פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו אגב אורחא להשוואה בין נח לאברהם ובין נח למשה במספר מקומות. ראה דברינו צדיק בדורותיו וכן נח איש האדמה בפרשה זו וכן במקומות נוספים, כגון: חלילה לך מעשות כדבר הזה בפרשת וירא. הפעם בחרנו לרכז מדרשים אלה במקום אחד ולהוסיף להם נופך. ואם חזרנו על דברים שהבאנו בעבר, הלוא כבר הורונו חכמינו: "הפוך בה והפוך בה דכולה בה", ואי אפשר לבית מדרש בלא חידוש ואינו דומה השונה מדרשו מאה פעמים לשונה ודורש מאה ואחת. ובין השיטין נשאל, מה מטרת השוואות אלה? האם חז"ל מנסים לשקול צדיקים ולשים אותם על כפות המאזניים?

בראשית רבה ל י – אברהם עדיף על נח

"את האלהים התהלך נח" – ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אמר: משל למלך, שהיו לו שני בנים: אחד גדול ואחד קטן. אמר לקטן: "הלך עמי" ואמר לגדול: "בוא והלך לפני". כך, אברהם שהיה כוחו יפה, "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית יז א), אבל נח, שהיה כוחו רע, "את האלהים התהלך נח".¹ ר' נחמיה אמר: משל לאוהבו של מלך, שהיה משתקע בטיט עבה. הציץ המלך וראה אותו משתקע, אמר לו: עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, זהו שכתוב: "את האלהים התהלך נח". ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים. הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו: עד שאתה מאיר לי דרך החלון, בא והאיר לפני.²

בראשית רבה מט ב – אדם הראשון, נח, אברהם

אמר ר' יהודה בן סימון: למלך שהיו לו שלשה אוהבים, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתם.³ פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתם, נטל את הראשון וטרדו והוציאו חוץ לפלטין, שני חבשו בבית האסורים ונתן סִפְרָגִיס שלו עליו.⁴ שלישי שהיה לו חביב יותר מדאי, אמר: איני עושה דבר חוץ מדעתו. כך, אדם הראשון: "ויגרש את האדם" (בראשית ג כד), נח: "ויסגור ה' בעדו" (שם ז טז). אברהם שהיה חביב עליו יותר מדאי, אמר: מה אני עושה דבר חוץ מדעתו? א"ר שמואל בר נחמן: משל למלך שהיה לו סִנְקָתֶדְרוֹס אחד ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתו, אמר המלך: כלום עשיתי אותו סִנְקָתֶדְרוֹס שלי אלא שלא לעשות דבר חוץ מדעתו! אמר ר' יודן: אמר הקב"ה: הרי יש שם לוט בן אחיו ואיני מגלה לו? ורבנן אמרי: כבר קראתי אותו אביהם, שנאמר: "כי אב המון גוים נתתיך" (בראשית יז) – דנים את הבן חוץ מן האב? מתן תורה גליתי לו, גיהינום גליתי לו, דינה של סדום למחר, ואיני מגלה לו?⁵

דברים רבה יא סימן ג, וזאת הברכה – הקברניט שהציל את ספינתו

נח אמר למשה: אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל … שנאמר: "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (שמות לב יד).⁶ למה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטים, אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו.⁷ למי היו מקלסים, לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו? כך, נח לא הציל אלא את עצמו, אבל משה הציל את עצמו ואת דורו, הוי: "ואת עלית על כולנה".⁸

בראשית רבה לו ג – איש האדמה מול איש האלהים

"ויחל נח איש האדמה" – נתחלל ונעשה חולין … אמר רבי ברכיה: חביב משה מנח. נח משנקרא איש צדיק – נקרא איש אדמה. אבל משה, משנקרא איש מצרי – נקרא איש האלהים.⁹

זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף סח עמוד א – נח הוא הצדיק הראשון

