פרשות השבוע

מים ראשונים: בסוף מדרש ויקרא רבה על ספר ויקרא, פרשת בחוקותי, שסיימנו לקרוא בשבת שעברה, מצאנו מדרש נאה על גפן. ובתחילת מדרש במדבר רבה על ספר במדבר, שאנו מתחילים לקרוא השבת, מצאנו מדרש נאה על התמר. לפיכך, בחרנו להקדיש את דף השבת לשני פירות אלה, משבעת המינים, המסמלים את האביב ממנו אנו נפרדים ואת הקיץ אליו אנו נכנסים בימים אלה. הגפן מסמלת את ספר ויקרא בו רבו נסכי הקרבנות ואילו התמר את ספר במדבר מקום גידולה. על הזית כבר זכינו לדרוש בדברינו נמשלו ישראל בזית וכן שמן הזית בפרשת תצווה ואם נזכה, נשלים לדרוש על שבעת המינים כולם, בהם השתבחה ארץ ישראל. יהיו דברים אלה גם מבוא לחג השבועות הבא עלינו לטובה, אשר קובע את תחילת זמן הבאת הביכורים וקרבן שתי הלחם שמביאים בשבועות (בעצרת) הוא ביכורי החיטה (ראה פירוש ברטנורא למסכת ביכורים פרק א משנה ג), ראש לשבעת המינים (והשעורה כבר הקדימה את כולם בקרבן העומר בט"ז בניסן, ראה דברינו מנחת אומר לעומר בפרשת אמור).

ויקרא רבה פרשה לו סימן ב – בשבחי הגפן

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו מב).¹ זהו שכתוב: "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהלים פ ט)² – מה הגפן הזה אין נוטעין אותה במקום טרשים, אלא בולשים מתחתיה³ ואח"כ נוטעים אותה, כך ישראל: "תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ".⁴

מה הגפן הזאת, אין נוטעים אותה ערבוביה, אלא שורות שורות, כך היו ישראל חונים במדבר שורות שורות ודגלים דגלים: "איש על דגלו באותות" (במדבר ב ב).⁵

מה הגפן הזו כל שאתה מפנה תחתיה הרי היא מַשְׁבַּחַת, כך הם ישראל: פינית לפניהם שלושים ואחד מלך, ואחר כך: "ותשרש שורשיה ותמלא הארץ".⁶

מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות [ושולטת בכל האילנות], כך הם ישראל: נמוכים ושפלים בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא, הן עתידים לירש מסוף העולם ועד סופו.⁷

מה הגפן הזו שרביט אחד יוצא ממנו ומכבש כמה אילנות, כך ישראל: צדיק אחד יוצא מהן ושולט מסוף העולם ועד סופו. זהו שכתוב: "ויוסף הוא השליט" (בראשית מב ו), "ויהי ה' את יהושע, ויהי שומעו בכל הארץ" (יהושע ו כז), "ויצא שם דוד בכל הארצות וה' נתן פחדו על כל הגוים" (דברי הימים א יד יז), "ושלמה היה מושל בכל הממלכות" (מלכים א ה א), "כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות" (אסתר ט ד).⁸

מה הגפן הזה העלים שלה מכסים על האשכולות, כך הם ישראל: עמי הארץ שבהם מכסים על תלמידי חכמים.⁹

מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים ואשכולות קטנים, כך הם ישראל: יש בהם צדיקים גמורים וצדיקים בינוניים. מה הגפן הזו יש בה אשכולות גדולים ואשכולות קטנים וכל הגדול מחברו נמוך מחברו, כך ישראל כל הגדול מחברו בתורה, נראה נמוך מחברו.¹⁰

מה הגפן הזו יש בה ענבים ויש בה צמוקים, כך ישראל: יש בהם בעלי מקרא ומשנה, בעלי תלמוד ואגדה.¹¹

מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ, זה טעון ברכה וזה טעון ברכה, כך ישראל: חייבין לברך על הטובה ועל הרעה – על הטובה ברוך הטוב והמטיב על הרעה ברוך דיין האמת.¹²

מה הגפן הזו טעונה ג' ברכות,¹³ כך ישראל מתברכין בג' ברכות בכל יום: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".¹⁴

מה היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות [מצהילות] ושיניו קהות עליו, כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהן.¹⁵

מה גפן זו בתחילה היא נרפסת ברגל ואח"כ עולה על שולחן מלכים, כך הם ישראל נראין מאוסים בעולם הזה דכתיב (איכה ג) הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום, אבל לעתיד לבוא: "ונתנך ה' עליון", וכתיב (ישעיה מט) "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך".

