פרשות השבוע

וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלָי וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי לֵאמֹר: רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה: וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: (דברים ב א-ה).¹

יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה":(בראשית לג יד).²

דברים רבה א טו – כיבוד אב של עשו

"רב לכם סוב את ההר הזה … אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו". הלכה: אדם מישראל שהוא זהיר בכיבוד אב ואם, מהו שכרו? …³ אמר רבי שמעון בן גמליאל: לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי; ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני. כיצד? אמר רבן שמעון בן גמליאל: הייתי משמש את אבי בכלים צוֹאִים⁴ וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים ולובש כלים נאים ויוצא בהן. אבל עשו לא היה עושה כן, אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו הן מעולים .. שנאמר: "ותקח רבקה את בגדי עשו החמודות אשר איתה בבית" (בראשית כז טו) – שבהן היה לָמוּד לשמש את אביו … הא למדת, היאך היה עשו משמש אביו והיה זהיר בכבוד אבותיו.⁵

א"ר יודן: כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה,⁶ הראהו הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורים בו. אמר לו: משה, אמור להם לישראל: אין אתם יכולין להזדווג לו. עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכיבד את אלו שקבורים בהר הזה. מנין? ממה שקרינו בענין: "רב לכם סוב את ההר הזה".⁷

דברים רבה פרשה א סוף סימן יז – הגמול לעשו

"רב לכם סוב את ההר" – מהו "סוב את ההר"? אמר רבי חנינא: הרבה סיבב עשו את הורו, זה אביו, שהיה זקוק לו להאכילו. מנין? "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" (בראשית כה כח). אמר רבי שמואל בר רבי גדליה: אמר הקב"ה: בעל גמולות אני. בשעה שנתן יעקב לעשו כל אותו הדורון, מה אמר לו עשו? "יש לי רב אחי" (שם לג ט) – לא תצטער.⁸ אמר הקב"ה: בלשון הזה כיבדו, בו בלשון הזה אני אומר לכם: "פנו מלפניו", "רב לכם סוב את ההר הזה".⁹

שם סימן יח – בברכתכם שלכם אתם נוגעים

דבר אחר: מהו "רב לכם"? א"ר אחא: אם נוגעים אתם בו, בשלכם אתם נוגעים! כיצד? ברכה אחת ברכו אביו: "ועל חרבך תחיה" (בראשית כז מ), וליעקב בירך עשר ברכות.¹⁰ מנין? שכן כתיב: "ויתן לך האלהים מטל השמים וכו' " (בראשית כז מ); אם בטילה היא ברכתו של עשו, אף עשר שלכם בטלות. הוי: "רב לכם סוב את ההר הזה".¹¹

במדבר רבה יט טו – שותפות גורל?¹²

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ" (במדבר כ יד).¹³ אמרו לו: אתה ידעת, כשאמר הקב"ה: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו יג) – אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין! … משל לשני אחים שיצא שטר חוב על זקנם. פרע אותו אחד מהם. לימים התחיל לשאול חפץ מאחיו, אמר לו: אתה יודע שאותו חוב על שנינו היה, ואני הוא שפרעתיו. אל תחזירני מן חפצי שאני שואל.¹⁴

בראשית רבה עד טו – מי הפר את הברית ובטל את הציווי

"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה" (בראשית לא נב).¹⁵

בשעה ששלח דוד את יואב לארם נהרים ולארם צובה פגע באדומיים. בקש לזנבם, הוציאו לו אִסְטֵליוֹת¹⁶ שלהם: "רב לכם סוב את ההר הזה" (דברים ב ג). פגע במואביים, בקש לזנבם, הוציאו לו אסטליות שלהם: "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" (שם שם ט) … באותה שעה לא נהג דוד כבוד מלכות בעצמו, אלא עמד והעביר הפּוֹרפירוֹן¹⁷ מעליו ועטרה מעל ראשו ונתעטף בטליתו והלך לו אצל סנהדרין. אמר להם: רבותי, לא באתי לכאן אלא ללמוד, אם נותנים אתם לי רשות אני מלמד. שלחתי את יואב לארם נהרים ולארם צובה ופגע באדומיים והוציאו לו אסטליות שלהן: "רב לכם". והלא הם פרצו את הגדר תחילה: "ויאסוף אליו את בני עמון ועמלק" (שופטים ג יג)¹⁸ … כמה אגרות כתב? ר' אייבו אמר שתים כתב אחד לאדומיים, ואחד למואביים. ר' חנינא אמר: איגרת אחד כתב, זהו שכתוב: "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף" (תהלים ס ב). חזר ולמד אדומיים משל מואביים: "למנצח על שושן עדות" (שם) – לעדה, שהיא מְשִׂיחָה בלשונו של אלהים.¹⁹

