב"ה? נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר: "מוליך לימין משה זרוע תפארתו, בוקע מים מפניהם" (ישעיה סג יב). מיד ראה הים להקב"ה וברח, שנאמר: "הים ראה וינוס" (תהלים קיד ג) – מה ראה? אלא שראה להקב"ה שנתן יד ימינו על משה ולא יכול לעכב, אלא ברח מיד. אמר לו משה: מפני מה אתה בורח? אמר לו הים: מפני אלהי יעקב – מפני יראתו של הקב"ה.⁶

מסכת אבות פרק ה משנה ו – סדרי בראשית

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.⁷

"מה שהיה כבר הוא" – אם יאמר לך אדם אפשר שהקב"ה עתיד לעשות ים יבשה, אמור לו: "כבר היה". לא כך עשה על ידי משה? שנאמר, "ובני ישראל הלכו ביבשה" וכתיב: "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו" וכתיב: "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" (קהלת רבה ג טו).⁸

שמות רבה כא ט – שלא יטעו אחרי המטה

אמר רבי סימון: משל לבעל הזמורה שהיה מהלך בחוץ והזמורה בידו.⁹ אמרו: אילולי שהזמורה בידו לא היה מתכבד. שמע המלך ואמר לו: הַעֲבֵר הזמורה ממך וצא לחוץ וכל מי שאינו שואל בשלומך אני נוטל את ראשו. כך אמרו המצריים: לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה, בו הכה היאור ובו הביא את כל המכות. כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם, אמר הקב"ה למשה: השלך את מטך, שלא יאמרו אילולי המטה לא היה יכול לקרוע את הים, שנאמר: "הרם את מטך".¹⁰

פירוש כלי יקר שמות יד טז – הקשר לחטא מי מריבה

ומכאן תבין באמת מה היה חטאו של משה במי מריבה. כי שם נאמר ממש היפך ממה שנאמר כאן. כי כאן נאמר: הרם את מטך, דהיינו, סלק את מטך ונטה את ידך וע"י זה באו לידי אמונה.¹¹ ושם נאמר וירם את ידו ויך במטהו, שסילק את ידו כי לא עשה הפעולה בידו כי אם במטהו. ועל כן החזיר דברים הראשונים, שאמרו שבכוח המטה פעל הכול, למקומם. ובזה גרם מיעוט האמונה, כמו שנאמר: "יען לא האמנתם בי".¹²

ילקוט שמעוני תהלים פרק קיד רמז תתעג – מלפני אדון חולי ארץ

בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: "ואתה הרם את מטך" וכתיב: "ויט משה את ידו", התחיל הים עומד כנגדו. אמר לו משה בשם הקב"ה ולא קבל עליו. הראהו המטה ולא קבל עליו. משלו משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו לו שתי גינות זו לפנים מזו. מכר את הפנימית. בא הלוקח ליכנס ולא הניחו השומר.¹³ אמר לו בשם המלך ולא קיבל עליו. הראה לו הטבעת ולא קבל עליו.¹⁴ עד שנִהַג המלך ובא. התחיל השומר לברוח. אמר לו: כל היום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קיבלת עליך ועכשיו מה אתה בורח? אמר לו: לא מפניך אני בורח אלא מפני המלך. כך משה בא ועמד על הים. אמר לו בשם הקב"ה ולא קיבל עליו. הראה לו המטה ולא קבל עליו. עד שנגלה הקב"ה בכבודו. כיון שנגלה, התחיל הים לברוח, שנאמר הים ראה וינוס. א"ל משה: כל היום הייתי אומר לך בשם הקב"ה ולא קבלת עליך ועכשיו "מה לך הים כי תנוס"? א"ל: לא מפניך משה אני בורח, ולא מפניך בן עמרם, אלא מלפני אדון חולי ארץ.¹⁵

פרקי דרבי אליעזר פרק מ – המטה הפלאי

רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: הַמַּטֶּה שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, וְאָדָם מְסָרוֹ לַחֲנוֹךְ, וַחֲנוֹךְ מְסָרוֹ לְנֹחַ, וְנֹחַ מְסָרוֹ לְשֵׁם, וְשֵׁם מְסָרוֹ לְאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם מְסָרוֹ לְיִצְחָק, וְיִצְחָק מְסָרוֹ לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הוֹרִידוֹ לְמִצְרַיִם וּמְסָרוֹ לְיוֹסֵף בְּנוֹ. וּכְשֶׁמֵּת יוֹסֵף נִשְׁלַל [נ"א: נלקח] כָּל בֵּיתוֹ וְנִתַּן בְּפַלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה. וְהָיָה יִתְרוֹ [נ"א: פרעה] אֶחָד מֵחַרְטֻּמֵי מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְאֶת הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר עָלָיו, וְחָמַד אוֹתָם בְּלִבּוֹ, וּלְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ וּנְטָעוֹ בְּתוֹךְ גַּן בֵּיתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ. וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה, וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לִקְרֹב אֵלָיו עוֹד. וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ נִכְנַס לְגַן בֵּיתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ, וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְקָרָא אֶת הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר עָלָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ וּלְקָחוֹ. וְרָאָה יִתְרוֹ אֶת מֹשֶׁה וְאָמַר זֶה עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לְפִיכָךְ נָתַן לוֹ אֶת צִפּוֹרָה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות ב, כא] וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וְגוֹ'.¹⁶

שבת שלום ושנה טובה¹⁷

מחלקי המים