רשימת הנושאים

  • פתיחתא
     

    "וזֹאת תורת זבת השלמים" (ויקרא ז יא), זהו שהכתוב אומר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז), כל מה שכתוב בתורה לשׂוּם שלום הוא נכתב, ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות, אף המלחמות לשׂוּם שלום נכתבו. אתה מוצא שבִטל הקב"ה גזרתו מפני השלום. אימתי, בשעה שאמר הקב"ה למשה: "כי תצור אל עיר ימים רבים" וכל אותו הענין (דברים כ יט). אמר לו הקב"ה שיחרים אותם, שנאמר: "כי החרם תחרימם" (דברים כ יז), ומשה לא עשה כן אלא אמר: עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא, אלא בשלום אני בא עליהם שנאמר: "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות דברי שלום אעברה בארצך" (דברים ב כו – כז), כיון שראה שלא בא לשלום הכהו, שנאמר: "ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו" (במדבר כא לה). אמר הקב"ה: אני אמרתי כי החרם תחרימם ואתה לא עשית כן, חייך, כשם שאמרת כך אני עושה שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ י), לכך נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז).

    (מדרש תנחומא פרשת צו סימן ג)

  • מועד
    מיקום בלוח השנה 

    בפשוטה – לעולם שבת הגדול. במעוברת – או שבת זכור או הפסקה (שושן פורים) או שבת פרשת פרה.

  • הפטרה
     

    ההפטרה לפרשת צו, שהיא נדירה במיוחד (רק בחלק מן השנים המעוברות, כאשר אין היא שבת זכֹר או פרה) היא בירמיה, מפרק ז כא ("כֹה אמר ה' צבאות"), עד פרק ח ג ("אשר הדחתים שם נאום ה' צבאות"), זאת לפי האשכנזים והספרדים. התימנים מסיימים בפסוק כט בפרק ז ("אבדה האמונה ונכרתה מפיהם"). לפי שלושת הנוסחים, בכל מקרה, מדלגים לפרק כט וקוראים את צמד הפסוקים כב – כג ("כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחָכמתו").

  • פיוט
     

    צו את אהרֹן / אמרות להקשיבו

    בהגישו עֹלות על המזבח בקָרבו

    ואש המזבח תוקד בו

    ולבש הכהן מדו בד / גשתו לזַבח

    דץ והוציא דישון קרבנות זובח

    ושמו אצל המזבח

    ופשט את בגדיו / המזומנות לטהור

    ועש כדת ורץ במיהור

    אל מחוץ למחנה אל מקום טהור

    טהור יהי ואל יתיאש

    יישר דרכו בבואו למקום אכילת אש

    ישים כציווי חֵלב והאש

    לקדוש

    והאש על המזבח / זרוק להסיר אשָמים

    חקור ושרוש לערֹך עֹלות תמימים

    והקטיר עליה חלבי השלמים

    אש תמיד / טכוסה בלי להתכבה

    יחד סדורה וערוכה להרבה

    תוקד על המזבח לֹא תכבה

    (יוצר לפרשת צו, פיוטי רבי יהודה בירבי בנימין, עמ' 190-191)

  •