דברים רבה פרשה א סימן טז – מאדום ועשו למלכות רומא

דבר אחר: "רב לכם סוב את ההר הזה". זהו שאמר הכתוב: "מי יובילני עיר מצור" (תהלים ס יא)²⁰ – זו רומי. ולמה דוד קורא אותה מצור? עיר שמצירה לישראל … עיר מצור שמבוצרת מכל מקום שאין אדם יכול לכבוש אותה … עיר שהכל מבצרים אותה. א"ר יוחנן: היה דוד מתאוה ואומר: "מי יובילני עיר מצור?" – מי יתן שאפרע ממנה. אמר לו הקב"ה: דוד, ויכול אתה לה? אמר לפניו: רבש"ע, "מי נחני עד אדום?" – אמר לפניו: מי שכבר השליטני על אדום, הוא משליט אותי אף על זו.²¹ פעמים הרבה ששלט דוד על אדום, שנאמר: "וישם באדום נציבים" (שמואל ב ח יד). מהו "נציבים"? ר' סימון אמר: קַסְטְרָס, רבנן אמרי: אַדְרִיַאנְטִים.²² א"ר יהודה בר סימון: א"ל הקב"ה: דוד, יודע אני שידיך חדות וחרוצות, ואני מבקש לרדות את עולמי בהם.²³ דבר אחר: דוד, אני צריך לה לדורות, וכבר משה רבך בקש להזדווג להם ואמרתי לו: "רב לכם" – רב יצוה לתלמידיו: "סוב את ההר הזה".²⁴

שם סימן יז – לקבל בהכנעה את עולה של רומא היא עשו הוא אדום

דבר אחר: "רב לכם סוב את ההר הזה". זהו שאמר הכתוב: "דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת" (תהלים לז ז). מהו "והתחולל לו"? צַפֵּה להקב"ה, כענין שנאמר: "מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים" (תהלים מב ו). "והתחולל לו" – א"ר תחליפא דקסרין: … אם באו עליך יסורין קבל אותן בְּחִילָה.²⁵ "אל תתחר במצליח דרכו" – זה עשו שכתוב בו: "מדוע דרך רשעים צלחה?" (ירמיה יב א). "באיש עושה מזמות" – זה עשו שדן את בני אדם בערמה. כיצד? הדיין הזה של מלכות דן את הרוצח והוא אומר: למה הרגת? והוא אומר: לא הרגתיו. והוא שואל אותו ואומר: ובמה הרגתו, בסייף או ברומח או בסכין? דבר אחר: "דום לה' והתחולל לו" – אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שבאו השונאים להחריב את ירושלים, היו שם ששים רבוא של מזיקין והיו עומדים על פתחו של היכל לפגוע בהם.²⁶ כיון שראו את השכינה רואה ושותקת, מנין? שכתיב: "השיב אחור ימינו מפני אויב" (איכה ב ג), אף הם נתנו מקום.²⁷ אמר רבי יהודה בר סימון: "דום לה' " – [הקב"ה] ראה אותו מחריב את ביתו ושותק לו, ואתם מבקשין להזדווג לו? עד עכשיו מתבקש לו שכר כיבוד אבותיו.²⁸

דברים רבה א כ – סגירת החשבון רק בהופעת המשיח

אמר רבי שמואל בר נחמן: כשעמד עשו עם יעקב, אמר לו עשו: יעקב אחי, נהלך שנינו בעולם הזה כאחת. מה אמר לו יעקב? "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (בראשית לג יד) … אמר לו (יעקב לעשו): עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח שכתוב בו: "כי ילד יולד לנו" (ישעיה ט ה) … אמר ר' שמואל בר נחמן: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעמד יעקב עם עשו בשעיר. ומהו "שעירה"? אמר לו: עד עכשיו יש לי להעמיד שופטים ומושיעים להיפרע מאותו האיש. מנין? שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" (עובדיה א כא). אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, עד מתי משועבדים אנו בידו? אמר להם: עד שיבוא אותו היום שכתוב בו: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" …

וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד יז-יח) – כשיֵצֵא כוכב מיעקב וישרוף קַשׁוֹ של עשו. מנין? שנאמר: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש" (עובדיה א יח). אמר הקב"ה: אותה שעה, אני מופיע מלכותי ומולך עליכם, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" (שם שם כא).²⁹

שבת שלום

ושנזכה לראות בנחמת ציון ובניין ירושלים

מחלקי המים