פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר זכינו לדון בנר התמיד ובעולת התמיד בפרשת תצוה והנה כעת גם אש התמיד. שלושה "תמידים" אלה מתחברים לציין את האופי הקבוע והבלתי פוסק של עבודת המשכן והמקדש, כולל בשבת! מעין שעון פנימי מתקתק ובלתי פוסק במרכז בקודש פנימה, כנגד השעון והשאון החיצוני והבלתי פוסק של חיי המעשה בחוץ. עבודת הכהנים בבית המקדש ולימים שיח תלמידי החכמים בבית המדרש, כנגד עבודת "העם שבשדות".

וְהָאֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד־בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה: (ויקרא ו ה-ו).¹

וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל־הָאֵשׁ: (ויקרא א ז).²

 

ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ד – אש מגבוה ואש מהדיוט

ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח – אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה ליתן אש מן ההדיוט. אש שירדה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת, עד שבאו לבית העולמים. אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה, עד שנסתלקה בימי מנשה.³

מסכת יומא דף נג עמוד א – לא באש טעו נדב ואביהו

…  ואלא מאי טעמא איענוש?⁴ – כדתניא, רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן. מאי דרוש? ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח – אף על פי שהאש יורד מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט.⁵

ספרא צו פרשה א – בשעת המסעות

"אש תמיד" – תמיד אף בשבת, תמיד אף בטומאה.⁶ לא תכבה, אף במסעות. מה עושים לה? כופים עליה פְּסַכְתֵּר, דברי רבי יהודה. ר' שמעון אומר: אף בשבת ומסעות מדשנים אותה, שנאמר: "ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן".⁷

מכילתא דרבי ישמעאל ויקהל – מסכתא דשבתא פרשה א

"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה ג), למה נאמר? לפי שנאמר: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו ו), שומע אני בין בחול בין בשבת! ומה אני מקיים "מחלליה מות יומת" (שמות לא יד) – בשאר כל מלאכות, חוץ מן המערכה. ובמערכה,⁸ ומה אני מקיים: "לא תכבה" – בשאר כל הימים חוץ מן השבת.⁹ תלמוד לומר: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" – במושבות אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר בבית המקדש.¹⁰

ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קז

"וכי תעשה בן בקר עולה או זבח … ויין תקריב לנסך חצי ההין" … על גבי ספלים. אתה אומר על גבי ספלים, או אינו אלא על גבי הָאִשִׁים?¹¹ אם אמרת כן, נמצאת מכבה את המדורה, והתורה אמרה: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".¹²

מסכת יומא דף מה עמוד א

בכל יום היו שם ארבע מערכות.¹³ תנו רבנן: בכל יום היו שתים מערכות והיום שלוש. אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת שמוסיפין בו ביום, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: בכל יום שלוש והיום ארבע, אחת של מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש, ואחת שמוסיפין בו ביום. רבי מאיר אומר: בכל יום ארבע והיום חמש: אחת של מערכה גדולה, ואחת של מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש, ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, ואחת שמוסיפין בו ביום.¹⁴

מסכת יומא דף כא עמוד ב – האש הרובצת והאש המיתמרת

אמר מר: ועשן המערכה.¹⁵ ומי הוה עשן במערכה? והתניא: חמישה דברים נאמרו באש של מערכה: רבוצה כארי, וברה כחמה, ויש בה ממש, ואוכלת לחין כיבשין, ואינה מעלה עשן! – כי קא אמרינן – בדהדיוט, דתניא: "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח" – אף על פי שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט.¹⁶

המשך הגמרא שם – בין בית ראשון ובית שני

… אמר רבי חנינא סגן הכהנים: אני ראיתיה, ורבוצה ככלב! – לא קשיא; כאן במקדש ראשון, כאן – במקדש שני. ובמקדש שני מי הואי? והאמר רב שמואל בר איניא: … אלו חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים. – אמרי: אין, מיהוה הוה, סיועי לא מסייעא.¹⁷

מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן יא – המזבח עצמו לא נפגע מהאש היוקדת בו

