רשימת הנושאים

  • פתיחתא
     

    דבר אחר: "אלה הדברים", זהו שכתוב: "אל תוכח לץ פן ישנאך" (משלי ט ח), אלו אומות העולם, שאין מקבלין תוכחות. תדע לך שהוא כן שאין באומות העולם צדיק מאיוב, שנאמר בו: "איש תם וישר ירא אלהים" (איוב א ח), ולא היה מקבל מחברו תוכחות ולא חביריו ממנו. מה איוב אומר לחביריו, "ועתה שחקו עלי צעירים" (איוב ל א), אמרו לו: "גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים" (איוב טו י), "גם שב", זה צופר, "גם ישיש", זה בלדד השוחי, "כביר מאביך ימים", זה אליפז התימני. אמר להם: "מי יתן ידעתי ואמצאהו" (איוב כג ג), "אערכה לפניו משפט" (איוב כג ד), אמר לו חבירו, "ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך" (איוב יא ה), בולם פומיא אנא עמך ממלל, רב אחאי בשם ר' אחא, אמר לו: עמך הוא משתעי, בולם פומיא, להודיעך שלא יכלו לקבל ממנו תוכחות, ולא הוא לקבל מהם, הוי "אל תוכח לץ פן ישנאך" (משלי ט ח), אלו אומות העולם. "הוכח לחכם" (משלי ט ח), זה משה, שהוכיח לישראל שקבלו תוכחותיו שהיו חכמים, שנאמר: "רק עם נבון וחכם" (דברים ד ו), הוא נאה להוכיחם והם נאים לקבל ממנו תוכחות.

    (דברים רבה מהד' ליברמן, פרשת דברים, פסקה ד)

  • מועד
    מיקום בלוח השנה 

    שבת דברים תהיה תמיד השבת שלפני תשעה באב ועל כן קרויה "שבת חזון" (ע"ש ההפטרה "חזון ישעיהו בן אמוץ", אותה קוראים כל העדות מלבד התמנים).

  • הפטרה
     

    הפטרת פרשת דברים היא "חזון ישעיהו בן אמוץ" (וזהו מקור שם השבת "שבת חזון") בישעיה א עד פסוק כז), אך זהו המנהג אצל האשכנזים והספרדים. לעומתם, התמנים מתחילים מפסוק כא ("איכה היתה לזונה") עד סוף הפרק.

  • פיוט
     

    אלה הדברים / אמר כי זה לאיֻמתך

    בעבר הירדן כהוכיח לעדתך

    גמר אִלוף מוצא שפתיךָ

    מגן עזרך ואשר חרב גאותך

    אחר עשר יום / דיברתי גניי בסיחי

    הימן כויכחני להפקיחי

    ולך ממית ומחיה תפלתי בפָצחי

    בידך אפקיד רוחי

    ויהי בארבעים שנה / זמן כלכלתי אבותיכם

    חניתי אתם והפריתי אתכם

    טוסו להקדיש שמע ואתקדש בכם

    אני ה' מקדשכם

    אחרי הכותו / יוקשים בגבורת ה'

    כילה עוג בעשתרות נאמן בבית ה'

    לקיים שמור באמוני

    וינח ביום השביעי על ברך ה'

    בעבר הירדן / הורה משול מים לקהל ועדה

    נואם התורה הזאת הישנה לגלמודה

    סדורה וביראה את ה' לעבודה

    אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה

    ה' אֲלֹהינו / עוז היה לנו ולכי זה

    פץ רב לכם שבת בהר הזה

    צאו ממקום טומאה למקום טָהֳרה זה

    ההר הטוב הזה

    פנו וסעו לכם / קהל ברה כחמה

    רבוץ במקום פרת מתיקת מימיו לטעומה

    שאיריתך תמתי להעצימה

    ותהי מסכֻרתך שלמה

    (פיוט לשבת פרשת דברים, המחזור הגדול, מתוך ' מחזורי שבעתות לסדרים ולפרשות', בעריכת שולמית אליצור, עמ' 244-246)

     

  •