פרשות השבוע

מים ראשונים: חטא המרגלים הוא קו פרשת מים מרכזית, לא רק בספר במדבר, אלא בסיפור תולדות בני ישראל בתורה כולה, מירידתם למצרים ועד הכניסה לארץ. ולא רק לשעתו, אלא לדורות בו התלכד חטא זה עם 'תשעה באב' של חורבן בית ראשון (שבעה באב) ובית שני. מי לא שלח יד בנושא זה? אף אנו בדברינו שלח לך אנשים, דיבת הארץ, בכיה לדורות ועוד, בפרשת שלח לך. נשוב לדון בנושא זה והפעם מנקודת מבט של הערים הגדולות והבצורות שמצאו המרגלים בארץ ישראל. ואולי בין השיטין נמצא גם איזו נקודת זכות למרגלים שכה הרבו לדון בגנותם.¹

 

וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: (במדבר יג כז-כח).²

 

ירושלמי סוטה פרק ט הלכה ו – שלושה מדווחים

כיוצא בדבר אתה אומר: "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" [במדבר יג כז] – עד כאן אמר יהושע. "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם" – עד כאן אמרו המרגלים. "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" – עד כאן אמר כלב. שלוש מקריות נאמרו בענין אחד: מה שאמר זה לא אמר זה, ומה שאמר זה לא אמר זה.³

רמב"ן במדבר פרק יג פסוק ב – המרגלים דברו אמת

… ועוד מה עשו המרגלים, כי משה אמר להם: "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב" (פסוק יח), ואמר להם בערים: "הבמחנים אם במבצרים" (פסוק יט), ועל כל פנים היו צריכין להשיבו על מה שצוה אותם. ומה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו: "אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות", וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?⁴

רמב"ן במדבר פרק יג פסוק כז – אבל הוסיפו את "אפס"

אבל רשעם במילת "אפס", שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם, שאי אפשר בשום ענין. כלשון: "הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ" (תהלים עז ט), "וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים" (ישעיה מה יד).⁵ והנה אמרו לו: הארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב, אבל אי אפשר לבוא אליהם כי עז העם והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם.⁶

אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם: (דברים א כח).⁷

 

מסכת חולין דף צ עמוד ב – לשון הבאי

תנן התם: תפוח היה באמצע המזבח, פעמים היה עליו כשלוש מאות כור. אמר רבא: גוזמא. השקו את התמיד בכוס של זהב, אמר רבא: גוזמא. אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הָוָאי,⁸ דברו נביאים לשון הָוָאי, דברו חכמים לשון הואי. דברו חכמים לשון הואי – הא דאמרן.⁹ דברה תורה לשון הואי – "ערים גדולות ובצורות בשמים", דברו נביאים לשון הואי – "ותבקע הארץ לקולם" (מלכים א א מ, בהכתרת שלמה).¹⁰

וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן: כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד: (דברים ג ד-ה).¹¹

וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ: (דברים ו י).¹²

 

אור החיים במדבר יג יט – ערים גדולות וטובות

ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה וגו'.¹³ פירוש כנגד פרט הנעשה באמצעות הזולת, שהם בנייני העיר והדירות והכלים. אם טובה היא בבנין מפואר אם רעה בבנייניה … וכנגד פרט זה תמצא שאמר הכתוב בפרשת ואתחנן (דברים ו') "והיה כי יביאך וגו' לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית" … כל עיקר השאלה אינו אלא על הארץ. אבל העם, פשוט הוא שהוא עם גדול ורם בני ענק נפילים ואין ספק בזה לרגל אותם.¹⁴

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: (דברים ט א).¹⁵

 

רמב"ן במדבר יג ב – משה חוזר על דברי המרגלים!