רבי יהודה: אף על גב דזכאה הוה נח, לאו איהו כדאי (בגין) דקודשא בריך הוא יגין על עלמא בגיניה.¹⁰ תא חזי, משה לא תלה מלה בזכותיה, אלא בזכות אבהן קדמאי, אבל נח לא הוה ליה במאן דיתלי בזכותא כמשה.¹¹ אמר רבי יצחק: ועם כל דא, כיון דאמר ליה קודשא בריך הוא: "והקימותי את בריתי אתך", הוה ליה למבעי רחמי עלייהו.¹²

בראשית רבה ל א תחילת פרשת נח – נח יסוד עולם

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים" זהו שכתוב: "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י כה). "כעבור סופה ואין רשע" – זה דור המבול. "וצדיק יסוד עולם" – זה נח.¹³

בראשית רבה פרשה לד סימן ו – נח משביע את הקב"ה

"צא מן התיבה" – … ולא קיבל עליו לצאת. אמר: אצא ואהיה פרה ורבה למאירה?¹⁴ עד שנשבע לו המקום שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: "כי מי נח זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד" (ישעיה נד ט).¹⁵

בראשית רבה לט ו – אברהם מסתמך על שבועת נח

רבי עזריה משום רבי אחא פתח: "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך"  (תהלים מה ח). רבי עזריה פתר המקרא באברהם. בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים, מה כתוב שם? "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע וכו". אמר ר' אחא: נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, מה אתה מערים על השבועה? אתמהא! מבול של מים אין אתה מביא, מבול אש אתה מביא? אם כן לא יצאת ידי השבועה!¹⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור לז  – אברהם לומד צדקה ממלכיצדק הוא שם בן נח

… שאילולי שקנא אברהם, לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קינא? שאמר למלכי צדק: כיצד יצאת מן התיבה? אמר ליה: בצדקה שהיינו עושים שם. אמר לו: וכי מה צדקה היה לכם לעשות בתיבה? וכי עניים היו שם? והלא לא היו שם אלא נח ובניו, ולמי הייתם עושין צדקה? אמר ליה: על הבהמה ועל החיה ועל העוף. לא היינו ישנים, אלא נותנים היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה. אותה שעה אמר אברהם: ומה אילולי שעשו צדקה עם בהמה וחיה ועוף לא היו יוצאין, וכיון שעשו צדקה יצאו, ואני אם אעשה עם בני אדם על אחת כמה וכמה! באותה שעה נטע אשל בבאר שבע: אכילה שתיה לויה. וכן אמר שלמה: "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עָמָל וְאֵת כָּל־כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ" (קהלת ד ד).¹⁷

בראשית רבה נו יא פרשת וירא – בלי עוד ניסיונות רבש"ע

"ויקרא מלאך ה' שנית ויאמר בי נשבעתי" (בראשית כב טו-טז) – מה צורך לשבועה זו א"ל: הישבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני … משל למלך שהיה נשוי למטרונה ילדה ממנו בן ראשון וגרשה, שני וגרשה, שלישי וגרשה. וכיון שילדה ממנו בן עשירי נתכנסו כולם ואמרו לו השבע לנו שאין אתה מגרש את אמנו מעתה. כך, כיון שנתנסה אברהם אבינו נסיון עשירי א"ל השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה.¹⁸

מדרש תנחומא פרשת וירא סימן ה – אברהם מהרהר על המבול

א"ר לוי: למה גילה הקב"ה לאברהם?¹⁹ שהיה מהרהר על דור המבול לומר: שאי אפשר שלא היה בהם עשרים צדיקים או עשרה שיתלה להן הקב"ה בזכותן. לפיכך אמר הקב"ה: גולה אני לו שלא יהא אומר שמא אף בסדום היו צדיקים.²⁰

תנחומא (בובר) פרשת נח סימן ו

"אלה תולדות נח" "נח איש צדיק …" – שתי פעמים למה? אמר הקב"ה: בשביל לפייס לכל באי העולם שלא יהרהרו לומר שלא היה צדיק אלא בדורו. אמר הקב"ה: שקול הוא לפני כאברהם. אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום: נאמר שתי פעמים אברהם אברהם, וכן ביעקב, וכן במשה, וכן בשמואל, וכן נח נח, בשביל להשוות לצדיקים.²¹

שבת שלום,

מחלקי המים

ושנזכה לגשמים בעיתם²² וכתיקונם²³