מה גפן זו עולה על כל מיסא ומיסא,¹⁶ כך ישראל ספונים על כל מלכות ומלכות.

מה גפן זו מדלים אותו על גבי ארזים גדולים, כך ישראל שנאמר: "כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל" (תהלים פ).¹⁷

מה גפן זו השומר שלה עומד למעלה, כך ישראל השומר שלהם למעלה, שנאמר: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא ד).¹⁸

מה גפן זו נשענת על גבי הקנה, כך ישראל נשענים בזכות התורה שכתובה בקנה.¹⁹

מה גפן זה נשענת ע"ג עצים יבשים והיא לחה, כך ישראל נשענים בזכות אבותם אע"פ שהן ישנים. זהו שכתוב: "וזכרתי את בריתי יעקב וכו' ".²⁰

במדבר רבה פרשה ג סימן א – בשבחי התמר

"הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרון הכהן ושרתו אותו" (במדבר ג ו). זהו שכתוב: "צדיק כתמר יפרח" (תהלים צב)²¹ – מה התמר הזה צילו רחוק, כך מתן שכרם של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא.²²

מה התמר הזה עושה תמרים רטובים, נִיקֶלְוַסים, נובלות ועושה סולים,²³ כך הם ישראל, יש בהם בני תורה ויש בהם עמי הארץ ויש בהם בורים.

דבר אחר: מה התמרה הזו יש בהם נובלות שאינן נכנסות לאוצר, ועושה תמרים והם נכנסים לאוצר, כך ישראל כשהיו במדבר, מהם נכנסו לארץ ישראל מהם לא נכנסו.²⁴

דבר אחר: מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה קוצים וכל מי שהוא מבקש לגבות תמרים הקוצים שיש בה שולטים בו;²⁵ כך הם הצדיקים, כל מי שאינו משמר עצמו מהם נשיכתם נשיכת שועל ועקיצתם עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף ואף כל דבריהם כגחלי אש.²⁶

דבר אחר: מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבים להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן את הבית; כך הם ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות מהם בעלי צדקות.²⁷

דבר אחר: מה תמרה זו לבה מכוון למעלה, כך ישראל לבם מכוון לאביהן שבשמים שנאמר: "עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי" (תהלים כה טו).²⁸

דבר אחר: מה תמרה זו יש לה תאווה, כך צדיקים יש להם תאווה. מה תאותם? הקב"ה, שנאמר: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ" (ישעיה כו ט). אמר ר' תנחומא: מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן²⁹ ולא היתה עושה פירות. והיו מרכיבים אותה ולא עשתה פירות. אמר להם דקלי אחד: תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה. והביאו ממנה והרכיבו אותה, מיד עשתה פירות. כך כל תאוותם וצִפּוּיָם של צדיקים הקב"ה הוא.³⁰

דבר אחר: מה תמרה זו אינה עושה פחות משלשת אִנְבּוֹנִים,³¹ כך אין ישראל חסרים מג' צדיקים בעולם כאברהם יצחק ויעקב או כחנניה מישאל ועזריה וכן הוא אומר: "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו" (שיר השירים ז).³²

מה תמרה זו יש בה לולבין להלל וחריות לסוכה אפילו הסיב שלה הולך לחיזוק ועֵצָהּ להדליק, כך בישראל, צדיקים ישרים חסידים בני תורה, אפילו סוריהן גומלי חסד הם.

אי מה התמר אין עושין ממנה כלים כך הצדיקים? תלמוד לומר: "כארז בלבנון ישגה".³³ א"ר תנחומא: שאלתי אותה לרב הונא ואמר היינו בבבל ועושין ממנה כלים, שולחנות ומנורות. אי מה הארז הזה אין עושה פירות כך הצדיקים אין עושין פירות? ת"ל: "צדיק כתמר יפרח" – מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות, שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו" (ישעיה ג י).

מה תמרה וארז כל מי שהוא עולה לראשם ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת, כך כל מי שהוא בא ומזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם.³⁴

משנה מסכת ביכורים פרק א – עם הפנים לחג השבועות

אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר. אין מביאין בכורים קודם לעצרת. אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם לעצרת ולא קבלו מהם, מפני הכתוב שבתורה: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג טז).³⁵

שבת שלום

מחלקי המים