והנה משה רבינו אמר לבניהם כדברים האלה, והפליג להם בחוזק העם ובמבצר עריהם וכח הענקים יתר מאד ממה שאמרו המרגלים לאבותם, כדכתיב: "שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק" (דברים ט א ב). ואם היה פשע המרגלים וחטאתם בזה, למה יניא את לב בניהם כהניא המרגלים את לב אבותם?¹⁶

רמב"ן דברים ח יח – מקור לאמונה ולמגבלת הכוח

וחזר להביא עוד ראיה אחרת שלא תחשוב כוחי ועצם ידי וגו', ואמר: שמע ישראל (ט א) – דבר אמת מפי. כי הגויים האלה, הם גדולים ועצומים ממך, ואיך תנצחם במלחמה? ועוד, יש להם ערים גדולות ובצורות לרום השמים, ואיך תכבוש אותם? ועוד ששם עם גדול ורם בני ענקים, שאתה ידעת מן המרגלים שראו אותם, ואתה שמעת מימים ראשונים, שלא יתיצב אדם לפניהם. וכשיתברר לך כל זה, יש לך לדעת ולהאמין מן היום הזה כי לא תוכל לעבור עליהם כלל, עד שתדע בלבבך "כי ה' העובר לפניך הוא אש אוכלה והוא ישמידם ויכניעם". לא כוח ועוצם יד שנתן לך, אבל יד ה' עשתה זאת בתקיפין שבהם.¹⁷

וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי ה' אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה': (יהושע יד יב).¹⁸

בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת: (מלכים א ד יג).¹⁹

וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם וְאֶת מַלְכֵיהֶם וְאֶת עַמְמֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם: וַיִּלְכְּדוּ עָרִים בְּצֻרוֹת וַאֲדָמָה שְׁמֵנָה וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב בֹּרוֹת חֲצוּבִים כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל לָרֹב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל: וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ וַיַּשְׁלִכוּ אֶת תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ אֲשֶׁר הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת: (נחמיה ט כד-כו).²⁰

 

רשב"ם בראשית יא ד – השוואה עם דור הפלגה

הבה נבנה לנו עיר וגו' – לפי הפשט מה חטאו דור הפלגה? אם מפני שאמרו וראשו בשמים, הא כתיב: "ערים גדולות ובצורות בשמים"!²¹ אלא לפי שצום הקב"ה פרו ורבו ומלאו את הארץ, והם בחרו להם מקום לשבת שם ואמרו: פן נפוץ על פני כל הארץ, לפיכך הפיצם משם בגזרתו:²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: יצאנו בעקבות המרגלים לתור את הערים הגדולות והבצורות במקרא, במדרש ובפרשנים, אולי נמצא שם סניגוריה-פורתא על המרגלים שנשפטו כל כך לחומרה. דברי משה בספר דברים אשר לא מהסס להשתמש בביטוי 'ערים גדולות ובצורות' בהקשר הכניסה לארץ, המדרשים על 'לשון הבאי' וגוזמא, רמב"ן בפירושו על טיבם של המרגלים ובמה בדיוק חטאו, וכן רמב"ן על כוחי ועוצם ידי ודברי נחמיה – כל אלה היו לנו לעזר מעט. אך בתמונה הכוללת נראה שהקצף על המרגלים הוא קשה עד מאד. ראו שוב ההבחנה שעושים חז"ל בין דור המדבר שהוא בסופו של דבר בן העולם הבא והמרגלים שאינם בני העולם הבא,²³ משמע שלא נסלח להם גם במותם. ראו גם כל המדרשים הקשים על הפסוק: "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו כד). למה הכעס הגדול הזה? אולי דרשני בית שני שראו לנגד עיניהם את אי התגשמות השיבה המלאה לארץ והבטחות נביאי בית שני, את ירידת היישוב בארץ לאחר חורבן הבית וכישלון מרד בר כוכבא, 'הלכו אחורה' ומצאו בדברי המרגלים את שורש הרע ההיסטורי הקדום (בדומה לחטא מכירת יוסף שנשאר כצלקת לדורות). אילולי חטא המרגלים, היינו נכנסים לארץ בשנה השנייה ליציאת מצרים, היינו נוחלים את הארץ כראוי, מקימים יישוב איתן וחזק ולא היינו גולים. ואם היינו גולים, היינו חוזרים כולם כאיש אחד ועולים בחומה מקץ שבעים שנה, משנתנה הרשות מהמלכות. אך עם כל ההבנה לקשיי בית שני ותלאותיו, קשה מאד לגולל כל כך הרבה על דור אחד ומעשה אחד.