"וצפית אותו נחושת" (שמות כז ב) – א"ר יהודה בר שלום: אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים! אמרת לי לעשות מזבח עצי שטים ולצפותו נחושת, ואמרת לי: "אש תמיד תוקד על המזבח", אין האש מעברת אותו צפוי ושורפת את העץ?¹⁸ א"ל הקב"ה למשה: משה, המידות האלו הן אצלכם, שמא אצלי? הסתכל במלאכים שהן אש לוהט וכמה אוצרות שלג וברד יש לי … ואין המים מכבים את האש ולא האש שורפת המים. וכן החיות של אש והרקיע שעל ראשן מן המים … וכולם טעונות אש ברקיע שכולו מים ואין האש שורפת המים ולא המים מכבין את האש. למה? עושה שלום במרומיו. ומפני שאמרתי לך: אש תמיד תוקד על המזבח, אתה מתירא שלא ישרפו העצים? מתים נכנסים לפני ויוצאין חיים – זה מטה אהרן: "ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים" (במדבר יז) …¹⁹ מתים נכנסין לפני יוצאין חיים²⁰ ואת מתירא שלא ישרפו העצים שבמזבח שהן עשוין לכבודי? מי צוה האש לשרוף? למד ממך כשהיית נכנס לתוך מחיצות של אש ומהלך בין הגדודים היה לך לִשָׂרֵף. ועוד שהיית בא אצלי … ואני אש אוכלת, שנאמר: "כי ה' אלהיך אש אוכלה" (דברים ד) – ראוי שיהא נכוית. ולמה כן?²¹ שהיית עולה לכבודי. ואף מזבח העולה אעפ"י שכתוב בו: "אש תמיד תוקד על המזבח", לא הנחושת עתיד לבעור ולא העצים נשרפין. ואם תאמר שהיה צפוי הנחושת עבה, א"ר נחמיה: עובי דינר היה מצופה.²²

א"ר פנחס בן חמא: את סבור שמא האש יורדת מלמעלן לשעה היתה, לפיכך לא היה נזוק? אש המזבח [הייתה] יתירה, שלא היתה זזה הימנו לא ביום ולא בלילה, שנאמר: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

אליהו רבה (איש שלום) פרשה א – האש אינה אלוה רק סמל אזהרה

…²³ אמר לי: אתם אומרים אש אינה אלוה! מפני מה כתיב בתורתכם: "אש תמיד"? אמרתי לו: בני כשעמדו אבותינו על הר סיני לקבל עליהן תורה, לא ראו לא דמות אדם ולא דמות כל ברייה ולא דמות כל נשמה שברא הקב"ה על פני האדמה, שנאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה וכו' " (דברים ד טו),²⁴ אלא אלהים אחד: "הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים" (דברים י יז) שמלכותו קיימת בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים. ואתם אומרים: אש אלוה הוא!²⁵ אינה אלא כְּשֶׁבֶט, שנתנה לתשמיש לבני אדם על הארץ. משלו משל: למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנטל את הרצועה ותלאה בתוך ביתו, אמר להן לבניו ולעבדיו ולבני ביתו: בזה אני מכה אתכם ובזה אני מלקה אתכם ובזה אני הורג אתכם, כדי שיחזרו בהם ויעשו תשובה … לכך נאמר: "אש תמיד", ואומר: "כי באש ה' נשפט" (ישעיה סו טז).²⁶

מסכת ברכות דף נה עמוד א – השולחן הוא המזבח ועליו אש של תורה

כתיב: "המזבח עץ שלוש אמות גובה", וכתיב: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' " (יחזקאל ),²⁷ פתח במזבח וסיים בשולחן!²⁸ רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כל זמן שבית המקדש קיים – מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו – שולחנו של אדם מכפר עליו.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: הנה זכינו לא רק לחלק מים כהרגלנו, אלא גם קצת אש. מהשילוב של שני הפכים אלה נברא העולם, כמאמר הגמרא בחגיגה יב ע"א: "תנא: אש ומים. מלמד שהביאן הקב"ה וטרפן זה בזה, ועשה מהן רקיע". ובבראשית רבה ד ז: "רבי אבא בר כהנא אמר: משום רב נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים". השילוב של שניהם – אש ומים – נמצא גם בדברי תורה שפעם נמשלו למים (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח) ופעם לאש (מכילתא דרשב"י יט יח); "ואין המים מכבים את האש ולא האש שורפת המים", כדברי התנחומא. שניהם מביאים חיים לעולם, שניהם בחינם ובשניהם עדיפה גישה של מעט מעט ובריחוק מה על פני קפיצה לליבה שאחריתה כוויה או טביעה.

מים אחרונים 2: "אש תמיד" היא מנהג שמקובל בתרבויות רבות, מימי קדם ועד נרות זכרון תמידיים של ימינו, כמו ליד קברות החייל האלמוני. ואף בישראל יש מספר אתרים בהם בוערת "אש תמיד", כמו ברחבת הכנסת לזכר חללי מערכות ישראל ויד ושם בירושלים, יד קנדי וכיכר רבין בתל אביב. ראה הערך אש תמיד בויקיפדיה.