מים ראשונים: זכו מעשה המנורה והדלקתה להיכתב שלוש פעמים בתורה בשלושה חומשים (מצא אותם) ואף אנו נדרשנו לנושא, במישרין ובעקיפין, בדברינו נר תמיד בפרשה זו וכן בדברינו אבל הנרות לעולם בפרשת בהעלותך. וגם על הזית זכינו כבר לכתוב בדף: נמשלו ישראל בזית בפרשה זו, וברכת אשר בפרשת ויחי, ועוד. ועדיין, ראוי שמן הזית, שהוא משבעת המינים ומסמלי שבחה של הארץ עד היום, לדף בפני עצמו.
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שמות כז כ).1
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (דברים ח ח).2
מסכת שבת דף כד עמוד ב – במה מדליקין, שיטת ר' טרפון
משנה שבת פרק ב: במה מדליקין ובמה אין מדליקין …. רבי ישמעאל אומר: אין מדליקין בעטרן, מפני כבוד השבת. וחכמים מתירין בכל השמנים; בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן ובנפט. רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד.3
גמרא שבת דף כו עמוד א: … רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין,4 ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט? אלא, אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין.5
ספרא אמור פרשה יג – יש בו חסרון כיס
"צו", אין צו אלא זירוז מיד ולדורות, אמר ר' שמעון: ביותר כל מקום שיש בו חסרון כיס. "ויקחו אליך", אתה גיזבר לדבר. "שמן זית"- ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות.6
מסכת שבת דף כג עמוד א – אורו צלול יותר
אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי: מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר: האי צליל נהוריה טפי.7
ויקרא רבה לא י פרשת אמור – הביא אור לעולם לאחר המבול
"ויקחו אליך שמן זית זך" (ויקרא כד ב). שׁוֹנֶה ר' חִיָה: שמן זית – ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות ולא שמן שקדים. אלא, שמן זית – מזיתים.8 אמר ר' אבין: משל למלך שמרדו בו לגיונותיו, ולגיון אחד משלו לא מרד בו. אמר המלך: אותו לגיון שלא מרד בי, ממנו יעשו דוכסים ואֶפָּרְכִים ואִסְטְרָטֵילָטִים.9 כך אמר הקב"ה: הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח, זהו שכתוב: "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח יא) … ר' אבא בר כהנא אמר: מהר הַמִּשְׁחָה הביאתה אותו. ר' לוי אמר: משבטוטי ארץ ישראל הביאה אותו.10
ר' מָרַי אמר: שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאה אותו. אמר לו ר' אבהו: אילו משם הביאה אותו, לא היה לה להביא דבר מעולה כגון קינמון ובַלְסָמוֹן?! אלא רמז רמזה לו ואמרה לו: מָרִי נח, מר מזה מתחת ידיו של הקב"ה, ולא מתוק מתחת ידיך.11
משנה מסכת מנחות פרק ח משניות ג-ה – תהליך המסיק והפקת השמן 12
תקועה אלפא לשמן.13 אבא שאול אומר: שניה לה רגב בעבר הירדן.14 כל הארצות היו כשרות, אלא מכאן היו מביאין …15
שלושה זיתים ובהן שלושה שלושה שמנים.16
הזית הראשון מגרגרו בראש הזית, וכותש, ונותן לתוך הסל – רבי יהודה אומר סביבות הסל – זה ראשון.17
טען בקורה – רבי יהודה אומר באבנים – זה שני.18 חזר וטחן וטען – זה שלישי.19 הראשון למנורה והשאר למנחות.20
הזית השני: מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל וכו'.21
הזית השלישי עוטנו בתוך הבית עד שילקה, ומעלהו ומנגבו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל – רבי יהודה אומר סביבות הסל – זה ראשון. טען בקורה – רבי יהודה אומר באבנים – זה שני. חזר וטחן וטען – זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות.22
הראשון שבראשון, אין למעלה ממנו. השני שבראשון והראשון שבשני – שוין.23 השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי – שוין.24 השלישי שבשני והשני שבשלישי – שוין. השלישי שבשלישי אין למטה ממנו.25
אף המנחות היו בדין שיטענו שמן זית זך: מה אם המנורה שאינה לאכילה, טעונה שמן זית זך, המנחות שהן לאכילה, אינו דין שיטענו שמן זית זך? תלמוד לומר: "שמן זית זך כתית למאור" – ולא זך כתית למנחות.26
תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק א הלכה ג – זית אגורי
"זית שמן" – זה אגורי … ולמה נקרא שמו איגורי? שהוא אוגר שמנו לתוכו. וכל הזיתים מאבדין שמנן? א"ר חנינא: כל הזיתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן. וזה, הגשמים יורדין עליו והוא אוגר את שמנו לתוכו.27
מסכת ברכות דף לה עמוד ב – ברכה מיוחדת על שמן הזית?
משנה: כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן אומר בורא פרי העץ. חוץ מן היין, שעל היין אומר: בורא פרי הגפן.
גמרא: חוץ מן היין וכו'. מאי שנא יין? אילימא משום דאשתני לעלויא, אשתני לברכה? והרי שמן, דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה! דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ!28
מסכת ברכות דף מג עמוד ב – ברכה על ריח השמן
תנו רבנן: הביאו לפניו שמן והדס, בית שמאי אומרים: מברך על השמן ואחר כך מברך על ההדס; ובית הלל אומרים: מברך על ההדס ואחר כך מברך על השמן.29 אמר רבן גמליאל: אני אכריע. שמן – זכינו לריחו וזכינו לסיכתו, הדס – לריחו זכינו, לסיכתו לא זכינו.30
דברים רבה ז ג פרשת כי תבוא –
בחמישה דברים נמשלה התורה: במים וביין ובדבש ובחלב ובשמן … שמן מנין? שנאמר: "שמן תורק שמך" (שיר השירים א ג) – מה השמן הזה תחילתו מר וסופו מתוק, כך הן דברי תורה: אדם מצטער בהם בתחילה ועושה בהן אחרית טובה, שנאמר: "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד" (איוב ח ז). דבר אחר: מה השמן הזה חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם. מה השמן הזה אורה לעולם, אף דברי תורה אורה לעולם.31
מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה סימן ו –
"שמן זית זך" … אמר ר' יהודה בר אלעאי: השמש הזה נתון בתוך חיקו … ובתקופת תמוז הוא יוצא מתוך חיקו לבשל את הפירות, ואין העולם יכול לעמוד בו, למה? שהוא קשה באורו. אמר הקב"ה: בבריה שלי אין אתה יכול להסתכל, ואני צריך לאורה משלך? אלא, למה אמרתי לך? לעולם הבא. "שמן זית", כיצד היו עושין את השמן? שנו רבותינו: הזיתים שהיו עושין פירות יפין, היו ניכרין להן. היו נוטלין אותן וכותשין אותן, השמן הראשון שהיה יוצא היו מפרישין אותו למנורה, והשני לו למנחות, לקיים מה שנאמר: "שמן זית זך כתית למאור".32
אמר הקב"ה לישראל: בעולם הזה הייתם זקוקים לאורו של בית המקדש, אבל לעולם הבא בזכותו של אותו הנר, אביא לכם את מלך המשיח שנמשל לנר … ולא עוד אלא שאני עושה לכם אורה, שכך אמר ישעיהו: "והיה ה' לך לאור עולם ואלוהיך לתפארתך וגו' " (ישעיה ס יט).33
שבת שלום
מחלקי המים